שלום לכולם../images/Emo24.gif
בעקבות חוויות שחוויתי לאחרונה ובכלל כתבתי את המאמר הנ"ל אשמח לקרוא תגובות על מנת ללמוד, להשלים פערים שקיימים אצלי ואם הדבר יוכל לעזור לאחרים - מה טוב. אין המאמר מכיל התחלה אמצע או סוף אלא רצף של הקאת פרטים על גבי המקלדת זמן = התרחשות ברגע זמן = רגע ההתרחשות בכל רגע נתון מתרחש דבר, בכל רגע חלקיו של האטום זזים, כל היקום מורכב מאטומים, הכל זז, הכל מתחדש. בכל רגע משהו מת ובכל רגע משהו נולד, שום דבר אינו כשהיה לפני רגע. בשניה אחת היקום מתחדש פי טריליונים על טריליונים של פעמים, בכל רגע היקום הישן כבר איננו וקם לו יקום חדש. בגוף האדם בכל שניה מתים מליארדי תאים ונולדים מליארדים אחרים-בכל רגע ורגע גופינו מתחדש, אנו אחרים ושונים בכל רגע נתון. העולם משתנה כערף עין אינו כפי שהיה לפני רגע, מה שהיה היה ונגמר, שום רגע אינו חוזר על עצמו לעולם. זה הרגע זאת האמת לעכשיו – לא בעבר ולא לאח"כ . גוף האדם, רוחניות-נפש כביכול שני תחומים שונים אך למעשה שזורים זה בזה כשלם. הגוף הינו רק חלק מהמרחב האנרגטי בו שוכנת – או היא היא הנשמה. חום גופינו הנפלט מהגוף החוצה הינו חלק מאותה "אנרגיה", כל מה שגופינו מפיק וסופג נכלל באנרגיה . מהות הסבל בחיי האדם הוא הפחד באינטלקטואל והסבל במישור הפיזי, כשאדם פוחד מתרחש תהליך פיזי מקביל בו זמנית בגוף האדם, ריאקציה כימית בו מופרש חומר חדש לגוף ולמרחב האנרגטי, עצם הימצאותו של חומר זה נוצרת מועקה – הרגשת סבל, המוח שמזהה הרגשה זו רוצה לדחות אותה אינו רוצה בה יותר – וכך נוצר עוד סבל, משום שכרגע אינו מצב אופטימלי, כרגע ישנו משהו חסר – חוסר השקט הגופני שהיה קודם, האדם כבר לא חי את הרגע הוא חי את הפחד(מפני אובדן השלמות) ואת הסבל הגופני וכך נכנס האדם למצב של לופ אין סופי של סבל ורצון לדחיה שמוביל לעוד סבל ועוד רצון לדחיה או שרצון להבאת משהו אחר ושוב סבל ... ושוב... ושוב... ובינתיים מצטברת לה כמות של חומר חדש , חומר אשר מצטבר לו ויושב כמועקה ואינו נותן מנוח... קיומו של חומר זה יוצרת מצב של חוסר מנוחה או דיכאון, חוסר רגיעה בלחיות את הרגע ועד למחלות ותחלואים שונים בגוף ובנפש... - יש אנשים אשר מכנים זאת "אנרגיה שלילית" - יש המכנים זאת "משהו לא סגור" - יש המכנים מצב זה בשם "דיכאון" - ויש המכנים זאת בשם "סרטן".... הערה : המרחב האנרגטי כולל בתוכו גם את הגוף, חלומות, מחשבות, "הלך רוח", שדה מגנטי, חום, קור, רוק, זיעה, נזלת, שתן, צואה, דמעה וכדומה... תזונה ונקיון הגוף והנפש: על מנת להגיע למצב של איזון הן בגוף והן בנפש יש לדאוג לניקיון של שני התחומים. יש להכיר את הגוף, להיות רגיש, להיות חלק ממנו ולא כבעליו, "זהו המשכן הזמני בו הינני נמצא כרגע, אין אני בעל הבית אלא אורח בלבד ולכן התנהג בהתאם". כל דבר פסולת שהגוף דוחה ואינו בא לשימוש צריך לצאת החוצה מן המרחב האנרגטי כנ"ל לגבי רגשות שאינן קשורות למקום ולזמן ההווה. יש לאכול מזון קל, מתעכל בקלות, ויוצא מן הגוף בקלות, מזון