שלום לכולם

[אנבלrh]

שלום לכולם ../images/Emo39.gif

רציתי לשאול... לאלו פסוקים בתורה יש מסר הומניסטי בהם? אני יודעת שהרבה וכמובן גם עשרת הדיברות, אך אני מתייחסת למשהו פחות מוכר ויותר עמוק. התפישה ההומניסטית הינה אותה תפישה בה האדם במרכז. תודה

 

[Benedictus Spinoza]

אין כזה דבר

כדבריך, הגישה ההומניסטית שמה את האדם במרכז. התורה מגמתה הפוכה: היא מבטלת את קדושתו של כל אובייקט ספיציפי בעולם, והאדם בכללו. לכאורה שיא ההומניזם נמצא בפסוק: "ואהבת לרעך כמוך", אבל המשך הפסוק הוא "אני ה'", וגם הגישה ההומניסטית כביכול הזאת, מגמתה לא למען אובייקט ספיציפי אלא למען ה'.

 

[אנבלrh]

נכון ...אבל....הגישה ההומניסטית היא

גם גישה שיש בה יחס של אהדה וסובלנות כלפי הזולת. ועדיין למרות היותה של גישה זו מנוגדת לגישה התיאוצנטרית עדיין לפי תפישתה האדם נברא בצלם אלוהים והוא אשר צריך לכוון את מעשיו. האם יתכן שקיימים משפטים כאלו בעלי מסר הומניסטי בברית החדשה או הישנה נאמר?

 

[חי אדר]

מה בין לבין

אם כי איני יודע אם זה כל כך קשור לפורום. בכל אופן לטיבו של העניין מה הכוונה שהאדם צריך לבחור את מעשיו? זהו נתון בסיס ויסודי שאין עליו עוררין. אלא שכמובן היהדות ביסודה מדגישה לאדם שעל אף אפשרות הבחירה מכל מקום הדרישה " ובחרת בחיים". גם גישה הומניסטית לא בדיוק דוגלת ממש שהאדם רשאי ויכול לכוון את מעשיו. אם כי זוהי ההצהרה אך בפועל אין זה כך כלל. כי אפשרות הבחירה נתונה לאדם כל עוד וזה מותר בחוק. אם כן במה שונה הדבר מקביעת היהדות שהכל מותר במסגרת ההלכה?

 

[אנבלrh]

כשכתבת כי אפשרות הבחירה נתונה לאדם

כל עוד וזה מותר בחוק, עליך לזכור כי האדם הוא אשר קבע את חוקיו בוא חי תחת החוקים שהוא קבע לעצמו. בהלכה לא האדם קבע חוקים אלו.

 

[Benedictus Spinoza]

בוודאי שגם ביהדות נמצאים מרכיבים

שבמבחן התוצאה ניתן להגדירם כ"הומניסטים". צריך רק לפתוח את ספרי הנביאים ותוכחתם את העם על החמס והגזל שהיו מצוי בעם. השאלה היא אבל מהו התוקף שהאדם נותן לסיבה להתנהג באופן "מוסרי". ההומניסט ימצא את התוקף בעצמו, ויבצע אותו למען עצמו וסביבתו. האדם הדתי ימצא את התוקף בתורה, ויבצע אותו לשם שמיים.

 

[קרוקדיל]

אתה לא כ"כ צודק

יש וורט ידוע... "לעולם יהא אדם ירא שמיים" (נאמר כל בוקר לפני התפילה) ואמר בעלי המוסר לעולם יהא אדם (מענטש) ורק אח"כ ירא שמיים כלומר קודם תדע איך להתנהג עם אנשים ורק אחרי זה תלמד ליהיות ירא שמיים

 

[חי אדר]

קו הצדק

יש הרבה וורטים אך מוורטים לא בונים דרך חיים. ההחלטה לקבל עול תורה ומצות נתונה ביד האדם כשם שנתונה בידו ההחלטה להיות הומניסט. כך שאיני חושב שיש מקום להיכנס לדיון בעניין זה. ואם כבר הזכרתה את הענין שקודם להיות אדם, הרי שזו טיב הבעיה מהו להיות אדם? אברהם אמר: כי אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני. אם כן לפי פסוק זה ללא יראת אלהים שפיכות דם האדם נעשית בנקל.

 

[לביא4]

בוודאי שכן לומדים מוורטים

ישנם גדולי עולם וצדיקי החסידות שהפתגמים שלהם שזורים מעמקי תורה ויראה ויסודותם בהררי קודש.

