כל יום הוא יום מתאים להצטרף אלינו
(אני חושב) ראשית, הבהרה. אין כזה דבר "אהבת חייך". יש כמות מסוימת (ולא אתיימר לקבוע אם הרבה או מעט) של אנשים שאיתם הזוגיות שלך תהיה מופלאה ותשתמר תמיד. כך אני מאמין. המשפט "לכל סיר יש מכסה" - הוא נכון, בשינוי קטן, שהוא "לכל סיר יש מכסים". אני אוהב להשתמש במינוח "אהבה מושלמת בשבילך", או "הגבר המושלם בשבילך", אם במבחן התוצאה אתם תהיו מאושרים ביחד - לתמיד. ולעניינך. הסיכוי למצוא אהבה כזו "במכה הראשונה", כמו שנכתב כבר מעליי, הוא אותו סיכוי כמו למצוא אהבה מושלמת בשבילך גם אחרי 20 שנה. אותו סיכוי בדיוק. העניין הוא אחר. כשאנשים מתקדמים עם השנים, הדרישות שלהם משתנות. הדרישות שלי מבת זוג היום הן שונות לחלוטין ממה שהן היו 10, 8, או 6 שנים אחורה. יש כמה שינויים מהותיים. ככל שחווים מערכות יחסים, יודעים "ממה להיזהר". אנחנו מזהים אצל עצמנו דברים שגורמים לנו להסתדר יותר טוב עם אנשים בעלי אופי מסוים, ולהסתדר פחות עם אנשים בעלי תכונות מנוגדות לשלנו. ייתכן שבגיל 17 לא חשבנו על תכונה מסוימת כעל בעייתית, אבל אחרי שחווינו אותה על בשרנו, כתוצאה ממערכת יחסים מסוימת, אנחנו דווקא כן מתייחסים אליה בדרישותינו העתידיות. מצד שני, ככל שאנו מתקדמים ולא מוצאים מישהו מושלם בשבילנו, אנו עשויים לבחון את דרישותינו לעומקן ולראות שיש דברים שאנחנו מצפים להם, אבל הם לא מהותיים. הדרישה הקלאסית היא למראה חיצוני. אם בגיל 17 המראה החיצוני הוא מאוד חשוב, בגיל 25 הוא יהיה טיפה פחות חשוב, ובגיל 35 הרבה פחות חשוב. נכון - משיכה חייבת להיות תמיד. אני מתייחס למשהו שהוא מעבר למשיכה. בהנחה שיש משיכה, עולה המראה החיצוני באופן כללי על סדר היום, ואז חשיבותו - אצל רוב האנשים - פוחתת עם הגיל, שכן יופי הוא דבר חולף (משיכה, בתקווה - לא). ולכן, פקטור הזמן ופקטור הנסיון הם שניהם פקטורים מהותיים למדי בבואנו לבחון את בן זוגנו, שמולו אנו נמצאים. שאלת: "ואם לא מוכנים להשלים עם העובדה הזו?". ואני אומר דבר כזה. יקירתי, אם מערכת היחסים בה את נמצאת היא מערכת יחסים טובה, את צריכה לשבת עם עצמך ולהבין, שאם תוותרי עליה את עשויה למצוא את עצמך קרחת מכאן ומכאן. יתרה מכך - אמרתי בעבר ואומר שנית - לא חותכים קשר אם לא בטוחים ב - 1000 אחוז שלא נצטער על זה אח"כ. אמנם לא חוויתי זאת, אבל אני משער שאין כמו ההרגשה של לעזוב קשר, לגלות שבן זוגנו מסתובב עם מישהו אחר, ואז לרצות לחזור אליו. אין. הכי חרא בעולם. או במילים אחרות - טוב לך? תבלעי בשקט את הסקרנות הזו שלך, ותמשיכי קדימה. תגידי תודה רבה יפה שאולי פגעת בול במכה הראשונה, ותמשיכי עם הקשר. אם הסיבה היחידה שלך לצאת מהקשר היא בגלל סקרנות - זה גרוע מאוד. ועוד דבר, שאני מאוד מקווה שלא הגעת אליו. אם תחשבי יותר מדי זמן על כל עניין הסקרנות, את תתחילי להמציא סיבות לעזוב את הקשר. "הוא לא משקיע", "הוא שתלטן", "הוא פה, הוא שם". בקיצור - אם זה הדבר היחיד שמפריע לך, אז תפסיקי תיכף ומייד ותסתכלי על הצדדים הטובים שיש לך בקשר.
--------------------------------------------------------------------- ואני חטפתי התקררות מטורפת... FUCK.
