שלום לכולם

[ענבל30]

שלום לכולם ../images/Emo140.gif

זו פעם ראשונה שאני שואלת כאן שאלה, אם כי אני קוראת את הפורום בעקביות כבר זמן רב... יש לי ילדה מתוקה בת שנה, רומי, מלאת חיים וחייכנית גדולה, ולרוב מתכרכמות פניה רק כשהיא עייפה מאוד או חולה... אבל לאחרונה תופעה חדשה, מובנת וטבעית - אבל לא לגמרי ברור לי איך להתמודד איתה. מדובר בסירוב כמעט מוחלט של רומי להחליף חיתול...

כל החלפה אני כבר מתוחה ועצבנית מראש, כי אני יודעת מה מצפה לי: עימות. לצערי הרב, בגלל אופי הפעילות, זה גם עמות פיזי - אני נאלצת להחזיק אותה בכוח כדי להשלים את ההחלפה ואת הניקוי. רומי מצידה - בוכה וצורחת ומתפתלת בכל הכוח, מנסה לברוח. זה קורה בכל מקום (בבית, בחוץ, אצל הורי) ובכל מצב (על השידה, על הספה, על השטיח, לפני אמבטיה, אחרי אמבטיה, בבוקר, בערב...) אחרי כל החלפה-מלחמה כזו, אני נשארת נסערת ומלאת רגשי אשם זמן רב... ניסיתי להחליף מגבונים או להשתמש בצמר גפן - אין הבדל. המחאה הנמרצת מתחילה כבר בשלב שבו אני משכיבה אותה על הגב.

אני מבינה שלא כייף לה להחליף חיתול, שלפעמים זה קוטע פעילות יותר מהנה, שהיא לא אוהבת את זה - אבל מה לעשות שהיא רק בת שנה והגמילה מטיטולים עוד לא באופק אפילו? אני משתדלת לא להחליף לה אם לא צריך - אבל אי הקפדה גורמת לאדמומיות בטוסיק...

איך אני אמורה להתנהג בזמן ההחלפה? מה השתנה - כי זו תופעה חדשה... ובעבר לא היו כמעט בעיות כאלו... אשמח לעצות ודיעות...

 

[ציפי ג]

אפשר לנסות

להחליף בעמידה. זה הרבה פחות נח (ויכול להיות שעם בנות זה פחות הגייני) אבל מהיר מאוד.

 

[vered4]

שלום ../images/Emo13.gif אפשר לנסות להסיח את דעתה

באמצעים שונים. ראי מעל או ליד פינת ההחתלה הוא דבר נחמד מאוד. יש כזה עם צעצוים קשורים אליו בחנויות לדברי תינוקות.

 

[ענבל30]

הסחות רק עושות יותר גרוע ../images/Emo10.gif

כי רומי מנסה לתפוס, להתעסק, מתהפכת, מתיישבת... כשיש משהו שמעניין אותה בשטח - די קשה להשכיב אותה בשקט ליותר משניה... כמובן שאין אפשרות ריאלית ליצור אזור סטרילי בלי דברים שמעניינים אותה...היא בגיל שהכל מעניין אותה ואת הכל היא צריכה לבדוק בידיים ובפה

לגבי ההצעה להחליף בעמידה - טוב, זה מה שקורה הרבה פעמים בסופו של דבר... אבל זה באמת לא הגייני וגם לא בא בחשבון כשיש קקי

 

[vered4]

הראי הקנוי שהזכרתי

נתלה מעל השידה, הצעצועים משתלשלים ממנו, וכך הילד נשאר על הגב משחק במה שמעליו.

 

[לאה_מ]

ענבל, אני כבר חצי שנה מחליפה חיתול

לאורי כמעט אך ורק בעמידה (זה היה רק בעמידה, אבל לאחרונה הוא פתאום ביקש לשכב מדי פעם), ואם זכור לי נכון, גם שירה בגיל הזה לא ממש שמחה לשכב, ורוב ההחלפות נעשו בעמידה. אז לאט לאט מפתחים מיומנות ומתמקצעים, ואצלי זה פתר לחלוטין את הבעיה של החלפת החיתול (כולל קקי, כמובן - מבחינתם אין הבדל). עכשיו אני אגיד לך למה (לדעתי) אורי שוב מתחיל לשכב בחלק מן ההחלפות - הוא פשוט התחיל מאד להתעניין במשחקים עם בובות (טוב, לא בובות, דובים), ובשבת נכנסתי לחדר שלו בדיוק כשהוא השכיב את הדובי הכחול שלו על השולחן ואמר לו "תשכב על הטיטול". אז אני פשוט מבקשת ממנו עכשיו "תשכב על הטיטול" או "תראה לדובי איך אתה שוכב כדי שאחליף לך", וזה עובד מצויין. אבל האמת היא, שלי כבר יותר נוח להחליף בעמידה הרבה פעמים (אגב, פתרון מעולה להחלפות מחוץ לבית).

