שלום לכולם

shela1

New member
שלום לכולם../images/Emo39.gif

שלום לחברי הפורום , לצערי גם אני נקלעתי לאותו משבר זוגיות וכנראה אצא ממנו בשן ועין ( אל תדאגו אני לא מרחם על עצמי ). אני משתף אותכם קצת בטיפשויות שלי קצת בלבטים שלי וגם קצת בכאבי הלב שלי. אז כמו שאמרתם מספר פעמים בהודעות שלכם ( ריפרפתי פה ושם לאורך ההודעות ) זוגיות זה בראש וראשונה שניים וכל אחד מהשניים שותף לבניה וגם לפירוק. בזוגיות צריך להיות קשוב לצד השני אבל כאשר קשב זה הופך למטרד נוצרת בעיה בזוגיות צריך להכיר בשונות של כל אחד מהצדדים ולכבד ואם אין כבוד הדדי נוצרת בעיה. בזוגיות צריך לטפח את הרומנטיקה כי אם היא לא קיימת אז אנו טובעים בשגרה. כפי שאתם קוראים יש הרבה עצות טובות אך לא תמיד אנו מקשיבים להן. לגופו של ענין אני כרגע נמצא בשלבי פירוק הזוגיות שלי כי אשתי החליטה כי היא זקוקה למרחב ובכלל האהבה מתה מזמן והיום היא מגובשת יותר ממה שהיתה בזמן הכרותנו, ולכן צריך לפרק. וכמו תמיד הצד שמקבל את הבשורה מאוד פגוע וכואב וזה אכן כך. אבל הכאב כפול ומכופל כי כאשר אתה אוהב ויודע שהשקעת בזוגיות את כל כולך והנה מעמידים אותך בפני שוקת שבורה כאשר את כל חסכונותיך וכספך השקעת בבית חדש ועכשיו שלום צא ללא דבר כי נגמר. לא אפרט יותר כדי לא להשמע כמסכן יתר על המידה , אך הדבר שמחזיק אותי כיום זוהי הידיעה הברורה שאני עשיתי כמיטב יכולתי והחיים עדיין מחייכים וצריך לבנות מחדש וללמוד מטעויות. אז שיהיה לכם בנתיים שבת שלום ומלאה תקוות
באהבה שאלה אחת (בן )
 
שלום לך, בן,

נורא עצוב לי לקרוא מה שכתבת... מרגישים את הכאב שלך. אתה בכלל לא נשמע לי כאחד שמרחם על עצמו, ושוקע במרה שחורה... ההיפך, אתה בהחלט נשמע אדם אופטימי, שלמרות הקושי והכאב שבהווה, יודע שיש עתיד, ומוכן לצאת, בבוא היום, לדרך חדשה בכדי לגלותו. לדעתי האישית, עצב והתאבלות הם מאוד-מאוד לגיטימיים בשלבי הפרידה הראשונית, ולא הייתי מציעה לך לוותר עליהם. מותר לך לכאוב ולהתעצב על האובדן, ואפילו להתאבל עליו מותר. רק אל תשכח - שאח"כ, באמת מחכים לך חיים חדשים, נפלאים, וטובים. התקשיתי להבין ממכתבך מדוע אתה מרגיש טיפש ? האם זה בגלל שהשקעת כ"כ הרבה, ולבסוף נינטשת ?! - הרי האשמה אינה תלויה בך, ואל תמהר להעמיס אותה על כתפך. אתה עשית כל שניתן וכל שאפשר - ובכך שכרך, ונקיון כפייך. זכותה של אשתך להחליט שדרך זו אינה מתאימה לה, ולבחור בדרך אחרת. זה אינו מוריד במאום מערכך שלך !!! זוהי בחירתה, זהו רצונה וזוהי זכותה. אל תמעיט בערכך בגלל בחירתה זו !!! אני בטוחה שחרף הכאב - אתה תשוב לאיתנך, ותגלה שאם כך הדברים קרו - כנראה שמצפה לך, אי שם, דבר טוב ומופלא עוד יותר... אני מזמינה אותך לפרט, אם תרצה. קשה לי להאמין שמישהו מאיתנו יחשוב עלייך כעל מסכן.... אתה לא משדר מסכנות ורחמים עצמיים. אתה משדר כאב אמיתי. וזה כ"כ לגיטימי. אז - כאן המקום. תרגיש בנוח. ואם תרצה - יש פה כ"כ הרבה אנשים טובים ונפלאים שבוודאי יתנו לך עצות טובות, או סתם עידוד מניסיון חיים אישי.... מאחלת לך רק טוב בחיים. ואני בטוחה שהוא יגיע. זה רק עניין של זמן. זיו
 

