שלום לכולם

[וולדמורט לשלטון]

שלום לכולם

במקרה נתקלתי בפורום הזה ותהיתי לעצמי אם אולי מישהו פה יוכל לזרוק כמה מילים שיעזרו לי קצת... הבעיה שליהיא שאני בנאדם נורא קר. אני לא מפגינה רגשות. יש לי בעיה עם מגע גופני. אפילו אנשים שאני אוהבת, קשה לי נורא להפגין את זה, קשה לי, נגיד, לבוא ולחבק מישהו. זה פשוט נראה לי מוזר, לא במקום ואני הכי מפחדת שאותו האדם לא ייהנה מהחיבוק שלי. לפני כמה ימים ישבתי וחשבתי על זה עם עצמי והגעתי למסקנה שחבר שלי לא אוהב אותי כי אני נורא קרה, כי אני לא מפגינה אליו שום רגש. הייתי רוצה, נגיד, לבוא ולקפוץ עליו בחיבוק, אבל זה פשוט לא יוצא לי. אני עוצרת את עצמי ברגע האחרון, מרסנת את עצמי. את מספר הפעמים שאמרתי למישהו שאני אוהבת אותו אפשר לספור על יד אחת. אפילו חברות. אני פשוט לא מפגינה רגשות. והרבה מאוד אנשים אמרו לי את זה ואמרו שהקרירות שלי מפריעה להם. נכון שתמיד אפשר לומר "שיאהו אותי בזכות מה שאני" אבל אני לא חושבת שכאן זה מתאים. אנשים אוהבים אנשים שמבטאים את הרגשות שלהם ולי לפעמים אפילו קשה ללכת עם מישהו יד ביד. מה עושים?

 

[ענבל כהן חמו]

מה מונע ממך לבטא את הרגשות שלך?

רגשות הם חלק מהתקשורת שלנו כבני אדם. האם זה חסר לך שאת לא מפגינה רגשות? מה חסר לך בזה? מה עוצר אותך ברגע האחרון? הנושא של רגשות הוא נושא עמוק מאוד. האם שקלת לבדוק את הנושא בטיפול פסיכולוגי? אני מניחה שמשהו עוצר אותך שם, וכדאי מאוד לברר לעומק את הענין, כדי לאפשר לך תקשורת טובה וחמה יותר עם הסביבה.

 

[וולדמורט לשלטון]

אני חושבת שזה בגלל שעמוק בפנים

נדמה לי שאנשים אחרים פשוט לא יאהבו את המגע שלי (אני לא יודעת למה, זאת פשוט תחושה כזאת). חסר לי? לא, לא חסר. כשאנשים אחרים נוגעים בי, יש לי צמרמורת, אני מרגישה שהם פלושים לתוך הפרטיות שלי, לתוך השטח שלי. אפילו כשאמא שלי נוגעת בי לא נעים לי.

 

[ענבל כהן חמו]

מגע ורגשות

הנושא של מגע לא בהכרח קשור לנושא הרגשות (וכמובן יכול להיות קשור מאוד) יש אנשים שרגישים מאוד למגע - רגישות תחושתית. זה נושא בפני עצמו ששווה בדיקה. חלק ממה שאמרת היה הקושי בביטוי הרגש - ציינת את המגע כדרך לבטא רגש. גם במילים קשה לך לבטא את הרגש. מה קורה כאשר את מנסה לבטא רגש? מה נעצר שם?

 

[וולדמורט לשלטון]

אני חושבת שאנשים ידחו אותי או

יתחילו להתייחס אליי בזלזול אם אגיד להם שאני אוהבת אותם. ובד"כ זה גם נכון.

 

[ענבל כהן חמו]

רגש הוא דבר מורכב

לא תמיד זה במקום להגיד "אני אוהבת אותך" - תלוי למי ומתי. יש עוד הרבה רגשות שלפעמים אפשר לבטא - עצב, כעס, תסכול, שמחה, אושר. האם יש מצבים בהם את מבטאת את הרגשות האילו?

 

[coach miriam]

היי וולדמורט

אימון אישי הוא כלי חזק מאוד אבל לא תמיד הוא הכלי המתאים. נראה לי שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך יותר מכיוון שאת צריכה להכנס כאן לעומק ולברר את רגשותיך ואת המקור שלהם. את לא בן אדם קר , את בן אדם מלא רגשות שלא יודעת איך לבטא אותן. משהו עוצר בעדך. אולי את יודעת מהו הדבר שעוצר אותך ואולי זה מה שאת צריכה לגלות. כדאי לך גם לשקול טיפול גוף-נפש מכיוון שיש לך מעצור אפילו במגע פשוט יחד עם הביטי המילולי. יחד עם זאת אל תרגישי רע עם עצמך , בסופו של דבר,מאחר וכבר התחלת לעשות את החקירה הפנימית אין לי ספק שתוכלי להוציא את רגשותיך לאור

 

[מאמן אישי6]

הי וולדמורט.

