שלום לכולם ../images/Emo24.gif
לא הייתי כאן בזמן האחרון... יצאתי לחופש, לנקות קצת את הראש... מה שלא כל כך התאפשר לי, בסופו של דבר.. אוף, לפעמים אני כל כך רוצה שהיא תבוא ותגיד לי מה לעשות.. לפני שנסענו, הייתי אצל חברה שלי, ואמא שלה בדקה לפחות 30 פעמים שהכל ארוז, ומאורגן ושיש כסף ושיש הכל... "איזה מציקה היא!" חברה שלי אומרת לי "שתתן לי לנשום... טוב, מצד שני היא חמודה, אני מתה עליה" ואני חשבתי לעצמי "אין לך מושג כמה שאני הייתי רוצה שיציקו לי ככה.." ואז טחנתי את הנושא הנ"ל בראש עוד כמה דקות, והפלגתי במחשבות על איזה מין אדם הייתי אם הייתי גדלה עם אמא שאפשר להתייעץ איתה, שדואגת, שמגבילה אותי, שנותנת לי חופש... אני ממש לא יודעת. על כל הדברים שאולי הייתי עושה ו/או לא עושה, רק בגלל שהיתה אומרת משהו שיגרום לי לחשוב פעמיים.. לא שעכשיו רע לי בחיים.. יש לי החופש לעשות כל מה שאני רוצה, ואין לי הגבלות... אבל אף פעם לא הייתי בצד השני, בצד של אלה שלמישהו אכפת מהם.. אבל ממש ממש אכפת, לא סתם כי אני הבת שלהם. שעושים הכל מתוך רצון. אבא שלי קצת מתחיל להפתח... היום חזרתי, וישנתי עד עכשיו בערך, אז לא ראיתי אותו... אז נראה מה קורה איתו... מקוה שהכל יקרה לטובה.. אני חושבת שבשלב מסויים נתקעתי בגיל 9-10.. אולי המשכתי להתפתח והכל, גם בצורה פיזית, וגם נפשית.. אבל יש עוד לונה, קטנה כזאת, שכמעט אף פעם לא רואים, שהיא בעצם עוד ילדה קטנה שלא יודעת כלום על החיים שעדיין מחכה שאמא שלה תבוא ותלמד אותה לחיות, להתבגר, שתתן עצות, שתגיד מה מותר, מה אסור, שתתמוך כשכואב.. שתחבק כשעצוב, שתשמח כשטוב, שתעודד. אוף.. לפעמים אני חושבת על זה שמעניין אם היא באמת יכולה לראות אותי, ואם היא יכולה, אז מה היא חושבת עליי, על מה שהפכתי להיות.. וזהו.. אני מתגעגעת.. בכל מקרה, יום אהבה מושלם לכולם.. מקווה שגם לי יהיה אחד כזה (
)... תנצלו כל רגע. לונה
לא הייתי כאן בזמן האחרון... יצאתי לחופש, לנקות קצת את הראש... מה שלא כל כך התאפשר לי, בסופו של דבר.. אוף, לפעמים אני כל כך רוצה שהיא תבוא ותגיד לי מה לעשות.. לפני שנסענו, הייתי אצל חברה שלי, ואמא שלה בדקה לפחות 30 פעמים שהכל ארוז, ומאורגן ושיש כסף ושיש הכל... "איזה מציקה היא!" חברה שלי אומרת לי "שתתן לי לנשום... טוב, מצד שני היא חמודה, אני מתה עליה" ואני חשבתי לעצמי "אין לך מושג כמה שאני הייתי רוצה שיציקו לי ככה.." ואז טחנתי את הנושא הנ"ל בראש עוד כמה דקות, והפלגתי במחשבות על איזה מין אדם הייתי אם הייתי גדלה עם אמא שאפשר להתייעץ איתה, שדואגת, שמגבילה אותי, שנותנת לי חופש... אני ממש לא יודעת. על כל הדברים שאולי הייתי עושה ו/או לא עושה, רק בגלל שהיתה אומרת משהו שיגרום לי לחשוב פעמיים.. לא שעכשיו רע לי בחיים.. יש לי החופש לעשות כל מה שאני רוצה, ואין לי הגבלות... אבל אף פעם לא הייתי בצד השני, בצד של אלה שלמישהו אכפת מהם.. אבל ממש ממש אכפת, לא סתם כי אני הבת שלהם. שעושים הכל מתוך רצון. אבא שלי קצת מתחיל להפתח... היום חזרתי, וישנתי עד עכשיו בערך, אז לא ראיתי אותו... אז נראה מה קורה איתו... מקוה שהכל יקרה לטובה.. אני חושבת שבשלב מסויים נתקעתי בגיל 9-10.. אולי המשכתי להתפתח והכל, גם בצורה פיזית, וגם נפשית.. אבל יש עוד לונה, קטנה כזאת, שכמעט אף פעם לא רואים, שהיא בעצם עוד ילדה קטנה שלא יודעת כלום על החיים שעדיין מחכה שאמא שלה תבוא ותלמד אותה לחיות, להתבגר, שתתן עצות, שתגיד מה מותר, מה אסור, שתתמוך כשכואב.. שתחבק כשעצוב, שתשמח כשטוב, שתעודד. אוף.. לפעמים אני חושבת על זה שמעניין אם היא באמת יכולה לראות אותי, ואם היא יכולה, אז מה היא חושבת עליי, על מה שהפכתי להיות.. וזהו.. אני מתגעגעת.. בכל מקרה, יום אהבה מושלם לכולם.. מקווה שגם לי יהיה אחד כזה (
