הלוואי וכן היינו יודעים...
אני תמיד מברך את עצמי ואת השאר בשמחה ושפע. תמיד מנסה להיות אופטימי, וגם ללמד את השאר... מוזר שאחרי כל כך הרבה זמן, כשאני כל כך מתעלה מעל לדברים הישנים בי, משהו קורה והופך לי את עולמי. משהו לא נעים קורה אצלי כרגע, ואני מרגיש כל כך מרוקן מעצמי ומכל הדברים שאני מאמין בהם. היקום שאמור להיות הגורם להגנה עליי, המענה למחשבות והרגשות שלי, כרגע סידר לי אחלה של "הרגשה טובה". דווקא ברגעים שאני צריך לשמוח, כשאני כל-כך מרגיש אהבה כלפי עצמי, כשאני מאושר בחלקי.. משהו בא, וכמו שאומרים בסוד "שום דבר לא קורה במקרה" הכל בסדר ובזמן הנכון". אני לא רוצה להיות עד כדי כך מפחיד, אבל ההרגשה שלי כל-כך לא מאופסת כרגע על תפיסת הדברים האלה, שאני לא מוצא אפילו את הטיפה הקטנה למלא בה את החלל הזה בתוכי. אלוהים, זה לא היה אמור לקרות ככה. לא ביקשתי כל כך הרבה... כמה כייף לי עכשיו...חח הרגשה מעולה כשאתה מבואס, אבל יודע שהכל לטובה ! חחחחחחחחח