 

[חי אדר]

אין למדים מוורט דרך חיים

הוורט נועד לחדד נקודה מסוימת ולהבליטה אך אין הוא עיקרה של תורה. הוורט הוא בבחינת פרפראות לתורה. עיקרה של תורה זהו העיון היסודי הבנוי לפי כללים המקובלים בעולם ההלכה או המחשבה, בהתאם לעניין ולנושא. בוודאי שיש וורטים המקפלים עמקות מחשבתית ורעיונית ואין במה שכתבתי כדי לומר ההפך מכך. אך דייק בדברי ציינתי שמהוורט אין לומדים דרך חיים. וזה נכון כי דרך חיים לומדים מעיון יסודי ומעמיק.

 

[לביא4]

דרך חיים מעיון מעמיק?

כנראה שמי שלא לומד גמרא עם ראשונים ואחרונים בפלפול לא יודע מהו דרך חיים, העין-יעקב מלא בהוראות לדרך חיים וכמובן גם וורטים ופתגמי חסידים וצדיקים. מי שלא רוצה לנהוג כך וטוב לו להתכנס בארבע אמותיו שיערב לו, אולי פתגמי החסידים וצדיקי החסידות נאמרו סתם ליופי, מעניין גם לאיזו כוונה בדיוק הם אמרו את כל הפתגמים האלו. הכל סובב סביב אותו ציר וגלגל.

 

[חי אדר]

סימן היכר

נראה לי שנטייתך להפך את הדברים היא סימן היכר. היכן ראית שציינתי בדברי שלא ללמוד גמרא עם ראשונים ואחרונים? האם ספרי הראשונים והאחרונים עיקרם הוורט? הוורט משמש להם כאמצעי לחידוד ושינון ולא מעבר.

 

[לביא4]

מסר הומניסטי מפסוקים:

הרי עשרת הדיברות רובם ככולם הם בעלי מסר הומניסטי: לא לגנוב, לא לרצוח, לא לחמוד, כבד את אביך ואת אמך, כמו כן חוץ מעשרת הדיברות - "והייתם נקיים מהשם ומישראל" אסור שאדם יביא את עצמו לידי חשד גם בענייני שמים וגם בין אדם לחברו, איסור לקיחת שוחד, איסור נשך וריבית, וכמובן יש עוד, כל מסכת אבות מדברת על מוסר ומידות, ולא פחות חשוב: "דרך ארץ - קדמה לתורה"!

 

[Benedictus Spinoza]

עשרת הדברות פותחות ב"אנכי ה'"

ומכאן גם תוקפן. נכון שבשורה התחתונה יש להן גם תכלית בתיקון החברה והעולם, אבל לא זוהי הסיבה שיש לבצען. דרך ארץ אכן קדמה לתורה, אבל לאחר מכן באה התורה וחידשה מערכת של מצוות שמושאן אינו אובייקט ספיציפי בעולמנו. זהו החידוש הגדול שהתורה חידשה לאנושות!

 

[לביא4]

זו רק הפתיחה ומה עם ההמשך?

זה נכון שתורה ומצוות ניתנו כציווי הקב"ה אבל כבר נאמר - לא תוהו בראה - לשבת יצרה, יש פלח מאד רציני בכל התורה והמצוות שעוסק רק בין אדם לחברו עד כדי כך שאם ביום כיפור - עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום כיפור מכפר, לעומת בין אדם למקום - שכן מכפר! האם שוב להזכיר את אחאב ודורו שהיו עובדי עבודה זרה אבל היות והיו מאוחדים והיתה ביניהם אחווה הקב"ה עזר להם! זה גם ההבדל בין דור הפלגה לדור המבול!

 

[Benedictus Spinoza]

ההפרדה בין מצוות שבין אדם למקום

לבין מצוות שבין אדם לחברו היא בסופו של דבר מלאכותית, משום שכל המצוות תוקפן נובע מהתורה, וכל המצוות תכליתן הסופית היא לשם שמיים, ולא לשם תיקון החברה או הומניות [גם אלה שבין אדם לחברו!]. כל המטרות הללו, שהן בוודאי חשובות מאד, הן רק "תחנות ביניים", ולא התכלית הסופית של המצוות. לכן הפער העמוק והבלתי ניתן לגישור בין ההומניסטיות [שרואה את האדם במרכז] לבין חיי התורה [שמציבה את מעמד האדם בפני האל במרכז].

 

[קרוקדיל]

כלומר שלדעתך מותר לרצוח לשדוד וכו'?

