שלום לכולם

רפי תרגש אותי.

אני רוצה אבל לחדד משהו בעמדתי לגבי חיים וזוגיות. קודם כל-אני מקבלת מראש שלא כל האנשים יכולים, מסוגלים, רוצים, בנויים ל..,ובקיצור את השונות הקיימת בין אנשים שונים וסוגי הזוגיות שלהם. ולכן מה שנראה בעינייך אולי דרך בונה וקונסטרוקטיבית(כמה אותיות במילה אחת, אוף!),בעיני האחר יכול להיות, דרך מאיימת ומסרסת. לא כל פער של צרכים, רצונות וציפיות בכלל ניתן לפתור בדרך של שיחה רציונלית. אני לא יודעת אם אתם זוכרים את הפרסומת שהיא יושבת משועממת ומבקשת מרפי בטון מתחנחן שירגש אותה. ואז הוא מכין לה נס קפה (נדמה לי). בכל אופן-היא רוצה ריגוש, שמחת חיים, שינוי, משהו אחר! הוא לא מסוגל בכלל- ונותן לה קפה חדש. שפות שונות? אולי. או שיש דברים שבן הזוג השני לעולם כנראה לא יוכל לממש עבורה.בעצם הוויתו. הוא לא אשם בכך.המציאות, החיים היומיומיים, השיגרה, כל אלו שוחקי זוגיות קשים. אלו נתונים מעצם ההוויה של נשואים (או חיים ארוכי שהות יחד ,לא חשוב).אז מה עושים? יש מי שבכלל עוצם עיניים חזק ואומר ,"זה מה יש" ו"אני אוהב אותה כמו לפני 20 שנה בדיוק" "ניסע לאיטליה בקיץ כמו לפני עשר שנים" וכל מיני תרופות של רגע כמו נרות באמבטיה ויין טוב. ויש מי שאומרת "אני לא יכולה לחיות איתו יותר,אני לא אוהבת אותו כבר כמו לפני 20 שנה,אני רוצה להתגרש" ויש מי שבוחר לרקוד על שתי החתונות, מחד להיות עם בן/בת הזוג האהוב, נעים, שותף וחבר אמיתי וגם למצוא ספוקים אחרים לעצמו,לריגוש (כמו שכתבה מישהי בבוקר), ומאד נאמן לעצמו. למרות שבוגד בבן זוג. ויש כאלו שבוחרים , חילופי זוגות, נשואין פתוחים, וכל אופציה אחרת, וכולם נכונות-אם הן מתאימות לאותו הזוג. ופנטסיות-לא מפחידות אותי.
 

משתתף

New member
שאלה לאחותו ובכלל

אז איך כן ניתן לפתור פערים אם זה לא בשיחה רציונאלית? איך כן לגשר על שונות כאשר הדרך של האחד מאיימת על השני?
 
אולי יש דברים שאי אפשר לפתור

אותם? אולי יש שונות שאינה ניתנת לגישור? אולי אין לצפות לכך בכלל בחלק מהמקרים?או הסיטוציות? שנית, אני מכירה מעט מאד אנשים (אחד בעצם) שיכולים עם כל הכאב שלהם, לבוא אל בת זוגם "נקיים" מהצד הרגשי שלהם. רובנו, משוחחים ברובד המלולי חושבים ברובד הרציונלי אבל מה שעובד -הוא הפן הרגשי. דברים שבכלל לא נאמרים! והרבה שיחות, הן "שיחות" של מילים אבל הרגשות והחרדות ופחדים והתשוקות, כולן מתחבאים מאחורי המילים היפות והרציונליות. ושוב, בהחלט יכול להיות שאנחנו מדברים על דברים שונים.
 

משתתף

New member
זה נכון שיש דברים שאי אפשר לפתור

ואת צודקת במאה אחוז, אף-אחד (כמעט) לא יכול להתנתק מהמטען הריגשי. אבל, האם יש דרך לפתור דברים שלא ע"י שיחה? ואם אין? מה זה אומר? ... שאם אי-אפשר לפתור בשיחה אז הכל אבוד?
 

משתתף

New member
ההודעות מופנות לכולם ולא רק לאחות

אז אם לעוד מישהו יש תגובות אשמח לשמוע וחוצמזה קצת חומר למחשבה.
 