shela1

New member
תודה ../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif

זיו שלחתי תגובה אחת קודמת ומשום מה היא לא הופיעה לכן אני כותב לך בשנית המון המון תודה על תשומת הלב ותשובתך היום במקרה דיברתי עם מישהי שעוזרת לי בהקשבתה והיא אמרה בדיוק את מה שאת כתבת. אני אעדכן אותכם בהמשך כדי לשמוע עצה ברגעים כאלה של לבטים וכאב וגם לקחתי על עצמי תקופת אבלות כדי לגמור פרשה כואבת זו בתודה מקרב לב
ברשותך בלבד
 
שאלה אחת

והרבה תשובות. עדיף לממש את החיים כפי שהיינו רוצים באמת. לא תמיד אותו רצון משותף לשני הצדדים. לכל אחד שאיפה לחיים אחרים. לפעמים הזוגיות מתפרקת. אולי טוב יותר שתתפרק מאשר שתירקב, כאילו שלמה אבל אכולה מבפנים. אתה מספר שקניתם בית חדש והנה האשליה נגמרה ואתה יוצא ללא דבר. הזדהיתי עם מה שכתבת. גם זוגתי תולה היום את כל הסיבות לחוסר החשק, לעייפות, לקרירות בכך שהדירה הנוכחית משרה עליה דיכאון, לא מאפשרת לה להגיש נשית, ביתית. ואני יודע שלא כך הוא. גם אם נעבור למערה החשמלית של חסמבה, נכניס לתוכה את אותה אוירה שקיימת במערה הנוכחית. אלא אם כן יתרחש שינוי בגישה של שנינו, לא רק אצל אחד מאיתנו. ואני יודע גם כמה נשית הרגישה עם אחר, כמה יכלה לתת ולקבל בעודה גרה באותה דירה בדיוק... ורגע האמת אולי התרחש ממש הלילה, ואולי יקח עוד קצת זמן עד שיגיע. אבל השלמתי עם העובדה שאנחנו נמצאים במסלול שסיומו ידוע מראש. אז אני בכלל לא שמח על מה שאתה עובר וכואב לי לקרוא את מה שכתבת כי אני כל כך מתחבר לזה, אבל שמח בשבילך שאכן אתה שלם עם מצבך, לא מאשים ולא מרגיש קרבן ומסתכל על המציאות בגובה העיניים. אז בהצלחה שיהיה לך.
 

shela1

New member
תודה ../images/Emo24.gif

תודה גם לך על העידוד והעזרה אני אמשיך להעזר בכם ברגעים אלה של כאב והתלבטות תודה
פרח|
 

