שלום לכולם ../images/Emo187.gif
בדף הקודם כתבי שאני פוחדת שחבר שלי בוגד בי, שבוע קשה של מחשבות היו לי... חיטוטים אין סופיים, שאלות, ציפיות... היום הייתי בטוחה, נסעתי אליו וצעקתי עליו, עד שהוא אמר לי: "דיי, שגעת אותי, תפתחי את האינטרנט ותראי מי זאת" זאת חברה של אמא שלו, הוא הלך לקנות איתה מתנה ליום הולדת שלה. התביישתי בצעמי... לא היה ולא נברא כלום! סתם הכנסתי את עצמי לסרטים, כמו שהוא אמר תמיד, אבל תמיד חשבתי שהוא רק מתגונן על עצמו כשהוא אמר את זה. הוא לא סיפר לי את זה, הוא סיפר שהוא הלך עם חבר בכלל, והמספר בפלאפון גם רשום בשם של גבר. שאלתי אותו למה, והוא פשוט אמר לי: "מה זה משנה, את גם ככה לא מאמינה לי בכלום ותמיד מחפשת משהו לא נכון, עכשיו את מרוצה? הרסת אותי" ואני לא מבינה את עצמי... עכשיו אני יודעת שיש לי בעיה, אני בעלת ביטחון עצמי ירוד וממורמר, מחפשת, מחטטת, בודקת, לא מאמינה. לא בוטחת. באף אחד! למה? והוא ממש טוב אליי... וגם "כשגיליתי" שהוא בגד בי, חשבתי לעצמי "לא יכול להיות, אני יודעת שהוא אוהב אותי" ואני עדיין יודעת, שהוא מטורף עליי... ויש עליי טעות גדולה... העמסתי עליו, בא לי לתקן... קודם דיברתי עם חברה, אמרתי לה את אותם דברים, אמרתי שעכשיו כבר לא אוכל לתקן, והיא אמרה לי פשוט ככה: "הכל אפשר לתקן, כל אדם ראוי למחילה, את בן אדם טוב, אם תפעלי עם הראש, תתקני את הטעות שלך" אבל איך? איך עושים את זה? ואני גם רוצה ללכת לטיפול, כי אני יודעת שגם אם זה יהיה הוא או אם זה יהיה מישהו אחר... זה ימשיך... אני אמשיך לחטט ולבדוק... ממש חוצפנית שלא מעריכה אנשים שבאמת אוהבים אותה וחושבת שתמיד בוגדים בה! (ודרך אגב, אני גם החיי החברה והמשפחה ככה, חושבת שתמיד כולם נגדי). אפילו עכשיו, אחרי ההוכחה הכי כנה בעולם. אני עדיין מכניסה לעצמי דברים לראש... "הוא מרמה ככה, הוא עשה ככה, הכל מתוכנן" ואני יודעת שלא... אבל זה מהדהד עוד ועוד. אולי אני חולת נפש?
אני אשמח לכל תגובה שהי. תודה מראש לכווווווווווולם!
בדף הקודם כתבי שאני פוחדת שחבר שלי בוגד בי, שבוע קשה של מחשבות היו לי... חיטוטים אין סופיים, שאלות, ציפיות... היום הייתי בטוחה, נסעתי אליו וצעקתי עליו, עד שהוא אמר לי: "דיי, שגעת אותי, תפתחי את האינטרנט ותראי מי זאת" זאת חברה של אמא שלו, הוא הלך לקנות איתה מתנה ליום הולדת שלה. התביישתי בצעמי... לא היה ולא נברא כלום! סתם הכנסתי את עצמי לסרטים, כמו שהוא אמר תמיד, אבל תמיד חשבתי שהוא רק מתגונן על עצמו כשהוא אמר את זה. הוא לא סיפר לי את זה, הוא סיפר שהוא הלך עם חבר בכלל, והמספר בפלאפון גם רשום בשם של גבר. שאלתי אותו למה, והוא פשוט אמר לי: "מה זה משנה, את גם ככה לא מאמינה לי בכלום ותמיד מחפשת משהו לא נכון, עכשיו את מרוצה? הרסת אותי" ואני לא מבינה את עצמי... עכשיו אני יודעת שיש לי בעיה, אני בעלת ביטחון עצמי ירוד וממורמר, מחפשת, מחטטת, בודקת, לא מאמינה. לא בוטחת. באף אחד! למה? והוא ממש טוב אליי... וגם "כשגיליתי" שהוא בגד בי, חשבתי לעצמי "לא יכול להיות, אני יודעת שהוא אוהב אותי" ואני עדיין יודעת, שהוא מטורף עליי... ויש עליי טעות גדולה... העמסתי עליו, בא לי לתקן... קודם דיברתי עם חברה, אמרתי לה את אותם דברים, אמרתי שעכשיו כבר לא אוכל לתקן, והיא אמרה לי פשוט ככה: "הכל אפשר לתקן, כל אדם ראוי למחילה, את בן אדם טוב, אם תפעלי עם הראש, תתקני את הטעות שלך" אבל איך? איך עושים את זה? ואני גם רוצה ללכת לטיפול, כי אני יודעת שגם אם זה יהיה הוא או אם זה יהיה מישהו אחר... זה ימשיך... אני אמשיך לחטט ולבדוק... ממש חוצפנית שלא מעריכה אנשים שבאמת אוהבים אותה וחושבת שתמיד בוגדים בה! (ודרך אגב, אני גם החיי החברה והמשפחה ככה, חושבת שתמיד כולם נגדי). אפילו עכשיו, אחרי ההוכחה הכי כנה בעולם. אני עדיין מכניסה לעצמי דברים לראש... "הוא מרמה ככה, הוא עשה ככה, הכל מתוכנן" ואני יודעת שלא... אבל זה מהדהד עוד ועוד. אולי אני חולת נפש?
