שלום לכולם

[tal123123tal]

אממ אז ככה..

קודם כל לסיים את הקשר זה משהו שאני אפילו לא מצליח ולא מעוניין לחשוב עליו...אני והוא זה הכל!!הוא כל החיים שלי, אני אוהב אותו יותר ממה שאני יכול לתאר, אני לא יכול לדמיין את עצמי בכלל בלעדיו. תראה..הקשר שלנו מצויין...אני נהנה איתו והוא מדהים ויש לנו באמת אחלה קשר, זה לא שאני מרגיש רע בקשר, ואנחנו כן נוסעים ביחד לאילת או לחול אבל העניין שגם שם..כשאנחנו בחדר הכל מעולה ומחוץ לחדר אנחנו נאלצים "לשמור מרחק" וזה משהו שכן מציק לי, אפילו מאוד. דיברתי איתו על זה אבל כל פעם שאנחנו מתחילים לדבר על זה,אז אנחנו מגיעים למצב של ריב, הוא אומר שהוא מבין אותי אבל הוא לא יכול לעשות משהו בנוגע לזה...

 

[tal123123tal]

שלום לכולם ../images/Emo13.gif

מה קורה? אממ..אני רוצה להתייעץ, מקווה שזה המקום.. אז ככה.. אני בן 19 וחצי ויש לי חבר כבר שנתיים וחצי בערך..אנחנו דיי שונים, הוא דתי ואני חילוני, הוא בארון ואני לא.. אני אוהב אותו יותר מכל דבר אחר בעולם, בזה אין לי שום ספק, ההבדלים המהותיים האלה בנינו אולי גרמו לקשיים לפעמים אבל ממש לא השפיעו על האהבה העצומה שלי אליו. יחד עם זה..יש לי משהו שמאוד מפריע לי: כשאני יוצא איתו אני לא יכול להתנהג איתו כבן זוג..אנחנו לא יוצאים למקומות של גייז כי הוא לא מעוניין(ואין לי בעיה עם זה) וכשאנחנו יוצאים למקומות רגילים הוא מרוחק מאוד,ויוצר מעיין דיסטנס כזה, אם בגלל שהוא בארון ואם בגלל שהוא חובש כיפה. זה אולי נשמע קצת לא מתחשב, אבל אחרי שנתיים וחצי אני רוצה להרגיש עם חבר שלי כמו עם חבר שלי, אני רוצה שהוא ירקוד איתי ויחבק אותי ויאהב אותי,זה נורא מעצבן אותי שאני צריך להסתיר את זה גם כשאין אף אדם שהוא מכיר בסביבה. אני רוצה לאהוב את החבר שלי בכל מקום ולא רק בחדר מאחוריי דלת נעולה. אין ספק שידעתי מהתחלה שאני נכנס לקשר עם מישהו בארון זה יהיה מעט לא פשוט, אבל משפט כמו "אני צריך יותר להרגיש שאני בטוח בעצמי" אחרי שנתיים וחצי גורם לי להרגשה לא נעימה. השבוע כשיצאנו לבלות עם כמה זוגות (סטרייטים) הרגשתי כמה זה חסר לי, ויותר מאוחר כשראיתי באותו מקום זוג בנים שרוקד ביחד ומפגין את אהבתו הרגשתי את זה נוקר לי בלב והרגשתי שזה מה שאני רוצה. אני באמת אוהב אותו ואני מנסה ככל שניתן להתחשב בקושי שלו ובצרכים שלו..אבל זה באמת גורם לי להרגשה מעיקה ולא נעימה בכל פעם שאני יוצא איתו.... מה לעשות??

 

[גיי40 גברי]

טל שלום. אהבה כמו שאתה מתאר...

היא נדירה. שמור עליה. אני לא יודע מה אפשר לעשות כדי לגרום לו להרגיש משוחרר יותר. הדת היא עניין שורשי- אני בא משם. אולי צריך לחכות עוד, אולי עוד שנתיים אולי פחות. אולי יותר. אולי אין לזה תרופה... אבל האהבה שלך היא אוצר נדיר - אל תזרוק אותו.

 

[MAN1966]

מה פתאום לנתק את הקשר?

אז אתה לא רוקד/הולך בחופשיות ברחוב ..אז מה? אתה אוהב אותו יש בניכם חיבור טוב עם הזמן אתה תראה שהוא משתנה ,תמיד אפשר למצוא פשרות. שמור על האהבה שלך גבר!

 

[א י ת י ו ש]

אז אולי הגיע הזמן ליצור שינוים

אני חושב שקודם כל זה מקסים שאתה כל כך בוגר וחרף גילך הצעיר מצליח לטפח זוגיות ארוכת שנים ושופעת אהבה שהרבה מבוגרים ממך שאני מכיר לא מצליחים למשל. זה יפיפה בעיני! יחד עם זאת, עם כל ההתחשבות וההבנה שלך בו אני חושב שזה הזמן להפוך את הגלגל, לעשות קצת צעדים לקראתך. לא הוא לא צריך לצאת מהארון בפומבי או לדפוק לך נשיקה באמצע הרחוב אבל כן להבין שזה חסר לך. מאוד אפילו. מגע קטן, מבט אוהב, דברים הכי קטנים ושולים לכאורה שלא יעמידו בינכם את אותה חומה קרה שהוא יוצר בכל פעם שאתם יוצאים. דבר שני - למה לא לצאת למקומות של גייז? מהפחד שתפגשו אדם מוכר? נו אז?! אם במקומות של סטרייטים אי אפשר אז הרי ששם אפשר ועבורך זה חשוב. הגיע הזמן לשים אותך קצת בפרונט.