shela1

New member
האם משברים באים בגלים?../images/Emo53.gif

למרות שעניתי לתגובותיכם הנפלאות. אז אחר כך קיבלתי את הבומבה הנוספת של חיי. אשתי שרוצה להפרד החליטה גם להתוודות שיש לה מישהו אחר. זה כמובן הרגיז אותי מאוד כי אהבה זו לאחר היתה בדיוק כאשר היינו ביעוץ זוגי , לכן זה מלכתחילה היה קרב אבוד כאשר יש מישהו מהצד שמחכה וכל היעוץ בא כדי לאמר ניסיתי לא הצלחתי. הדבר הזה הכניס אותי לטלטלה מחודשת אני מרגיש כמו בים כאשר יש גל אחרי גל ואתה מרגיש טובע ונחנק. אני כותב כל זאת כדי לנסות ולצאת מתוך המועקה האם מישהו חווה דבר כזה , אני מקווה לא להגיע לגל הבא. מצטער אם נפלתי ככה עליכם , אבל שיהיה לכם שבוע נעים וכולו טוב ואהבה שלכם שאלה1 (בן) כדי שתדעו שאני בן ולא בת
 

פלסטיק

New member
בכל רע יש טוב

זה נשמע ציני אבל תחשוב על זה ככה: אתה עכשיו יודע בדיוק איפה אתה נמצא ושאין לך דרך אחורנית. מכאן אתה יכול רק להסתכל קדימה, אולי ככה תתאושש יותר מהר אתה בטח מרגיש "על הפנים", עברת השפלה די רצינית. גם מישהו אחר וגם הונו אותך כל הזמן (הלכת לטיפול לחינם). לפחות עכשיו אתה יודע איפה אתה נמצא, תתחיל לחפור את דרכך מהתהום שבה אתה מרגיש שאתה נמצא בה.
 
אני מסכים עם פלסטיק

אתה צריך עכשיו להחליט מה אתה עושה: סולח לה (אבל באמת) ומנסה להשיב אותה אליך או הולך לקראת פירוד. אני מאחל לך בהצלחה וקצת מקנא בך שזה לא מה שקורה אצלי
 
יש ביננו עליוד וירידות, אבל לא

סתם אלא רכבת הרים. היינו כבר בכמה פגישות אצל היועץ, בהתחלה 2 ביחד ואח"כ כל אחד מאיתנו לסירוגין, ב- 2 פגישות נוספות. עבור היועץ, אני מאד שקוף, כלומר הוא יודע בדיוק מה אני רוצה ומה אני מרגיש. לאחר הפגישות עם אישתי, הוא נשמע די אופטימי. למרות שהוא לא יכול לאמר בודאות לאן אנחנו נגיע, אבל לטענתו אישתי אינה מעוניינת בהכרח בפרוק החבילה. והסיבות שלה אינן סיבות חומריות. אני כרגע יודע שאני צריך המון סבלנות. אני משתדל אבל לא תמיד זה הולך. בשבת, כעסתי על הבת שלי וסתרתי לה (דבר שאני בהחלט לא נוהג לעשות). מאוחר יותר גם נדרתי נדר לא לעשות זאת יותר אף פעם כי זה לא אני האמיתי. בקיצור אני צריך המון המון סבלנות. ומה איתך יאוש, האם התחלתם ללכת ליעוץ?
 
אכן, לפעמים, משברים באים בגלים...

אני אגיד לך את האמת, אני לא רואה את הדברים כמו "פלסטיק" (למרות שיש בליבי הערכה רבה לדבריו, ואהבה רבה עוד יותר אליו...) אני לא חושבת שאשתך ניסתה, באופן מכוון, להונות אותך. אני לא מנסה לסנגר כאן על אשתך. אני רוצה לנסות לתת לך נקודת ראייה אחרת. אולי פחות מאשימה, ויותר משלימה. אני דווקא רואה את המעשה של אשתך כמעשה מאוד מתחשב, ומתייסר... אם כבר במילא היה לה מישהו, בשביל מה היא בכל-זאת הלכה עימך לייעוץ זוגי ? - שאלת. אני מנסה להיכנס לנעליה, וחושבת, שאם בדרך זו היא נקטה - אולי, בכל-זאת, היה חשוב לה לראות האם ניתן להשיב דברים על כנם....אולי היא ניסתה לבחון שוב, האם ניתן לעורר את מה שגווע.... עובדה שהיא הסכימה ללכת לייעוץ זוגי, ולא ויתרה על אופציה נוספת לשיקום הזוגיות. גם אם אופציה זו, בסופו של דבר, אולי חיזקה את דעתה שפרידה תהיה עבורה פתרון אופטימלי. אני נורא-נורא-נורא מבינה את כאבך. ואת תחושת ההשפלה, והכשלון.... ורק חשוב לי, שבסופו של תהליך תבין שאם זו בחירתה - אתה אינך אשם !!! תנסה, אולי, ללמוד משגיאות העבר. (אני מניחה שמע´ היחסים ביניכם לא גוועה לה כרעם ביום בהיר, אלא מדובר בתהליך ממושך....), ובכל מקרה - מותר לך לכעוס, ולהתאבל... רק אל תיקח על כתפיך את כל האשמה. אני מאמינה שאם דברים קורים - הם תמיד קורים לטובה. גם אם זה לא נראה כך כעת - אני בטוחה שעוד תראה את הטוב הזה בעתיד. איתך, זיו.
 
