שלום לכולם, אני מבקשת עזרה דחוף בבקשה.
קצת ארוך, אך זה נדרש לצורך הבנתכם את הסיפור. אז ככה: אנחנו משפחה חד הורית, חיים רק עם אמא, אחות בת 26 ואחות בת 15, אני בת 27 וחיה לבד בעיר אחרת. אנחנו לא בקשר עם אבא ועם אחי בן ה24 בשל בעיות הטרדה מינית מצד שניהם כלפי אחותי בת ה26, ואלימות קשה מאוד כלפי אמא וכלפינו. אימי היא אישה חולה פיזית ונפשית, אושפזה בבית חולים שער מנשה בעקבות התמוטטות נפשית בגלל אבא שלי, היא אישה עצבנית ומאוד דואגת לילדיה, במיוחד לאחותי בת ה26. אחותי בת ה26 סבלה רבות בחייה מיום היוולדה ע"י אבי, בעקבות כך נוצר אצלה בעיות נפשיות מאוד חמורות, אושפזה בעבר בשלוותא, טופלה ע"י פסיכולוגים, אך דבר לא עזר, היא נוהגת לספר את בעיותיה וכל עברה לכל אדם שהיא פוגשת ולו גם הכירה אותו רק 2 דק', התנהגותה והשכל שלה ברמה של ילדה בת 12, כשאומרים לה שהיא צריכה להמשיך בטיפולים פסיכולוגיים היא ישר תוקפת ומתעצנת ואומרת "אני לא משוגעת, אתם צריכים טיפול ואשפוז", מאז ילדותה היא כל הזמן ברחה מהבית ונדדה בין כל מיני אנשים שריחמו עליה בעקבות סיפוריה ונתנו לה מקום לישון לתקופות קצרות, האשימה וליכלכה על כל המשפחה, כולל אותי ואת אמא, אין לה שום בעיה לשכב עם כל גבר שהיא פוגשת, אינה מבינה דבר בחיים, לא חושבת בהיגיון אף פעם. הוסבר לה אלפי פעמים שאף אחד לא ירחם עליה בכך שהיא מספרת את תולדות חייה וחיי המשפחה בפרטי פרטים, להפך, אנשים רק יצחקו עליה וינצלו את חולשתה, וחוץ מזה זה פגיעה בפרטיותינו, לא פעם עשתה לנו בושות עם מכרים שהיו בהלם מסיפוריה. לפני שלוש וחצי שנים, בין מעבריה מבית לבית הכירה גבר גרוש בן 45 + 2 ילדים בני 8-9. כנ"ל אותו סיפור לצורך קבלת רחמים, האיש הגיע לבית שלנו והציג עצמו כאדם אכפתי שרוצה לעזור לה, כיוון שלא היה ברירה אלא לשתפו בבעיה סיפרנו לו הכל כדי שיבין שלא אנחנו אשמים שהיא לא גרה בבית, היא תמיד יכולה לחזור והדלת פתוחה בפניה תמיד!!! האיש הבין לליבנו ואמר שבינתיים היא תלון אצלו והוא ינסה לדבר איתה בכל יום קצת עד שתבין שהיא אינה יודעת מה היא עושה. בכל המקומות בהם אנו מקבלים עזרה, הם יודעים שאם צריך לדבר עם נציג מהמשפחה אז זאת אני, לאמא אין את היכולת לדבר בצורה שוטפת ואינה משכילה במיוחד ולכן מבקשת ממני כל פעם לעשות עבורה את הסידורים בענייני משפחה וגם בעינייניה הפרטיים, וכנ"ל לגבי אחותי, היא ביקשה ממני פעמים רבות לבצע עבורה דברים, וניסיתי לעזור לה להשתקם המון פעמים, ואמרתי לה שאני אהיה הכתף התומכת שלה בכל עת שיידרש, גם אם באמצע הלילה קשה לה היא מוזמנת להעיר אותי ולדבר איתי על כל מה שבא לה, אבל הכל לשווא, היא בשלה ואין מה לעשות. יום אחד צלצלה אלי הפסיכולוגית שלה, היא אמרה שאחותי רוצה לספר לנו משהו והיא מפחדת, ככשאלתי