התשובה אצלך בכותרת-זה נכון

שיש דברים שאי אפשר לפתור. וזו לא אמירה של ייאוש, אלא של תובנה והבנה. ומנקודה זו, של הדברים שכנראה לא ישתנו אפשר לנסות להגדיל את השטח של ההסכמות וההבנה ולהמנע מאלו שלא מובילים למקום טוב. לנסות לפחות. ולא אבוד כלום,עד שאקדח מונח לגולגולתך . אבל זו דעתי בלבד, וכל אחד מבין אחרת מהמקום שבו הוא נמצא כמובן.
 

dor50

New member
אולי יש דברים שאי אפשר לפתור.....

אין כזה דבר שאי אפשר.... אולי נגיד יותר נכון " אין לנו רצון ל..." והצעה לי!!! לפני שנחשוב שאנחנו מבינים את בן/ת הזוג, פשוט נשאל - למה אתה מתכוון? ואחר התשובה שוב - למה אתה מתכוון? ואז נוכל לדעת אם אנחנו מבינים את בן/ת שיחנו או לא, ולא ננסה לתת פרוש משלנו לדברי האחר.
 
אחות יקרה, בוקר נפלא לך,

משהו בסיום דברייך גרם לי להגיב. בסיום דברייך אמרת משפט אחד, שעיקרו: "כל האופציות נכונות - אם הן מתאימות לאותו זוג" מסכימה איתך, בלא כל עוררין. אבל - בגידה - מעולם לא יכולה להתאים לזוג. היא יכולה להתאים לבודד, שבוחר בדרך זאת, אבל לא לאחר - שלעיתים קרובות כלל לא מודע לבחירה של בן זוגו. בקיצור, זוגיות, כמו כל מערכת יחסית חברית אחרת, צריכה, בעיניי, לכלול כנות. כאשר בן-זוגי מחליט לבגוד בי - ייתכן שזה בהחלט מתאים לו. אך - האם זה מתאים גם לי ?!? האם אין לי זכות לדעת מכך ? האם אין לי זכות לדעת מי הן שותפותיו הנוספות למיטה של בן-זוגי, על מנת שתהיה לי בכלל אפשרות בחירה ?! בבגידה, לטעמי, אני מונעת מבן-זוגי/משותפי את אפשרות הבחירה עבור עצמו. אבל - שוב, זוהי רק דעתי. ואני בהחלט מקבלת כל דיעה אחרת, ומכבדת אותה. יום מעולה - כבר איחלתי לך ?!? - אז אני מאחלת לך שוב זיו.
 
מתי בגידה כואבת?

אמר לי איש חכם, משהו שלא בטוח שאפילו התכוון אליו,או בטח שלא בניסוח הזה- שבגידה מתרחשת רק כאשר השני(הנבגד) יודע עליה. כלומר יכולה להיות בגידה מאד ממשית, שאחד לא מודע לה, ולפיכך לא קיימת בתודעתו.אז אין בגידה. ומצד שני,אחר ,חשדן,עוקב מחפש ומוצא דברים שקיימים או פנטסיות שלו, והיו כבר נשים שנרצחו בגלל נקודת מבט אובסיסיבית של הבעל, ואז בגידה קיימת,גם אם לא התרחשה בפועל שום סיטואציה של בגידה,כי היא קיימת בתודעה של הנבגד. יוצא מזה- שלא משנה מה קורה במציאות, מה שיוצר את אלמנט הבגידה,הוא המודעות לקיומה. זה ברמה המאד פילוסופית נקודת מבט אחרת למהי בגידה אבל להתייחסותך- האם את היית רוצה לדעת על בגידה שלו תיאורטית? כדי להיות "שותפה" להחלטה? או שאולי הנטייה הטבעית האנושית לעצום עיניים?
 
אחות טובה,

תשובה לשאלתך, שבסוף דבריך. במקרה שלי, זה דווקא לא היה תיאורטי...(אני אפילו לא אומרת "לצערי" - כי ההכרה בבגידה שינתה את כל מהות יחסינו, באופן מאוד-מאוד משמעותי). בכל אופן, רק לאחר שהחלטנו וביצענו התקרבות בינינו - בחר בעלי לספר לי (מיוזמתו) שהוא בגד בי - לפני 4 שנים !!! - אם הוא לא היה מספר לי - מעולם לא הייתי יודעת מזה. וכשהוא סיפר לי זאת - התגובה האיטנסטנקטיבית הראשונית שלי היתה לקום וללכת... ובכל-זאת, אחד מהשיקולים להישאר היתה דווקא העובדה שהוא סיפר לי זאת מיוזמתו. פתאום ראיתי את האנושיות שבו. את הפגיעות. את ההתייסרות עם השקר (והוא התייסר, מסתבר...), ואת הצורך שלו באהבה ובחום אנושי שחסכתי ממנו באותה התקופה, שהובילה אותו לחפש זרועות מקבלות אחרות... ויותר מהכל הערכתי אותו על שהעניק לי את אפשרות הבחירה !! שהוא יושב מולי, ובאופן מודע, מביע את הצער, את הכאב, את המניעים, ומאפשר לי להבין ולקבל - או שלא....ובעיקר - ל ב ח ו ר !!! - לא הייתי מוותרת על זכות זאת. אז - כן, אני הייתי מעדיפה לדעת, מאשר לחיות חיי שקר. ושוב, לדעתי, גם הבוגד עצמו, מתייסר בכך לא פחות, וכל עוד מטען זה רובץ עליו - הוא בד"כ מתקשה לקיים עם הנבגד יחסים תקינים באופן במושלמות ראויה. אבל - אני בהחלט יכולה להבין את גישתך ש"לא לדעת". אני בהחלט חושבת שזה מאוד אינדוידואלי, ומבינה שיש החושבים ומעדיפים אחרת ממני. מניסיוני - זה רק קרב בינינו, באופן מדהים !!! זיו
 