זה נראה שאת מקדישה המון זמן ואנרגיה לנושא והוא כנראה מאוד מציק לך. אני מאמין שכשאדם מתנגד למשהו, הוא בדרך כלל נצמד יותר חזק. מתוך האופן שאת כותבת, נראה שאת רגישה מאוד ובעלת יכולות רגשיות עוצמתיות מאוד. ולכן השאלה היא מהי הדרך שהכי מתאימה לך באופן אישי לבטא את עצמך מהבחינה הזאת. האימון יכול לעזור לך למצוא את הדרך הזאת. האימון מאפשר לאדם להגדיר את הערכים שמאפיינים אותו וכך להתחבר מחדש לתחושת הערך העצמי ולהרגשה ש"אני בסדר כמו שאני". זה הצעד הראשון לדעתי בדרך להשגת מה שחשוב לי, כי זה מאפשר לשחרר את התחושה שאני לא בסדר בגלל שאני לא עומד בקריטריונים חברתיים מסוימים. השחרור הזה מאפשר הרבה פעמים להפחית את הלחץ סביב נושא שמציק ואז הוא מסתדר בעצמו. אשתי למשל, היתה מוטרדת מאוד מפרצי כעס שגרמו לה המון תסכול, ובעקבות תהליך אימון, הניחה לנושא. ב"אורח פלא" הכעס הלך ונעלם מעצמו.

 

[yifraz]

הפגנה-הפרעה

האם זה שאת 'קרה' מפריע לך,או שמפריע לך ,שמפריע לאחרים שאת 'קרה'? האם רגשות מוחצנים נראים לך הפגנתיים ["להפגין רגשות"]? ואם כן, מה מעוררת הפגנה אצלך[איזו תגובה מתעוררת אצלך נוכח הפגנה?]? ככה-שאלות שעלו לי.

 

[r i t a r o k]

../images/Emo24.gif חיבוק לוולדמורט

אוי, כמה שאני מבינה אותך!!! אני לא אתחיל לספר על עצמי כי ההודעה הזו היא עלייך. אני רק רוצה לספר את הסוף הטוב. והוא קרה רק לפני 6 שנים (אני בת 44) כשהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי. כאן ראיתי שכולם מתחבקים ומתנשקים על בסיס "בוקר טוב" ובכל הזדמנות חגיגית. לא רק שלא הרגשתי בנוח אני אפילו לא ידעתי איך עושים את זה מבחינה טכנית-לשים ידיים למעלה סביב הצוואר או לשים ידיים סביב המותניים...זה נשמע דבילי וברור שהטכניקה היא לא העניין כולו אבל אני הייתי כל הזמן במתח שמא מישהו יבוא לחבק אותי ואם אני ארתע אז יחשבו שאני לא מתאימה למקום

. בזכות האנשים האלה הגעתי לאימון והיום אני מאמנת ומחבקת ויודעת לא רק להביע את רגשותיי אלא גם איך לעשות את זה בצורה הנכונה. יותר מזה, וזה הדבר הגדול בעיניי, אני מלמדת את הילדים שלי להביע את הרגשות שלהם אם זה באמירות ואם במעשים. טוב, מספיק עליי. לא תמיד צריך מנתח כדי לפוצץ חצ'קון. אני חושבת שאם כבר הגעת לפורום הזה אז תתחילי מאימון והמאמן יידע להגיד לך או בהתחלה או בהמשך אם כדאי קודם לפנות לפסיכולוג. כל מאמן יודע שיש גבול ליכולתינו לעזור כמאמנים ויודע את הגבולות שלו. אני רואה שעשית עבודה עמוקה עם עצמך ואת לא פוחדת לחשוף מעיים. עשית זאת כאן בפני כולם בכנות מעוררת הערצה

. את אפילו מראה את כיוון התחלת העבודה - הציטוטים שלך! לדעתי את כבר כמעט במקום אותו את מחפשת רק שמישהו צריך לעזור לך לקרוא את הכתוב במפה... אז בהצלחה במה שתבחרי!