מה קרה התברר שהיא בהריון מאותו גבר שרצה כביכול לעזור, מיד חשבתי על הפלה ואמרתי לה שלא תדאג וכשאגיע הביתה אשוחח איתה ונפתור את הבעיה, כך היה והיא הסכימה להפלה, הפלה עלתה 2,800 ש"ח ואני הצלחתי להשיג רק 2,400 ש"ח, לאימי אין יכולות לעזור במימון הכספי, היא חיה רק על הבטחת הכנסה וכל כלכלת הבית עליה וכן גם צרכיה של אחותי הקטנה, צילצלתי לבחור וביקשתי ממנו 400 ש"ח והוא אמר שאין בעיה ושהוא יגיע למקום בו קבענו, חיכיתי לו שם שעתיים והוא לא הגיע, לא ידעתי מה לעשות, הגעתי הביתה ואז אחותי אמרה שהיא רוצה לדבר איתי, שוחחנו והיא החליטה שהיא רוצה ללדת, הסברתי לה את ההשלכות וכל מה שאפשר כדי למנוע ממנה את הלידה אך שוב פעם היא הייתה בשלה, הוסבר לה שילד זה לא צחוק ושהיא צריכה להיות אחראית מאוד ולהפסיק לעשות שטויות, היא לא הסכימה והתעקשה ללדת, לא הייתה לי ברירה אלא להסכים להחלטתה, גוף שלה, חיים שלה, החלטה שלה! היום יש לנו אחיין ונכד מקסים בן 3 בחודש הבא, אם לא עזרתנו היא לא הייתה מצליחה לשרוד איתו, אביו אינו מכיר בו ונעלם מהיום בו חיכיתי ל400 ש"ח שלו, הכנסותיה של אחותי מביטוח לאומי מאוד קטנות, והם טוענים שהיא צריכה לצאת לעבוד כדי להשלים את הכנסתה, רבים ממכרינו סידרו לה עבודות אך היא מבריזה כל הזמן או שמספרת לבוסים על בעיותיה ואז מבינים שהיא אינה בריאה בנפשה ומפטרים אותה, לא היה פעם אחת שהחזיקו אותה במקום עבודה יותר מ3 ימים, סידרו המון בתים למשק בית ושוב הבריזה כל הזמן, עצלנית שחושבת שמגיע לה הכל, היא טוענת שהיא רוצה לעבוד אך כשנשאלת למה היא מבריזה אז היא אומרת "חרא בשביל הפרוטות שלהם? למה מה קרה?" מסבירים לה שאין משהו אחר וכשאדם רוצה לעבוד הוא עובד אפילו בחרא, אבל שוב היא בשלה. עם השנים הפכתי להיות עצבנית ומדוכאת, נדרשו לי טיפולים פסיכולוגיים, וכיום אני לוקחת כדורי הרגעה, הפסיכולג והפסיאטר שלי אומרים שאני נוטלת אחריות על דברים שאני לא אמורה לדאוג להם, אך איך לא אדאג כשיש לי אמא חולה ואחות שאינה בריאה בנפשה? אני נורא מודאגת לאחותי הקטנה שהיא רואה את הדברים האלה ומודאגת עוד יותר כיצד יגדל הילד של אחותי? בעקבות כך החלטתי שאני עוזבת את הבית ועברתי עם בן זוגי לעיר אחרת, אבל עדיין בלב שלי נשאר שם, בבית עם כל הדאגות והכאב. והבעיה שבגללה אני צריכה עזרה היא: ביום ריביעי האחרון אימי ואחותי רבו על כך שהיא לא עובדת ושגברים רבים מצלצלים אליה ללא סוף, ואם אינם משיגים אותה בנייד שלה הם מצלצלים לנייד של אמא שלי, זו חוצפה ממדרגה ראשונה. ביום חמישי היא החליטה להעלם, וכך היה, צילצלנו לרווחה ואמרו לנו שהיא במקום מוגן ושאין באפשרותם לתת לנו פרטים נוספים, ושאם אנחנו רוצים לראות את הילד עלינו לכתוב מכתב לבית משפט, אני נורא מתוסכלת אימי בדכאון ואינה מפסיקה לבכות ולדאוג לשלום הילד, נכון להיות הילד בידיים טובות אבל מה יהיה אחרי שהיא תצא מהמקום המוגן ההוא. היא לא יכולה לשמור על הילד בכוחות עצמה, היא מופרעת ואף אחד לא מאמין לנו, מה עליי לעשות אני כבר נשברת, בבקשה את עזרתכם. תודה.