אשר עוזר בשמירה על ניקיון ותפקוד המערכות בגוף, כל רעל שיכנס לגוף ולא ימצא את דרכו החוצה סופו שישפיע באופן מידי ולטווח ארוך על המצב הנפשי, המרחב האנרגטי חייב להיות ב"זרימה" וששום דבר לא יחסום אותו. מערכת העיכול תפקידה גם לנקות את הגוף ואת המרחב האנרגטי, מערכת עיכול תקינה עוזרת בניקוי המשקעים המתווצרים במרחב האנרגיה, אך, רק עד גבול מסוים שהוא שונה מאדם לאדם. מערכת העיכול הינה השער האחרון בניקיון המרחב ולכן היא כה חשובה. חלומות, דמיון ושינה: לחלומות תפקיד חשוב בחיי אדם שחי חיים לא מאוזנים, חיים ללא סיפוק , חיים של מעצורים. החלום בא להשלים פערים, לסגור קצוות, לספק יצרים אך רק כאשליה בלבד, בלעדיהם או בהגזמה האדם הלא מאוזן יכול להגיע עד כדי אשפוז פסיכיאטרי. חלומות ודימיון משפיעים על אופי הזרימה האנרגטי ולכן "מצבי רוח" יכולים להישתנות או להיווצר לאחר חלום או דימיון – במקביל למחשבה של " אני רוצה את מה שהיה בחלום לכן חסר לי עכשיו!" או לחילופין " איזו חלום רע, לא רוצה את זה בחיים שלי!". שנת לילה מספקת לאדם יכולה להסתכם בלא יותר מ-5 שעות , שנת לילה עם חלומות אורכת שעות נוספות... הגוף אינו נח אף פעם גם לא בשינה, אך ישנו מצב של "הורדת פרופיל" במערכות מסוימות, כנ"ל המוח, בשינה מושלמת המרחב האנרגטי משלים עצמו מן הסביבה וכן מאזן עצמו (כמו חוק כלים שלובים). במצב של שינה עם חלומות אין הגוף "נח" כך גם המוח וגם המרחב ולכן שינה זו דורשת יותר שעות שינה ובד"כ אין האדם מרגיש ערני לאחר שינה כזו , לעיתים אף מרגיש עייף ו"חסר אנרגיה". דמיון : בעזרת הדמיון האדם יכול לחולל שינויים במבנה האנרגטי שבו הוא נמצא לעיתים ניתן להשתמש בדמיון כדי לחולל תמורות במרחב – לעזור בתחזוקתו (מדיטציה וכדומה) ולעיתים ניתן גם ההיפך... אדם "מואר": אדם מואר הוא אדם אשר חי את הרגע כנצח, אדם אשר אין הזמן משפיע עליו, הוא מעבר לזמן. אדם מואר הינו אדם ערני לסביבה ולעצמו(כאנרגיה) ורואה וחווה אותם כשלם – כמכלול, החיבור לקיום כמו ליקום בלתי נפרד הוא. אדם מואר הוא אדם אשר אין לו שם, אין לו "אני" ואין לו זהות משום שהוא כבר איננו – הוא בהכל... אדם מואר הינו אדם אשר השיל מעליו כל מחסום , ואין הוא ניתן להשפעה משום שאין לו גבולות , המרחב האנרגטי שלו פרוץ לכל, כה מאוזן , כה סופג את הסביבה, משנה אותה ומאזן אותה רק בהימצאותו שם . קירבה לטבע "לטבעי": אכילת מזון טבעי ושלם וממגוון של צמחים ומינים על מנת לספק מרבד של יסודות לבניה ואחזקה לגוף, כמו כן לכל יסוד בטבע ישנו יסוד אנרגטי שונה שעוזר ומתחזק גם את המרחב. הימצאות בסביבה טיבעית – קרי אדמה חשופה, מקור מים זורמים, מחצבים, צמחיה, אויר נקי – הימצאות האדם במקום "פשוט" בעל פחות גירויים חזותיים רעשניים יוצר רוגע ומוריד לחצים, כנ"ל ספיגת האנרגיות מן הטבע חשובה : חום, קור, שדה חשמלי טבעי, אויר נקי(וכל המשתמע מכך) . רבים הדברים הנוספים "היושבים" שם היכן שהו ויתכן שיבוא זמנם גם לצאת להיכתב, עד אז ובכלל יום מדליק לכל באהבה JonGler
