היי לכולם , קצת ארוך אבל לא נורא|חי
אני נכנסתי עכשיו וקראתי לעומק והתפתחה פה שיחה מאוד יפה ולפי דעתי גם מאוד חשובה , האמת שאני יודעת מה ההורים שלי מרגישים כי לפני כמה שנים שהייתי כבר בת 19 -20 הם שיתפו אותי בתחושות של איך היה לגדל אותי אבל את האחים שלי מעולם לא שאלתי . מה שאני כן חושבת ואפילו בטוחה שהם תמיד רצו את הטוב בשבילי , למשל שהייתי בית ספר יסודי וקצת הציקו לי אז אחי הגדול תמיד שמר והגן . אני ממש חושבת ותקנו אותי אם אני טועה שהתמודדות האחים היא שונה בהרבה משל ההורים ויש הבדל משמעותי כי ההורים צריכים להתמודד עם דברים הרבה יותר מורכבים כמו ניתוחים לפעמים , אישפוזים פה ושם זריקת הורמונים כל יום כל ערב והאחים צריכים להתמודד יותר נפשית בגלל שהם חושבים ש"מזניחים אותם" לטובת אחותם (ואם מקבלים יעוץ מתאים גם את זה אפשר לעבור)או שלפעמים יש הצקות וקצת שונות אז הם מרגישים את הצורך להגן עלינו. מרקו , העלת מקודם נקודה מאוד יפה : אמרת שהאחים שותקים כי גם להם כואב שאחותם עוברת חיים קשים במיוחד וגם חבר\חתן לא קל למצוא בגלל שאנחנו לא יכולות להרות ואנחנו נמוכות ואנחנו מתביישות ולפעמים זה משפיע אל מצב הרוח שלנו . אז כן , עד לפני כמה שנים קצת ניסיתי להדחיק שעברתי הרבה בחיים שלי וכל פעם שאפילו מישהו ניסה להגיד לי כל הכבוד אז הייתי קופצת עליו בטענה שכל מה שעברתי זה כלום , אבל בגרתי להבין שעל אף ולמרות הכל אני אדם ככולם ואני עשיתי בגרות מלאה ועשיתי שירות ואני עוד חודש וחצי נכנסת לתואר ראשון ואני בקשר עם בנים והנה שרדתי ועדיין לא תמיד קל (על אף שהרבה יותר קל מבעבר) ויש רגעי משבר אבל מתמודדים כי גם "אנשים רגילים" כביכול עוברים דברים לא פשוטים ועוברים אותם. אני חושבת שצריכים למצות את החיים עד תום להגשים את עצמינו, להתגבר על מכשולים הניכרים בדרכינו . כל זה מתחבר לנושא של בנים וההתביישות בעצמינו ובקומה הנמוכה ומצב הרוח שלנו : בנות ומרקו תגיד גם לאחותך תקשיבו טוב , כל מה שאני אומרת עכשיו אני אומרת גם לעצמי ומנסה לעבוד על זה מאוד חזק כי גם לי יש את הבעיה הזאת , בואו נוריד את הפחד , הביישנות והבושה , בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה , אני מכירה בנות עם טרנר שאני גאה בהן כל כך ואין להן בכלל במה להתבייש אלא רק לתפוח לעצמן על השכם , אני יודעת שזה קשה אבל בואו לא נרד על עצמינו כל כך , נתין לעצמינו קצת קרדיט , חלקן פה עברו דברים בריאותיים לא כל כך נעימים אז דווקא על הביטחון העצמי שלנו,הערך והדימוי העצמי שלנו אנחנו מוותרות טוב דיברתי מספיק , נראה לי שמנהלות הפורום הולכות לחנוק אותי על ההתפלספות אבל לא נורא הייתי חייבת להגיד את זה למען הסדר הטוב מרקו מקוווה שעזרתי דלית