קצת ארוך, אך זה נדרש לצורך הבנתכם את הסיפור. אז ככה: אנחנו משפחה חד הורית, חיים רק עם אמא, אחות בת 26 ואחות בת 15, אני בת 27 וחיה לבד בעיר אחרת. אנחנו לא בקשר עם אבא ועם אחי בן ה24 בשל בעיות הטרדה מינית מצד שניהם כלפי אחותי בת ה26, ואלימות קשה מאוד כלפי אמא וכלפינו. אימי היא אישה חולה פיזית ונפשית, אושפזה בבית חולים שער מנשה בעקבות התמוטטות נפשית בגלל אבא שלי, היא אישה עצבנית ומאוד דואגת לילדיה, במיוחד לאחותי בת ה26. אחותי בת ה26 סבלה רבות בחייה מיום היוולדה ע"י אבי, בעקבות כך נוצר אצלה בעיות נפשיות מאוד חמורות, אושפזה בעבר בשלוותא, טופלה ע"י פסיכולוגים, אך דבר לא עזר, היא נוהגת לספר את בעיותיה וכל עברה לכל אדם שהיא פוגשת ולו גם הכירה אותו רק 2 דק', התנהגותה והשכל שלה ברמה של ילדה בת 12, כשאומרים לה שהיא צריכה להמשיך בטיפולים פסיכולוגיים היא ישר תוקפת ומתעצנת ואומרת "אני לא משוגעת, אתם צריכים טיפול ואשפוז", מאז ילדותה היא כל הזמן ברחה מהבית ונדדה בין כל מיני אנשים שריחמו עליה בעקבות סיפוריה ונתנו לה מקום לישון לתקופות קצרות, האשימה וליכלכה על כל המשפחה, כולל אותי ואת אמא, אין לה שום בעיה לשכב עם כל גבר שהיא פוגשת, אינה מבינה דבר בחיים, לא חושבת בהיגיון אף פעם. הוסבר לה אלפי פעמים שאף אחד לא ירחם עליה בכך שהיא מספרת את תולדות חייה וחיי המשפחה בפרטי פרטים, להפך, אנשים רק יצחקו עליה וינצלו את חולשתה, וחוץ מזה זה פגיעה בפרטיותינו, לא פעם עשתה לנו בושות עם מכרים שהיו בהלם מסיפוריה. לפני שלוש וחצי שנים, בין מעבריה מבית לבית הכירה גבר גרוש בן 45 + 2 ילדים בני 8-9. כנ"ל אותו סיפור לצורך קבלת רחמים, האיש הגיע לבית שלנו והציג עצמו כאדם אכפתי שרוצה לעזור לה, כיוון שלא היה ברירה אלא לשתפו בבעיה סיפרנו לו הכל כדי שיבין שלא אנחנו אשמים שהיא לא גרה בבית, היא תמיד יכולה לחזור והדלת פתוחה בפניה תמיד!!! האיש הבין לליבנו ואמר שבינתיים היא תלון אצלו והוא ינסה לדבר איתה בכל יום קצת עד שתבין שהיא אינה יודעת מה היא עושה. בכל המקומות בהם אנו מקבלים עזרה, הם יודעים שאם צריך לדבר עם נציג מהמשפחה אז זאת אני, לאמא אין את היכולת לדבר בצורה שוטפת ואינה משכילה במיוחד ולכן מבקשת ממני כל פעם לעשות עבורה את הסידורים בענייני משפחה וגם בעינייניה הפרטיים, וכנ"ל לגבי אחותי, היא ביקשה ממני פעמים רבות לבצע עבורה דברים, וניסיתי לעזור לה להשתקם המון פעמים, ואמרתי לה שאני אהיה הכתף התומכת שלה בכל עת שיידרש, גם אם