בעקבות חוויות שחוויתי לאחרונה ובכלל כתבתי את המאמר הנ"ל אשמח לקרוא תגובות על מנת ללמוד, להשלים פערים שקיימים אצלי ואם הדבר יוכל לעזור לאחרים - מה טוב. אין המאמר מכיל התחלה אמצע או סוף אלא רצף של הקאת פרטים על גבי המקלדת זמן = התרחשות ברגע זמן = רגע ההתרחשות בכל רגע נתון מתרחש דבר, בכל רגע חלקיו של האטום זזים, כל היקום מורכב מאטומים, הכל זז, הכל מתחדש. בכל רגע משהו מת ובכל רגע משהו נולד, שום דבר אינו כשהיה לפני רגע. בשניה אחת היקום מתחדש פי טריליונים על טריליונים של פעמים, בכל רגע היקום הישן כבר איננו וקם לו יקום חדש. בגוף האדם בכל שניה מתים מליארדי תאים ונולדים מליארדים אחרים-בכל רגע ורגע גופינו מתחדש, אנו אחרים ושונים בכל רגע נתון. העולם משתנה כערף עין אינו כפי שהיה לפני רגע, מה שהיה היה ונגמר, שום רגע אינו חוזר על עצמו לעולם. זה הרגע זאת האמת לעכשיו – לא בעבר ולא לאח"כ . גוף האדם, רוחניות-נפש כביכול שני תחומים שונים אך למעשה שזורים זה בזה כשלם. הגוף הינו רק חלק מהמרחב האנרגטי בו שוכנת – או היא היא הנשמה. חום גופינו הנפלט מהגוף החוצה הינו חלק מאותה "אנרגיה", כל מה שגופינו מפיק וסופג נכלל באנרגיה . מהות הסבל בחיי האדם הוא הפחד באינטלקטואל והסבל במישור הפיזי, כשאדם פוחד מתרחש תהליך פיזי מקביל בו זמנית בגוף האדם, ריאקציה כימית בו מופרש חומר חדש לגוף ולמרחב האנרגטי, עצם הימצאותו של חומר זה נוצרת מועקה – הרגשת סבל, המוח שמזהה הרגשה זו רוצה לדחות אותה אינו רוצה בה יותר – וכך נוצר עוד סבל, משום שכרגע אינו מצב אופטימלי, כרגע ישנו משהו חסר – חוסר השקט הגופני שהיה קודם, האדם כבר לא חי את הרגע הוא חי את הפחד(מפני אובדן השלמות) ואת הסבל הגופני וכך נכנס האדם למצב של לופ אין סופי של סבל ורצון לדחיה שמוביל לעוד סבל ועוד רצון לדחיה או שרצון להבאת משהו אחר ושוב סבל ... ושוב... ושוב... ובינתיים מצטברת לה כמות של חומר חדש , חומר אשר מצטבר לו ויושב כמועקה ואינו נותן מנוח... קיומו של חומר זה יוצרת מצב של חוסר מנוחה או דיכאון, חוסר רגיעה בלחיות את הרגע ועד למחלות ותחלואים שונים בגוף ובנפש... - יש אנשים אשר מכנים זאת "אנרגיה שלילית" - יש המכנים זאת "משהו לא סגור" - יש המכנים מצב זה בשם "דיכאון" - ויש המכנים זאת בשם "סרטן".... הערה : המרחב האנרגטי כולל בתוכו גם את הגוף, חלומות, מחשבות, "הלך רוח", שדה מגנטי, חום, קור, רוק, זיעה, נזלת, שתן, צואה, דמעה וכדומה... תזונה ונקיון הגוף והנפש: על מנת להגיע למצב של איזון הן בגוף והן בנפש יש לדאוג לניקיון של שני התחומים. יש להכיר את הגוף, להיות רגיש, להיות חלק ממנו ולא כבעליו, "זהו המשכן הזמני בו הינני נמצא כרגע, אין אני בעל הבית אלא אורח בלבד ולכן התנהג בהתאם". כל דבר פסולת שהגוף דוחה ואינו בא לשימוש צריך לצאת החוצה מן המרחב האנרגטי כנ"ל לגבי רגשות שאינן קשורות למקום ולזמן ההווה. יש לאכול מזון קל, מתעכל בקלות, ויוצא מן הגוף בקלות, מזון אשר עוזר בשמירה