 

[נעה גל]

אני התמחתי בהחלפת טיטול בריצה

כי איתמר לא רק שלא הסכים לשכב אלא, שהוא גם לא הסכים לעמוד כדי שאני אחליף לו. בשבועיים הראשונים סגרתי לא הכי טוב את הטיטולים, בהמשך השתפרתי להפליא (גם ביכולות הניגוב

) . כמו כן, גיליתי שהאגיס adventure נוחים יותר לסגירה בזמן פעילות (אולי בגלל זה קוראים להם כך?).

יש לי גם בשורה טובה!

היום, בגיל שנה ועשרה חודשים, איתמר בא אלי מעצמו מבקש שאחליף לו טיטול. הוא נשכב על השטיח ומחכה בסבלנות עד הסוף. אם זה קרה אצלנו - זה יקרה אצל כולם. הבטחה שלי.

 

[zimes]

קקי - רוחצים היטב באמבטיה

משלימים ניקוי (לבנות בעיקר) בעזרת צמר-גפן-איפור טבול במים (אני חושבת שזה בסה"כ די מציל אותה - לפחות ככה ההבדל בין היללנות לפני לשקט אחרי), ומחתלים - כעבור חצי שעה בריצה/זחילה...

 

[עירית ל]

יש איזה צ´קליסט שכדאי לעבור

בזמנו גם אני העליתי פה את הבעיה וקבלתי שלל רעיונות שעבדו מצויין אצלנו, כל אחד בתקופה אחרת: לנסות להחליף בעמידה. לתת לה להחזיק דברים שיעסיקו לה את הידיים. להצחיק אותה נורא. לשחק על משטח ההחתלה מספר דקות עד שהיא מוכנה להשכב. ליצור טקס או דקלום סביב הנושא (אנחנו מדקלמים: "בהצלחה לחיתול. מי יתן ותעמוד בכבוד במשימות אשר נכונו לך"

).

 

[לאה_מ]

../images/Emo6.gifאהבתי את הדקלום שלכם.

 

[במבה 10]

מה שנשתנה הוא:שרומי גדלה

רומי מאותת לך על צורך קטן בעצמאות ובאוטונומיה. זהו שלב בהתפתחות של הילד. אצל בתי הבכורה היה בדיוק אותו הדבר בגיל 9 חודשים. הצרחות היו עד לב השמים.הילדה לא היתה מעונינת להגיע בכלל לכיוון שולחן ההחתלה. אחות טיפת חלב שלנו כשסיפרתי לה את סיפור המעשה אמרה:תחליפי לה את מיקום ההחתלה או שתחליפי לה בעמידה אם לא הולך בשכיבה. וכך היה.העברתי את נושא ההחתלה למיטתי וראה איזה פלא הצרחות/מחאות פסקו לבלי שוב. במקרה שלך הייתי מנסה להחליף בעמידה לרומי.נכון,לא כ"כ נוח אבל... תוך כדי ההחלפה והניקיון הייתי מסבירה בגובה העיניים כי אמא מנסה לנקות את הקקי והפיפי ע"מ שיהיה אפשר לשים חיתול חדש ויהיה לרומי נעים ונקי

 

[ריניני]

גל רוגז וגד כועס

הגנן במשפחתון של שירי משתמש בטריק נחמד ואפקטיבי: יש לו מין דקלום קטן שמלווה משחק בכפות הרגליים, שנעשה כשהפעוט שוכב על הגב והרגליים באוויר. אני לא לגמרי סגורה מה הטקסט שם, אבל זה משהו כמו - גל רוגז וגד כועס (וכשאומרים את זה מחקים ריב בין שתי כפות הרגליים), איזה כייף להתפייס (כפות הרגליים מלטפות זו את זו). לשירקי זה עזר לקבל את השכיבה על הגב. באיזה שהוא שלב התחילה לעשות בעצמה את השיר-רגליים, בעוד אני מחליפה לה חיתול. מה להגיד - אמריקה

 

[חגית אמא של יובל]

זה הולך ככה:

גד רוגז ודן כועס *4 (בערך)ומקפלים את הרגלים כמו בתנועת אופניים, כבכל פעם מגבירים את הקצב. עד "עכשיו הזמן להתפייס" ומקרבים את הרגליים זו לזו. המבוגר מנפח את הלחיים והרגליים כאילו "מפוצצות" את הבועה. יצא מובן? בכל אופן, זה חמוד מאד. ובשאר להחלפה עצמה - גם אני מצביעה בעד החלפה בעמידה. (קקי זה באמת נראה לי מורכב...) בכל אופן למצוא מצב שבו היא לא תבכה ואז זה ישבור את המתח של שתיכן מההחלפה ותוכלי אולי לחזור להחלפה "רגילה".