זיו יקרה, את לא בחרת את הבגידה שלו

את בחרת את הדרך שלך להתמודד איתה בדיעבד! הבחירה שלך הייתה רטרואקטיבית-הסטורית. וטוב שהבהרת.כי אני דמיינתי לי כבר במוחי הפרוע(לפעמים הוא כזה) שהוא יושב איתך ומתייעצים, ואת בוחרת עם מי הוא יבגוד-כי אמרת שאת רוצה להיות שותפה להחלטה מי מבלה עם בעלך במיטה. אז ,זוהי צפירת הרגעה . נרגעתי.
 
הבהרה. הבהרה. הבהרה

אבהיר את דבריי שוב. לרגע לא התכוונתי לבחור עבורו !!! מה שהתכוונתי לומר בדבריי הוא - שכאשר הדברים נמצאים לפניי, והנתונים ידועים לי - אני יכולה לבחור עבור עצמי (האם זה מתאים לי או לא). וברגע ששותפי למערכת היחסים מסתיר ממני נתונים/מידע - גם בחירותיי (שלי. עבור עצמי) עלולות להיות שגויות - כי בחרתי אותן לאור מידע חסר. אני מקווה שכעת כוונתי ברורה יותר. לרגע לא התכוונתי לבחור את מאהבותיו, או בחירותיו. אך ברור שבמע´ זוגית (ולא רק בה) - לא אחת, בחירותיי נעשות עפ"י המידע הזמין שיש בידי, וכשהוא נסתר/נעלם - בחירותיי עלולות להיות מאוד שגויות....(עבור עצמי. לא עבורו). כשיש בידי מידע - אני בוחרת איך להתמודד איתו. מקווה שהבהרתי עצמי טוב יותר. (קצת נבהלתי מהדרך שבה הובנו דבריי....) יום נעים ! זיו נ.ב. במקרה שלי - נכון שהידע הגיע לידיי רטרואקטיבית - אך זה עדיין נתן לי את זכות הבחירה - האם, לאור הנתונים החדשים אני רוצה להמשיך או לחתוך ?! - זה איפשר לי בחינה מחודשת של הדברים, והסקת מסקנות אחרות (לדוג´: במקרה שלי, תנאי שלי להמשך והבנייה מחודשת של היחסים היתה - פנייה לייעוץ ! - תנאי שלא יכולתי להציב, אם הנתונים לא היו ידועים לי).
 
בדיוק השונות של זוגות שמאפשרת

לזוג אחד לצמוח מתוך גילוי בגידה ולאחר לשקוע ולעיתים גם להיפרד. זו אותה השונות שמאפשרת לזוג אחד לחיות בפתיחות מלאה ולדון על כל עניין ודבר, וזוג אחר-לא מסוגל /רוצה/יכול. מה שאני רוצה לאמר, שלא עצם הבגידה גרמה לך לקבל ההחלטות כפי שקיבלת, אלא עצם הגילוי, כלומר הבאתה למודעות שלך. ואם לא היית יודעת- מה היה יכול לקרות?
 