על ניקיון ותפקוד המערכות בגוף, כל רעל שיכנס לגוף ולא ימצא את דרכו החוצה סופו שישפיע באופן מידי ולטווח ארוך על המצב הנפשי, המרחב האנרגטי חייב להיות ב"זרימה" וששום דבר לא יחסום אותו. מערכת העיכול תפקידה גם לנקות את הגוף ואת המרחב האנרגטי, מערכת עיכול תקינה עוזרת בניקוי המשקעים המתווצרים במרחב האנרגיה, אך, רק עד גבול מסוים שהוא שונה מאדם לאדם. מערכת העיכול הינה השער האחרון בניקיון המרחב ולכן היא כה חשובה. חלומות, דמיון ושינה: לחלומות תפקיד חשוב בחיי אדם שחי חיים לא מאוזנים, חיים ללא סיפוק , חיים של מעצורים. החלום בא להשלים פערים, לסגור קצוות, לספק יצרים אך רק כאשליה בלבד, בלעדיהם או בהגזמה האדם הלא מאוזן יכול להגיע עד כדי אשפוז פסיכיאטרי. חלומות ודימיון משפיעים על אופי הזרימה האנרגטי ולכן "מצבי רוח" יכולים להישתנות או להיווצר לאחר חלום או דימיון – במקביל למחשבה של " אני רוצה את מה שהיה בחלום לכן חסר לי עכשיו!" או לחילופין " איזו חלום רע, לא רוצה את זה בחיים שלי!". שנת לילה מספקת לאדם יכולה להסתכם בלא יותר מ-5 שעות , שנת לילה עם חלומות אורכת שעות נוספות... הגוף אינו נח אף פעם גם לא בשינה, אך ישנו מצב של "הורדת פרופיל" במערכות מסוימות, כנ"ל המוח, בשינה מושלמת המרחב האנרגטי משלים עצמו מן הסביבה וכן מאזן עצמו (כמו חוק כלים שלובים). במצב של שינה עם חלומות אין הגוף "נח" כך גם המוח וגם המרחב ולכן שינה זו דורשת יותר שעות שינה ובד"כ אין האדם מרגיש ערני לאחר שינה כזו , לעיתים אף מרגיש עייף ו"חסר אנרגיה". דמיון : בעזרת הדמיון האדם יכול לחולל שינויים במבנה האנרגטי שבו הוא נמצא לעיתים ניתן להשתמש בדמיון כדי לחולל תמורות במרחב – לעזור בתחזוקתו (מדיטציה וכדומה) ולעיתים ניתן גם ההיפך... אדם "מואר": אדם מואר הוא אדם אשר חי את הרגע כנצח, אדם אשר אין הזמן משפיע עליו, הוא מעבר לזמן. אדם מואר הינו אדם ערני לסביבה ולעצמו(כאנרגיה) ורואה וחווה אותם כשלם – כמכלול, החיבור לקיום כמו ליקום בלתי נפרד הוא. אדם מואר הוא אדם אשר אין לו שם, אין לו "אני" ואין לו זהות משום שהוא כבר איננו – הוא בהכל... אדם מואר הינו אדם אשר השיל מעליו כל מחסום , ואין הוא ניתן להשפעה משום שאין לו גבולות , המרחב האנרגטי שלו פרוץ לכל, כה מאוזן , כה סופג את הסביבה, משנה אותה ומאזן אותה רק בהימצאותו שם . קירבה לטבע "לטבעי": אכילת מזון טבעי ושלם וממגוון של צמחים ומינים על מנת לספק מרבד של יסודות לבניה ואחזקה לגוף, כמו כן לכל יסוד בטבע ישנו יסוד אנרגטי שונה שעוזר ומתחזק גם את המרחב. הימצאות בסביבה טיבעית – קרי אדמה חשופה, מקור מים זורמים, מחצבים, צמחיה, אויר נקי – הימצאות האדם במקום "פשוט" בעל פחות גירויים חזותיים רעשניים יוצר רוגע ומוריד לחצים, כנ"ל ספיגת האנרגיות מן הטבע חשובה : חום, קור, שדה חשמלי טבעי, אויר נקי(וכל המשתמע מכך) . רבים הדברים הנוספים "היושבים" שם היכן שהו ויתכן שיבוא זמנם גם לצאת להיכתב, עד אז ובכלל יום מדליק לכל באהבה JonGler