 

[דסי אשר]

זהו גד וזהו דן

להלן השיר: זהו דן וזהו גד חברים - אחד אחד דן כועס גד רוגז כמה טוב להתפייס. השיר בבסיסו- מדבר על חברות, מריבות והתפייסות, אבל ניתן להשתמש בו בדרכים יצירתיות לכל כיוון. דסי

 

[Shellylove]

גם אנחנו עברנו את השלב הזה

והדגש הוא על עברנו, כי היום כשאני אומרת לה: שלי, בואי נחליף חיתול, היא נשכבת על הריצפה ופותחת רגליים (איזה חינוך, הא?). אבל בשלב הזה בדיוק של התפתחות הזחילה, ישיבה, זה היה ממש קשה. הייתי מאלתרת עם כל מיני צעצועים שהחזקתי בין השיניים ודברים שנתתי לה ביד (כדי להעסיק אותה כמה שניות) או בעמידה. הבשורה היא שזה באמת עובר. נ.ב. מה קורה עם ההחלפות בגן/מעון? מה המטפלות עושות?

 

[דסי אשר]

החתלה- אחד המדדים לטיפול איכותי

הי, מי שהספיקה לקרוא את דו" ח הוועדה לקידום מעמד הילד, בעניןהפיקוח על המסגרות הפרטיות, נתקלה בוודאי בדבריו של פרופ´ אבי שגיא על מדדים לטיפול איכותי. אחד מהם היה- החתלה. אני, כפרופ´ שגיא, אני איני רואה בהחתלה פעולה פיזית בלבד, שיש לבצע אותה וזהו. פעולת ההחתלה יכולה, אם פועלים נכון, להפוך לזמן מאד איכותי אם-ילד(או מטפלת -ילד). הסיבה שהקטנים מסרבים- כי מצב השכיבה - משם זה מתחיל- על הגב, בגיל שבו הם מתחילים להיות יותר ויתר עצמאיים = מסמל עבורם חוסר אונים גדול, ומפריע להם. אוכל רק לציין- שאני לא רק חושבת, אלא גם מיישמת יום יום, עם כל הילדים. ההורים נדהמים. הילדים , הגדולים מבינהם, רבים על פינת ההחתלה. כאשר האם מחתלת את הילד על אותה פינת החתלה "נחשקת" הצעקות מגיעות עד רחוב ביאליק ברמת גן. זו לא רק הפינה וצורת הארגון שלה. זה מה קורה בזמן ההחתלה. משהו מאד אישי, משהו מאד מאפשר, משהו שיש בו כל כך הרבה דברים, שהעיקר בהם הוא הקשר שאני יוצרת ביני לבין התינוק/פעוט- פעוטה או התינוקת בזסמן הפעולה עצמה. דסי

 

[עירית ל]

דסי, הזכרת לי

רציתי באמת להתייחס לנושא השכיבה על הגב, שהיא באמת בעייתית ויש לה קונוטציות של חוסר אונים. צריך לעבוד כדי לקשר אותה עם התמסרות ונינוחות ובטחון בסביבה. אני הולכת עם יונתן לחוג שחיה ושם מתייחסים לקושי בשכיבה על הגב. הילדים מאוד אוהבים לשכב על הבטן במים, אבל מתנגדים הרבה פעמים לשכיבה על הגב, גם אם האוזניים מחוץ למים. אז עושים את זה תוך משחק ושירים (בעצם כל דבר בשיעור) כדי שלא תתעורר ההתנגדות. עם יונתן במשך מספר שבועות כיוונתי את ההשתוללויות הפיזיות שלנו לאפיזודות שבהן אנחנו נופלים ביחד אחורה על הגב ובכלל לסיטואציות שהוא שוכב על הגב, עלי או על המיטה. השינוי מורגש. בזמן האחרון הוא ממש אוהב להשען עלי ואז לגלוש לאט לאט לשכיבה על הגב כשהראש שלו בחיקי, איזה כיף!