ודאי
יוחנן מזרחי מאמין שהבלאגן הוא המניע האמיתי של העולם. הוא טוען שברגע שיש בלאגן פרצופים נחשפים והמסכות נופלות מעל פני האנשים. אם נגיד ישנה מפלצת שהיא חבויה בתוך בן-אדם, והאדם הזה הוא כאחד האדם. הולך לעבודה, אוכל, ישן אפילו עושה חורים בקיר לפעמים. ברגע שהבלאגן יופיע המפלצת החבויה תתעורר והוא עלול לאכול (רוחנית) את כל מי שמסביבו. כי בלאגן יוצר בלבול, ויש אנשים שהבלבול הוא מנת חייהם (כמו יוחנן) אך יש גם כאלה שהבלבול הוא האויב הגרוע ביותר שלהם וכאשר הוא והבלבול נפגשים נוצרת התנגשות אדירה. יוחנן בעד לארגן בלאגן תמידי ביקום. הוא טוען שאנשי הבלאגן הם היחידים שיכולים להשליט בלאגן בבלאגן. בזמן בלאגן החיים של כולם חוץ מהמפלצות יהיו טובים יותר ואת המפלצות יאסרו ויכלאו עד לתיקון הנפש. זה על רגל אחת. והתורה נקראית על שמו של ממציאה (או המגלה שלה- הוא טוען שכל תורה מגלים ולא ממציאים)- יוחנניזם.