 

[deja vu 23]

לחתוך.

חח וואי זה נשמע בוטה, אני יודע. אבל, משפט אחד שכתבת ממש צרם לי, יותר מכולם.. "כשאנחנו יוצאים למקומות רגילים הוא מרוחק מאוד ויוצר מעין דיסטנס כזה".. זה בטח ממש מבאס!!!! לצאת עם מישהו שנתים וחצי, שבפומבי שם חומה ביניכם כדי שחס וחלילה אף אחד לא יחשוד. אתם במקום אחר לגמרי, ולא תצליח לשנות אותו, השינוי צריך לבוא ממנו. אם אתה רוצה לחכות שזה יקרה (אולי יקרה מחר, אולי עוד שנה, אולי עוד 10 שנים) - U WELCOME.

 

[סקיוקר]

כמה זכרונות עולים בראשי

פעם מזמן, בראשית שנות ה-20 שלי, היה לי דייט עם אדם דתי שמהרגע שדרכה כף רגלו על סף בייתי חשבתי רק על מילה אחת: "למה"? ומה כבר אוכל לעשות עם אדם שתרבותו כ"כ רחוקה משלי. כעבור כמה שנים, במהלך התואר השני, נפגשתי בערב שבת (שישי אחה"צ) עם סטודנט מ-ה ז-ה ח-ת-י-ך!!! עשינו את שעשינו ויצאתי לדרכי. הוא כמובן לא טרח לספר שהוא אדם דתי ובמהלך הסופ"ש לא ענה לטלפונים שלי. רק בצאת השבת, או ביום א', הוא הסביר שהוא דתי - הרגשתי מרומה. ואני, אמנם חילוני אך לא מוצהר (ובוודאי שלא אז). שמתי באותה עת דגש על הדת ופחות על הארוניות. והנה בראשית הקשר עם בן זוגי, הוא רצה יותר להפגין את היותינו זוג בחוצות תל אביב (להחזיק ידיים, שאנשק, אחבק וכו' בפומבי) ולי היה פחות נח עם זה. ואילו כשבאנו בחברה הקרובה אני רציתי יותר להפגין את היותינו זוג והוא הרגיש פחות נח. אז מצאנו לנו את הנוסחה שמתאימה לנו כמו מבט, הפרחת נשיקה באויר אחד לעבר השני, לאחוז ידיים כשאנו יושבים קרוב קרוב וכו'. והצעתי לך היא שכדאי שתמצאו את הנוסחה המתאימה לכם. כי אם גישרתם על הפער התרבותי (דת וחילוניות) אז אין ספק שתצליחו למצוא גם שפה משלכם שבה תוכלו להרגיש את היותכם זוג גם בנסיבות בהן אתה זקוק לכך. להיפרד - לא נראה לי שכדאי.

 

[sidoni]

וואוו לא קל ...

שמע אתה מבקש משהו שבהחלט מגיע לך וממש אין סיכוי שתצליח לקבל את מה שאתה צריך ממנו . האמת שאני היתי נישבר במצבך , אבל יפה שאתה נותן מקום לאהבתך . סבלנות סובלנות ....נראה לי שאתה במקום הנכון עם עצמך...ואני בהחלט מסוגל להבין את הקושי...לא קל .

 

[tal123123tal]

קודם כל תודה לכולם!!

תודה לכולכם על התגובות ועל העזרה... רציתי לשתף אתכם בהחלטה שעשיתי בסוף. אחרי כמה שעות שבהם הייתה בנינו מתיחות קטנה...אחרי שהבהרתי לו את הרגשתי והוא הבהיר לי את עמדתו בנושא החלטתי לקחת את העניינים מעט יותר לאט. הוא רוצה יותר זמן? אני אתן לו יותר זמן... כמו שחלקכם פה אמרתם, מה שהוא צריך זאת תמיכה...ואני מוכן לתת לו את התמיכה. נכון שחשוב לי להרגיש איתו בנוח בכל מקום אבל החלטתי שיותר חשוב מזה זאת האהבה העצומה שלי אליו, אני לא מוכן לוותר עליה, אני לא מוכן להרוס הכל לחינם...אז על זה אנחנו נתגבר..אני אתעזר בסבלנות.דיברתי איתו והחלטנו שננסה ללכת למקום סולידיים של גייז אם יתאים לשנינו נחזור..אם לא?..נמשיך לאהוב בחדר ולהתאפק מעט שאנחנו בחוץ, עד שגם הוא ירגיש בנוח...אחרי הכל אהבה זה לא משהו שזוכים לו כל יום!! ושוב...תודה לכולכם!!! שבוע נעים