שלום לכולם !! חזרתי...
נשואה ! ראשית רציתי לברך את החדשים שהצטרפו, ולאחל לכולם שנה טובה ומתוקה (ומלאת שלום !). אז ככה.. היתה חופשה ארוכה (קצת מידי). אני ממש מרגישה אשמה שלא הייתי כמעט חודש וחצי בארץ בעוד חבריי עובדים בחופשת הסמסטר ומרוויחים את לחמם (ואת שכר לימודם), אבל בהחלט היה כיף ושווה. אז למי שלא יודע: אני ישראלית מכף רגל ועד ראש ובעלי (עדיין לא מאמינה שהוא בעלי..) הוא הולנדי, שאינו יהודי. לאחר שנתיים מקסימות שאנחנו גרים ביחד, לאחר שההורים שלי כבר מכירים ואוהבים אותו, לאחר שנסענו כמה פעמים להורים שלו ולאחר מסכת תלאות ארוכה של מציאת ושליחת טפסים שונים החלטנו להינשא. האופציות היו קפריסין או הולנד. בחרנו כמובן באופציה השניה שהיא ארץ הולדתו של בעלי שאליה יהיה יותר נוח לאורחים להגיע. אז ככה: כל ההכנות החלו עוד מהחורף: כל הרישומים בהולנד בעירייה ובהאג (נדמה לי שאפשר להינשא בהולנד בתנאי שאחד מבני הזוג לפחות הוא בעת דרכון הולנדי). קניתי שמלה יפה שם עוד בחורף (כי המחירים בארץ פשוט מפלצתיים וחסרי פרופורציות .....) והסידור הכי משמח: ההורים שלי קנו כרטיסי טיסה להם, לאחים שלי,ולסבתא שהסכימה לבוא !!!! ויותר מזה: 3 חברים שלי קנו גם הם כרטיסי טיסה והגיעו לחתונה! מצאתי d.j שהכין לי כמה דיסקים בעברית לשמח את האורחים הישראלים וההולנדים. נסענו בתחילת אוגוסט לחוצים מאוד מאוד. אני במיוחד, כי זוהי הפעם הראשונה שההורים מתראים (עם המצב הבטחוני שסבלנו ממנו השנה, לא הרבה תיירים היו מוכנים להגיע לכאן). למרות הלחץ הע-צ-ו-ם שהיינו (א-נ-י)שרויים בו, הטיול עם המשפחות (שלי ושלו) הוגדר כהצלחה. יום החתונה: 08:00 - הספרית שילבה לי בשיער פלסטיקים רותחים ששרפו לי קצת את הצוואר. 09:00 - עם הרולים החמים (מאוד) האלו נסענו למאפרת שמרחה אותי בטונות של מייק-אפ. משם בשיא המהירות - חזרה למספרה להורדת הרולים. 10:00 - לבשתי את השמלה, ענדתי את התכשיטים, נעלתי את הנעליים הלוחצות. התוצאה : משביעת רצון. החתן לבש חליפה ולפי המסורת ההולנדית נתן לי את זר הפרחים שהיה משגע: סחלבים לפי בקשתי. 11:00 - הצילומים נמשכו, נמשכו ונמשכו... והמתח ! 14:00 - החתונה בעירייה. טוב, אז עד עכשיו ראיתי רק חתונות יהודיות כשרות תחת חופה. בעירייה, בנישואים אזרחיים, הכל היה שונה. עורכת הטקס היתה אישה. לא הוזכר שום מוטיב דתי. היא דיברה עלינו, איפה היכרנו ועל העתיד המשותף. הייתי קצת בהלם בכל מהלך הטקס, הכל היה כ"כ שונה ממה שאני מכירה. אח"כ לפי הטקס צריכים לחתום על המסמכים (אנחנו והעדים שלנו)וזהו ! אנחנו נשואים. 16:00 - לאחר נשיקות וה-מ-ו-ן צילומים נסענו למקום המסיבה. בחרנו במין אולם נחמד שהוא מסעדה לערוך את המסיבה. כ"כ הקל עליי שהאנשים שאני אוהבת היו איתי - ההורים, האחים, סבתא והחברים. בארוחת הערב, ביקשתי, כדי לכבד את האורחים, לא לבשל בשר וחלב יחד ולא לבשל "בשר לבן" - וזאת כדי לתת לאורחים הישראלים הרגשה של "בית". לאחר הארוחה החלו הריקודים שהיו בקנה מידה כ"כ קטן ממה שמכירים פה בארץ ! אפילו הבאתי דיסק של מוסיקה מזרחית, רק כדי לתת לאורחים שוב תחושה של ארץ מולדתם. זה הזמן לומר: נחמד לראות אירופאים רוקדים את המוסיקה הזאת, זה אפילו משעשע. בשעה 01:00 הסתיים כל היום הארוך הזה. כולם היו מרוצים, מאושרים וקצת שתויים... אח"כ הייתי צריכה לישון יומיים. ורק אחרי שבוע התחלתי לקלוט מה קרה ביום הזה. ורק עכשיו שיש לנו את התמונות התחלתי להיזכר בפרטים. וזהו.. אחרי חודש אין יותר אורחים ונשארים שנינו לבד כזוג נשוי וצריך גם להירשם במשרד הפנים - אני מקווה שלא יהיו בעיות עם זה. עד לכאן סיפורנו. אני קוראת גם את הסיפורים והודעות המעניינות של החברים האחרים. אני רוצה לברך על כך שיש פורום כזה. כיף לספר ובעיקר לשמוע. שנת שלום לכולם!
