ראיתי את שני הפרקים
ואני כמעט בכיתי כשעמדו להרוג את הומר, ואיך הם הזכירו שם את הסרט גרין מייל.. זה גרם לי לצחוק אבל להיזכר בגרין מייל רק גורם לי לבכות כמו הסטרית, הזדעזעתי כשראיתי את האיש ההוא על הכסא החשמלי ופרסי הזה, לא הרטיב את הספוג שלו, איזה בנזונה מסריח מטומטם....... אני ארצח את פרסי הזונה המגעילה הזאת, אני בכיתי כמו משוגעת זה סרט ממש קשה... ואני יודעת שלא היה שום הגיון כשמעדתי לבכות, כי ממתי יש מוות כזה בסימפסונים.... אבל די זה היה קשה.