ידע =(?) ידיעה
היי אליקים לא מזמן היה לי דיון עם מישהו בנושא דומה בפורום אחר, הנה דבריי (קצת ארוכים) : השכל הוא רק אחד המנגנונים שבאמצעותו אתה יכול להביע את עצמך, את מי שאתה, אולם ברוב המקרים הוא מנגנון לא יעיל כי הוא מעביר לך רשמים מזוייפים. השכל שלך תוכנת! אם זה ע"י הוריך, הסביבה שגדלת, בתי הספר שלמדת בהם, התקשורת שמשפיעה עליך ועוד כהנה וכהנה.... השכל הוא בליל של אינפורמציה שקיבלת מאחרים, מהסביבה. ולכן הוא לא משקף את ישותך הפנימית, אלא את השפעת ה"סביבה" עליך. יתרה מכך, השכל מהווה מחסום לכל דבר אמיתי שהוא מעל ההיגיון, מעל האינטלקט. אתה חוסם את עצמך מהווית מציאות נעלה, אלוהית, שהיא בעצם האני האמיתי שלך. השכל קשור לאגו. הוא משקף את האגו, והאגו הוא מנגנון הגנה שיצרנו, שלימדו אותנו ליצור, מהילדות ועד הזקנה. כמובן שהאגו אינו טבעי. לילד קטן (עד גיל 4 בערך) אין אגו. הילד פשוט קיים. הוא חוגג את החיים. לא למדו אותו כלום, אבל אין צורך ללמוד דבר. אם אתה מחובר להוויתך הפנימית, הידע כבר נמצא. הכל ישנו. ילד קטן אינו יודע מהו שקר, אינו יודע מהוא פחד, אינו יודע מה "אסור" ומה "מותר" עד שמקלקלים אותו...הוא לא חושב... הוא פשוט הוויה טהורה. הוא אוכל כשהוא רעב, בוכה כשרע לו, צוחק שטוב לו, כועס במלא הוויתו. עכשיו תגיד, גם אני אוכל כשאני רעב, בוכה כשרע לי, צוחק כשטוב לי... אז אתה טועה...ראשית, אתה עושה זאת עם התניות...התניות שהשכל מכתיב, האם יש סיבה לצחוק או לא ? האם מותר לי או לא ? האם זה מקובל ? הלכה לה הטבעיות, בא הידע, בא סבל. שנית אתה עושה את אלו עם השכל לא עם הוויתך השלמה. כך הרגילו אותך. כל מה שאני מנסה לומר, שבכך אתה לא שלם. לצחוק, לדוגמא, זה עם השכל, עם הלב, עם הרגש, עם הקול שבפנים, עם כל תא ותא בגוף - עם הנשמה. הנשמה היא לא שלך. הנשמה היא אתה. ואתה לא מחובר אליה. אתה מתכחש אליה, מתכחש אל עצמך. חוסם אותה, את מסריה, באמצעות השכל. השכל מסנן אותך מכל מה שאתה. הנשמה שלך היא הטבעי. השכל שייך למלאכותי. אינני אומר ששכל זה "רע". פשוט, השתמש בו לפי הצורך, שלוט בו ואל תיתן לו לשלוט בך. השתמש בו ככלי, ואל תהפוך לכלי בידיו, אחרת פשוט תאבד את עצמך. תביא סבל על עצמך, על נשמתך. אין שום דבר שאתה צריך ללמוד (בעיקר באמצעות השכל), הידע כבר קיים בך. להיפך, הידע רק מהווה מחסום, מעין שריון בלתי נראה שעוטף את כולך. אתה רק צריך להיזכר. להיזכר להיות אתה. הכל כבר שם. רק תיזכור שיש נהר נסתר שמוביל אותך לאוקיינוס אינסופי... הנהר הזה אלה הם החיים... זרום איתם בטבעיות, אבד עצמך לדעת, צא מדעתך, פשוטו כמשמעו, פשוט שים את השכל בצד, וחזור הביתה... לטעמי, ידע הוא לא ידיעה. ידע נרכש באמצעות השכל. ידיעה קיימת בהוויתך. אתה לא צריך לרכוש אותה. היא כבר נמצאת. ידע רק מטמטם, מבלבל, מתפלסף, מנפח אותך. ידיעה מביאה שקט, שלווה, איזון. אתה הוויה מודעת. אדם שקיימת בו ידיעה, לא צריך הוכחות, לא זקוק להסברים, לא צריך לדבר על הרוחניות שבו... אלדד