גלים גלים

משברים באים בגלים. לפעמים גדולים ולפעמים קטנים. (אגב, האם שמת לב שגלי סערה נקראים "מישברים"?). אצלי בכרטיס האישי בחרתי לצטט את הפסוק "שבע יפול צדיק וקם". קח פסוק זה במתנה ממני. תדע שמכל נפילה תוכל לקום. שאלה, שאולי המענה עליה בפורום אחר ("דיני משפחה", נדמה לי): האם בנסיבות שאשתך רוצה גט על רקע של גבר אחר בחייה תוכלו להגיע להסדר חלוקת רכוש הוגן יותר? אם כן, הרי שקמה לך תקומה במקום שלא ציפית, גם אם לא רצית מלכתחילה שכך יהיה. אגב, אני מניח שאם אשתך רוצה גט ממך אזי אתה בן ולא בת. (זה היה בשביל חיוך ציני קטן). בכל מקרה, אנחנו כאן לתמיכה וחיזוק.
 

dor50

New member
משברים באים בגלים -

כלומר אנחנו מביאים אותם עלינו, במחשבותינו, וכבר נאמר כאן לא מעט ש"אנחנו מה שאנחנו חושבים".... ולעניין, אתן לך כמה נקודות מבט שונות ממה שנתנו החברים כאן: עצם זה שלאשתך היה מישהו - תנסה לבדוק בעצמך מדוע? במחשבותיך, חפש את הסיבה אצלך, לא אצלה. זה שהיא הודתה בכך דווקא בזמן היעוץ - כנראה שהיעוץ עשה לה משהו ועכשיו היא מוכנה לשחרר ולא לחיות במרמה, אולי היא אומרת לעצמה: רגע אני רוצה לחיות עם בעלי אבל לא אוכל להמשיך איתו בשקר? אולי היא מנסה לבחון את תגובתך? אולי היא רוצה לראות האם אתה מוכן לסלוח לה? (וסליחה היא זכות גדולה ובעלת עוצמה רבה). אולי היא מנסה להגיד לך (בדרך משלה), תראה: למרות שהיה לי מישהו ראיתי שאתה האחד והיחיד ואני רוצה שנמשיך יחד, אבל בלי סודות שיכבידו? דבר אחרון: מה עשה לך היעוץ? האם בחנת את הרגשתך אחרי היעוץ כלפי אשתך? כלפי התא המשפחתי? מה זה אומר לגביך גירושין? מה זה אומר מבחינתך להמשיך לחיות עם בת זוג שהיה לה מישהו אחר? האם אתה מוכן ומסוגל לסלוח ולפתוח דף חדש? ולא להזכיר כל פעם מחדש את הפרשה הזו? האם אתה מוכן לעשות שינוי בעצמך (במידת הצורך) מבלי לדרוש מבת זוגתך להשתנות? ישנן עוד שאלות רבות אך השאיר קצת לך, לדמיון שלך. על תחשוב שאם יש מישהו אחר ברקע הקרב הוא אבוד.... בכלל לא, זה תלוי בך למרות שזה לא קל, ואל תוותר כל מהר עם אתה רוצה את אשתך יחד איתך. בהצלחה והרבה אהבה במעונך צביקה
 

פלסטיק

New member
זה לא מה שהאיש כתב...