זיו יקרה, את לא בחרת את הבגידה שלו

את בחרת את הדרך שלך להתמודד איתה בדיעבד! הבחירה שלך הייתה רטרואקטיבית-הסטורית. וטוב שהבהרת.כי אני דמיינתי לי כבר במוחי הפרוע(לפעמים הוא כזה) שהוא יושב איתך ומתייעצים, ואת בוחרת עם מי הוא יבגוד-כי אמרת שאת רוצה להיות שותפה להחלטה מי מבלה עם בעלך במיטה. אז ,זוהי צפירת הרגעה . נרגעתי.
 

tullana

New member
תשובה לשאלה, כן

הם באים בגלים כאשר מהססים לחשוף הכל בבת אחת, וכמו שאומרים צרות בצרורות, האנרגיה השלילית סופחת אליה עוד ועוד ואנחנו מוצאים את עצמינו בביצה עכורה, עם כל הקושי, חייבים להתמודד, אני האחרונה שיכולה להגיד את זה כי כמו שכולם כבר יודעים אני מדחיקנית גדולה ועדיין חיה בציפייה שהאיש שלי יעזוב את אהובתו ויחזור אלי, פתטי ועגום מצדי אבל זו כנראה הדרך שלי להתמודד, זה לא אומר שאני לא מטפלת בעצמי, פונה לכיוונים חדשים ומעזה לחשוב על עתיד אחר. המכה לאגו היא עצומה, אבל דע לך שזה לא אומר דבר עליך. אל תפחית מערכך. מחזקת את ידיך. טולנה
 
משברים

כל המילים היפות כי לא מולאו כל הציפיות וכי היא או הוא חסרים בבית ומחפשים בחוץ כל הדברים אומנם נכונים, אולם בעית הבעיות היא תקשורת בין בני הזוג, לו בן זוגי היה משוחח איתי ואומר מה חסר לו ומה לדעתו אפשר לשנות ולתקן וכנ"ל אני לו, לא היינו מגיעים למצב של בגידה, שימו לב כי כאשר הולכים לטיפול בזוגיות כל אחד מבני הזוג מוציא ושם על השולחן את כל מה שכואב וכאב לו במשך כל השנים, וכאן השאלה ומישהו אולי יוכל להסביר לי מדוע אי אפשר את אותה שיחה לנהל בבית בכורסא בסלון בנחת ברוגע וללבן את הטעון תיקון, ומנסיוני אפשר גם אפשר, לפעמים אומנם באיחור ולאחר שאחד הצדדים חטא בבגידה, אין הדברים ניתנים לתיקון בהניף יד אולם אם כל אחד מהצדדים מוכן להשקיע ומוכן להיפתח הדבר בהחלט אפשרי, והשיחות האלה צריכות להיעשות לדעתי כמה שיותר מוקדם וגם לפני שמרגישים שחיקה, ולך רק אומר כי אשתך הלכה לטיפול בכדי שתוכל דרך המטפל להעביר לך את המסר כי יש לה גבר אחר וכי הנישואין הגיעו לסוף הדרך , כנראה לא הייתה מסוגלת להתמודד עם העניין לבד מולך הייתה צריכה עזרה מבחוץ , האמת אולי מרה וכואבת אולם זו דעתי בנושא. והשאלה שלי אליך האם משנה מדוע היא רוצה לסיים את הנישואין? אם לא היית יודע כי גבר אחר מעורב, הפרידה הייתה קלה יותר? וכמו שכולם אמרו אתה בתקופת אבלות וזכותך המלאה לכעוס ושלא כמו האחרים איני יכולה לומר לך כי המחר צופן בחובו גן של שושנים, רק מאחלת לך שתצא מכל הבלגן במינמום פגיעה, ותמשיך את חייך ותמצא אושר במקום אחר. אורית
 

shela1

New member
תגובה

אורית לצערי אשתי לא הגיע לטיפול הזוגי כדי להתמודד עם בעית הצלע השלישית אלא כדי לאמר לעצמה שהיא ניסתה אבל לא הצליח. לידיעתך שכבר כאשר התחלנו את היעוץ הצלע השלישית היתה קימת וכך לאורך כל הדרך. את הצלע הזאת אני גיליתי ואז העמדתי אותה בפני האמת ורק אז התוודתה בכך וזהו הגל השני של המכות הניחתות. אבל את צודקת בענין התקשורת לו היתה תקשורת חיובית בנינו וללא כעסים אז ניתן ואפשר ליישב סיכסוכים לדוגמא ההסכם שהגענו בכמה שיחות נפש בנינו כיצד הגירושין שלנו צריכים להעשות אמרתי לאישתי שאם היינו מדברים כך בעבר אז לא היינו מגיעים לאן שהגענו. מעבר לכך המצב כזה מסובך אבל לי יש תקווה ואלי אני כרגע חותר תודה שאלה1 (בן)
 
יש תקווה לשאלה

מקווה שרק טוב תמצא מעתה והלאה בחייך. שמחה שהצלחת להגיע איתה להסדר שמניח את דעתך. מאחלת לך שתגיע למטרה אליה אתה חותר אורית
 
למעלה