נשואה ! ראשית רציתי לברך את החדשים שהצטרפו, ולאחל לכולם שנה טובה ומתוקה (ומלאת שלום !). אז ככה.. היתה חופשה ארוכה (קצת מידי). אני ממש מרגישה אשמה שלא הייתי כמעט חודש וחצי בארץ בעוד חבריי עובדים בחופשת הסמסטר ומרוויחים את לחמם (ואת שכר לימודם), אבל בהחלט היה כיף ושווה. אז למי שלא יודע: אני ישראלית מכף רגל ועד ראש ובעלי (עדיין לא מאמינה שהוא בעלי..) הוא הולנדי, שאינו יהודי. לאחר שנתיים מקסימות שאנחנו גרים ביחד, לאחר שההורים שלי כבר מכירים ואוהבים אותו, לאחר שנסענו כמה פעמים להורים שלו ולאחר מסכת תלאות ארוכה של מציאת ושליחת טפסים שונים החלטנו להינשא. האופציות היו קפריסין או הולנד. בחרנו כמובן באופציה השניה שהיא ארץ הולדתו של בעלי שאליה יהיה יותר נוח לאורחים להגיע. אז ככה: כל ההכנות החלו עוד מהחורף: כל הרישומים בהולנד בעירייה ובהאג (נדמה לי שאפשר להינשא בהולנד בתנאי שאחד מבני הזוג לפחות הוא בעת דרכון הולנדי). קניתי שמלה יפה שם עוד בחורף (כי המחירים בארץ פשוט מפלצתיים וחסרי פרופורציות .....) והסידור הכי משמח: ההורים שלי קנו כרטיסי טיסה להם, לאחים שלי,ולסבתא שהסכימה לבוא !!!! ויותר מזה: 3 חברים שלי קנו גם הם כרטיסי טיסה והגיעו לחתונה! מצאתי d.j שהכין לי כמה דיסקים בעברית לשמח את האורחים הישראלים וההולנדים. נסענו בתחילת אוגוסט לחוצים מאוד מאוד. אני במיוחד, כי זוהי הפעם הראשונה שההורים מתראים (עם המצב הבטחוני שסבלנו ממנו השנה, לא הרבה תיירים היו מוכנים להגיע לכאן). למרות הלחץ הע-צ-ו-ם שהיינו (א-נ-י)שרויים בו, הטיול עם המשפחות (שלי ושלו) הוגדר כהצלחה. יום החתונה: 08:00 - הספרית שילבה לי בשיער פלסטיקים רותחים ששרפו לי קצת את הצוואר. 09:00 - עם הרולים החמים (מאוד) האלו נסענו למאפרת שמרחה אותי בטונות של מייק-אפ. משם בשיא המהירות - חזרה למספרה להורדת הרולים. 10:00 - לבשתי את השמלה, ענדתי את התכשיטים, נעלתי את הנעליים הלוחצות. התוצאה : משביעת רצון. החתן לבש חליפה ולפי המסורת ההולנדית נתן לי את זר הפרחים שהיה משגע: סחלבים לפי בקשתי. 11:00 - הצילומים נמשכו, נמשכו ונמשכו... והמתח ! 14:00 - החתונה בעירייה. טוב, אז עד עכשיו ראיתי רק חתונות יהודיות כשרות תחת חופה. בעירייה, בנישואים אזרחיים, הכל היה שונה. עורכת הטקס היתה אישה. לא הוזכר שום מוטיב דתי. היא דיברה עלינו, איפה היכרנו ועל העתיד המשותף. הייתי קצת בהלם בכל מהלך הטקס, הכל היה כ"כ שונה ממה שאני מכירה. אח"כ לפי הטקס צריכים לחתום על המסמכים (אנחנו והעדים שלנו)וזהו ! אנחנו נשואים. 16:00 - לאחר נשיקות וה-מ-ו-ן צילומים נסענו למקום המסיבה. בחרנו במין אולם נחמד שהוא מסעדה לערוך את המסיבה. כ"כ הקל עליי שהאנשים שאני אוהבת היו איתי - ההורים, האחים, סבתא והחברים. בארוחת הערב, ביקשתי, כדי לכבד את האורחים, לא לבשל בשר וחלב יחד ולא לבשל "בשר לבן" - וזאת כדי לתת לאורחים הישראלים הרגשה של "בית". לאחר הארוחה החלו הריקודים שהיו בקנה מידה כ"כ קטן ממה שמכירים פה בארץ ! אפילו הבאתי דיסק של מוסיקה מזרחית, רק כדי לתת לאורחים שוב תחושה של ארץ מולדתם. זה הזמן לומר: נחמד לראות אירופאים רוקדים את המוסיקה הזאת, זה אפילו משעשע. בשעה 01:00 הסתיים כל היום הארוך הזה. כולם היו מרוצים, מאושרים וקצת שתויים... אח"כ הייתי צריכה לישון יומיים. ורק אחרי שבוע התחלתי לקלוט מה קרה ביום הזה. ורק עכשיו שיש לנו את התמונות התחלתי להיזכר בפרטים. וזהו.. אחרי חודש אין יותר אורחים ונשארים שנינו לבד כזוג נשוי וצריך גם להירשם במשרד הפנים - אני מקווה שלא יהיו בעיות עם זה. עד לכאן סיפורנו. אני קוראת גם את הסיפורים והודעות המעניינות של החברים האחרים. אני רוצה לברך על כך שיש פורום כזה. כיף לספר ובעיקר לשמוע. שנת שלום לכולם!