צביקה לא קראת מה הוא כתב לאישתו לא "היה" מישהו, יש לה בזמן הווה היא לא רוצה שיקבל אותה ויסלח לה, היא רוצה פירוד אני מבין שהאיש רוצה את אשתו חזרה, אני מבין שכולנו היינו רוצים שיחיו באושר ועושר אבל צריך לשמוע גם מה אומרים לנו ולא רק מה אנחנו היינו רוצים לשמוע. אני לא חושב שאפשא לגלגל את זה אליו, אי אפשר להגיד לאדם במצבו שהוא גם אחראי לזה. לאישתו יש מישהו, זה לא שלו יש מישהי, צריך לזכור את העובדות.
 
עד הסוף הסכמתי ואז המשפט האחרון

הפך אותי אני לא מסכימה עם נושא אחד- אם יש לאשה(או לבעל,לא משנה) בן זוג מחוץ לנשואים אחראים לכך שניהם (אחראים ולא אשמים-אגב) כי סיטואציה כזו לא הייתה נוצרת לו כל הצרכים היו מסופקים במסגרת הנשואים. אז כמה שזה נשמע אבסורד ,גם לצד שנבגד וכואב ואוהב יש אחריות לבגידה שהתרחשה. כי יש צרכים של בן הזוג שלא מומשו.
 
וגם אני לא מסכים עם משהו קטן...

אני בהחלט מסכים שלצד הנפגע (הנבגד במקרה זה) ישנה אחריות לסיטואציה שנוצרה. אבל, צריך לקחת בחשבון שהאחרויות הזאת נושאת אופי פסיבי. לכל אחד מאיתנו ישנם צרכים לא מסופקים הקשורים בחיי הזוגיות. ישנם כאלה בעלי צרכים מיניים, ישנם הזקוקים לתשומת לב, ישנם הזקוקים לאהבה, וישנם כאלה אשר רק זקוקים למילה טובה... חשוב להבין, שהצד הנפגע לא תמיד מודע לצורך הלא מסופק. כמו כן, לא תמיד הצד הנפגע יכול להתמודד עם הצרכים הלא מסופקים של בן זוגו, גם כאשר הוא מודע להם. אז נכון שאת מציינת שאין אשמה כאן, רק אחריות לבגידה שהתרחשה.. אבל זו בקושי "אחריות מיניסטריאלית"...
 
טוב, אם ככה, אז גם לי יש משהו להגיד

לבגידה - אכן - שני צדדים, הנושאים באחריות. אין ספק שאדם שבוגד בבן-זוגו מנסה, אולי, באמצעות הבגידה, להשלים את החסר לו במע´ הזוגית "החוקית". אולם, למרות שהמניעים לבגידה הם, אולי, תחושת דחיה מצד בן הזוג - לדעתי, המעשה כשלעצמו דווקא מעיד, על חוסר יכולתו של הבוגד להתמודד בצורה אפקטיבית, יעילה, ומוסרית עם בן-זוגו, והוא למעשה - בוחר בפתרון הקל מבין השניים - לחפש את סיפוק צרכיו אצל מישהו אחר. אני בספק רב אם קיימת מערכת יחסים "מושלמת". לדעתי, ןמהכרותי, לא קיימת מערכת יחסים כזאת שבה כל צרכיי ממולאים בשלמות, וכך - גם צרכי בן-זוגי. הרי, בכל-זאת, שנינו אנשים שונים. עם צרכים שונים. וככל שאצפה מבן-זוגי שימלא אחר צרכיי באבסולוטיות - כך גם אתאכזב יותר. לכן, לא כל מי שאינו מסופק במע´ היחסים החוקית שלו - בוחר דווקא באפשרות הבגידה. יש הבוחרים באפשרויות אחרות. בעיניי, בגידה מערערת בצורה מאוש משמעותית את אבני היסוד של הזוגיות, שהחשובה בהן היא - אמון, אך בהחלט אפשר גם להיבנות ממנה. צריך שתהיה נכונות לכך, חרטה, קבלה, מחילה, השלמה, ורצון להמשיך ולקיים את השותפות הזוגית.... שנדע רק אהבה וטוב ! זיו.
 