נשמע ממך שאם לא היה כתוב לך התורה לא לרצוח לשדוד וכו' אז אין שום מניעה לעשות את זה? וחוצמזה שהתורה בהחלט מצווה אותנו ליהיות בני אדם ורק אחרי זה לקיים מצוות כמו שאמרו חז"ל "כל תורה שאין עמה דרך ארץ סופה ליבטל" "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" ועוד הרבה ציטטות כאלה שמראים לנו שדעת חז"ל לא בדיוק כדעתך

 

[Benedictus Spinoza]

לא לא

כל מה שאני מנסה לומר זה שבעוד ההומניסט רואה את התכלית במין האנושי וקיומו התקין, האדם הדתי מוצא את התכלית בש"י. האדם הדתי השלם, גם כשהוא מבצע פעולות שבסופו של דבר מביאות תועלת למין האנושי, לא עושה אותן למען המין האנושי, אלא לשם לשמיים. זהו הפער הערכי בין ההומניסט לאדם הדתי.

 

[לביא4]

מסר הומניסטי מפסוקים:

הרי עשרת הדיברות רובם ככולם הם בעלי מסר הומניסטי: לא לגנוב, לא לרצוח, לא לחמוד, כבד את אביך ואת אמך, כמו כן חוץ מעשרת הדיברות - "והייתם נקיים מהשם ומישראל" אסור שאדם יביא את עצמו לידי חשד גם בענייני שמים וגם בין אדם לחברו, איסור לקיחת שוחד, איסור נשך וריבית, וכמובן יש עוד, כל מסכת אבות מדברת על מוסר ומידות, ולא פחות חשוב: "דרך ארץ - קדמה לתורה"!

 

[אלישיר]

כלומר אושרו של האדם במרכז

בעזי"ת ואז צריכה להתחיל סדרת השאלות. של כל האדם? סוציאליזם אדיאלי? נגיד שיושג כזה דבר... זה יביא אושר? נוחות מוחלטת וחיים חסרי דאגות? בעולם שהסביל מתנוון בדיכאון? נגיד שיושג כזה דבר... זה יביא אושר? נהנתנות מוחלטת? בעולם שלידה ומוות פירושם יסורים? נגיד שיושג כזה דבר... זה יביא אושר? או כל פסגה אחרת... לתת או לקבל? ימין או שמאל? היום או מחר? ההייתה אי פעם תפיסה חברתית שהנחילה אושר? האם הדיבורים יצאו אי פעם מבית הקברות שבו הם נולדו? בקלות רבה אפשר להסיק מסדרה של שאלות כאלה, שאושר האדם הוא לא מה שנראה במבט הראשון והרגשני, לא מהיות האדם המרכז העיור של עצמו; אלא המרכז החי והלומד של עולמו. מי ששוחה נגד הזרם העל אנושי בכל מקרה לא ישרוד, כמו כל תרבויות האדם, שאחת אחרי השניה נעלמות ונשכחות בתהום הנשיה. ואז כשמחוברים לעולם... כשמרגישים אותו... איזון נותן או לוקח? ימין ושמאל או שמאל וימין? מחר כהיום או היום כמחר? בשורת העם היהודי, בשורת התנ"ך, היא איזון של הענקה. מתן צדקה בסתר ובהחבא ללא כל רווח אישי (גם לא של אגו פנימי) -כשרק הא-לקים יודע, זהו החידוש המופלא של אברהם אבינו, וממנו הכל יוצא. כל מי שעשה זאת, כשמעל מעשהו מתנוססת הכותרת שלא על מנת לקבל פרס, חווה אושר מרטיט שסותר את כל העולם האנושי. וראו איזה פלא, העם שהלך נגד הזרם האנושי, הוא היחיד ששורד את הזרם העל אנושי. משל למה הדבר דומה? לתא כלא בו אסורים גאון חכם וילד. הגאון הבריק דרך להחלץ, ולמען האחוה סיפר לשכניו טרם בריחתו את תוכניתו, כשהוא חוסך מהם את ההסברים שבלאו הכי נשגבים מהם. שמע הילד, למד את ההוראות וברח. החכם הילך לו לספרית הכלא והתחיל לשקול לכאן לכאן ולשם, בעיון מעמיק בספרים. בחכמה עשה! איך ילך בדרך שלוטה בערפל?! מן הון להון, התעוררה אזעקת הכלא, וכשותף לתא הנמלטים נלקח לתשאול ולבדיקה. חקירת עינויים קצרה, גילתה סוד, וקציני הכלא שהיטב הבינו את נקודת התורפה שמצא הגאון , סכרו בעדה חיש קל. אוי לאותו טיפש מחוכם! תחת שכרון החופש, בחר ביסורים ובחיי אסיר. משל לאדם שמחפש פרי אהוב בבוסתן, באפלת הלילה, תחת לגשת אל הבית שסמוך, ולשאול את אביו האוהב ,את בעל הגן, "היכן הפרי ואיפה?". לא רק אלה שקראו תיגר על העל אנושי נעלמו, אלא גם אלה שצייתו לו באיזון לוקח, לא שרדו (למרות שתוחלת חייהם התארכה). וכל הרוצה יבוא ויטול.