זיו יקרה, קודם כל שתהיה לך שנה

אחרת בשנה הקרובה אוטוטו שנית-קשה לי עם האמירה שלך על סיבות הבגידה, על אושיות מוסרו של הבוגד וכן הלאה. כל אחד ודרכיו להתמודדות כל זוג ופתרונותיו. אני לא מאמינה בשחור ולבן ונכון ולא נכון. ובגידה בהחלט פוגעת באושיות הזוגיות (כאשר יודעים עליה!) וכן-בני זוג לא יכולים לצפות שבן הזוג ימלא עבורם את כל הצרכים בצורה מקסימלית. ואולי חלק מהתובנה הזו, עם בגרות מסויימת רגשית מביאה אנשים ליצירת קשר מחוץ לנשואין. ואולי לא. שנה טובה והמון
 
הי לך, אחות אהובה !../images/Emo23.gif

פעם שאל אותי ידיד קרוב "מה זו בגידה ?" - מצאתי את עצמי הופכת ומתחבטת, ולבסוף השבתי בדימוי שעלה במוחי באותו הרגע "בגידה זו מעילה באמון. בערך כמו - בגידה במולדת. לא ? - הרי יש מושג כזה... " בעיני רוחי, בבסיסה של כל מע´ יחסים קיים הסכם בלתי פורמלי, אך ליטימי, שלפחות אחד מסעיפיו מדגיש את בטחוננו בבן-הזוג שלנו, ואת האמון שלנו כלפיו.... בגידה, למעשה, מפרה את הסעיפים הללו. ושוב, אני מדברת על בגידה - ולא על קיום מערכת יחסים נוספת מחוץ לנישואין או מחוץ לחיים הזוגיים "החוקיים"... - בגידה, כרוכה בהמון דברים, שהם מעבר לסקס בין שני אנשים - היא כרוכה בשקרים, בהסתרות (לבת/בן הזוג החוקי/ת), בחוסר אמינות, ובאופן אישי - אני גם חושבת שהיא כרוכה, בחוסר יכולתו של הבוגד להתמודד עם הסיטואציה באופן יותר קונסטרקטיבי ובונה. ולפחות בחלק מהמקרים - הוא עצמו מתייסר על ש"נאלץ" לבחור בדרך של שקרים וחוסר אמון. כשאני אומרת "דרכים קונסטרוקטיביות/בונות" כוונתי היא, למשל: לדון עם בן/בת זוגו החוקית על יחסיהם הבלתי מספקים. לנסות למצוא יחד דרכים לפתרון המצב, אם בדרך שך פרידה, או בדרך אחרת (לדוג´: ניהול מע´ יחסים נוספת, מינית במהותה, עם שותף שלישי...). אני יודעת שמעט מאוד אנשים מסוגלים לדון עם בני זוגם בכך, אם בכלל.... לעיתים - אני תוהה, אולי אנחנו, בעצם, ככל בעלי החיים - לא מסוגלים להיות מונוגמיים, מיסודנו.... אז - אולי עדיף, שכמו שאר בעלי החיים, נבחר בדרך אמינה וגלויה....?!? שיתפתי אותך בנקודות למחשבה (פנטזיונריות ???), שעולות בי לפעמים... שיהיה לך יום מעולה, ושנה - הכי טובה שרק אפשר. זיו
 
למעלה