באמצע הלילה קשה לה היא מוזמנת להעיר אותי ולדבר איתי על כל מה שבא לה, אבל הכל לשווא, היא בשלה ואין מה לעשות. יום אחד צלצלה אלי הפסיכולוגית שלה, היא אמרה שאחותי רוצה לספר לנו משהו והיא מפחדת, ככשאלתי מה קרה התברר שהיא בהריון מאותו גבר שרצה כביכול לעזור, מיד חשבתי על הפלה ואמרתי לה שלא תדאג וכשאגיע הביתה אשוחח איתה ונפתור את הבעיה, כך היה והיא הסכימה להפלה, הפלה עלתה 2,800 ש"ח ואני הצלחתי להשיג רק 2,400 ש"ח, לאימי אין יכולות לעזור במימון הכספי, היא חיה רק על הבטחת הכנסה וכל כלכלת הבית עליה וכן גם צרכיה של אחותי הקטנה, צילצלתי לבחור וביקשתי ממנו 400 ש"ח והוא אמר שאין בעיה ושהוא יגיע למקום בו קבענו, חיכיתי לו שם שעתיים והוא לא הגיע, לא ידעתי מה לעשות, הגעתי הביתה ואז אחותי אמרה שהיא רוצה לדבר איתי, שוחחנו והיא החליטה שהיא רוצה ללדת, הסברתי לה את ההשלכות וכל מה שאפשר כדי למנוע ממנה את הלידה אך שוב פעם היא הייתה בשלה, הוסבר לה שילד זה לא צחוק ושהיא צריכה להיות אחראית מאוד ולהפסיק לעשות שטויות, היא לא הסכימה והתעקשה ללדת, לא הייתה לי ברירה אלא להסכים להחלטתה, גוף שלה, חיים שלה, החלטה שלה! היום יש לנו אחיין ונכד מקסים בן 3 בחודש הבא, אם לא עזרתנו היא לא הייתה מצליחה לשרוד איתו, אביו אינו מכיר בו ונעלם מהיום בו חיכיתי ל400 ש"ח שלו, הכנסותיה של אחותי מביטוח לאומי מאוד קטנות, והם טוענים שהיא צריכה לצאת לעבוד כדי להשלים את הכנסתה, רבים ממכרינו סידרו לה עבודות אך היא מבריזה כל הזמן או שמספרת לבוסים על בעיותיה ואז מבינים שהיא אינה בריאה בנפשה ומפטרים אותה, לא היה פעם אחת שהחזיקו אותה במקום עבודה יותר מ3 ימים, סידרו המון בתים למשק בית ושוב הבריזה כל הזמן, עצלנית שחושבת שמגיע לה הכל, היא טוענת שהיא רוצה לעבוד אך כשנשאלת למה היא מבריזה אז היא אומרת "חרא בשביל הפרוטות שלהם? למה מה קרה?" מסבירים לה שאין משהו אחר וכשאדם רוצה לעבוד הוא עובד אפילו בחרא, אבל שוב היא בשלה. עם השנים הפכתי להיות עצבנית ומדוכאת, נדרשו לי טיפולים פסיכולוגיים, וכיום אני לוקחת כדורי הרגעה, הפסיכולג והפסיאטר שלי אומרים שאני נוטלת אחריות על דברים שאני לא אמורה לדאוג להם, אך איך לא אדאג כשיש לי אמא חולה ואחות שאינה בריאה בנפשה? אני נורא מודאגת לאחותי הקטנה שהיא רואה את הדברים האלה ומודאגת עוד יותר כיצד יגדל הילד של אחותי? בעקבות כך החלטתי שאני עוזבת את הבית ועברתי עם בן זוגי לעיר אחרת, אבל עדיין בלב שלי נשאר שם, בבית עם כל הדאגות והכאב. והבעיה שבגללה אני צריכה עזרה היא: ביום ריביעי האחרון אימי ואחותי רבו על כך שהיא לא עובדת ושגברים רבים מצלצלים אליה ללא סוף, ואם אינם משיגים אותה בנייד שלה הם מצלצלים לנייד של אמא שלי, זו חוצפה ממדרגה ראשונה. ביום חמישי היא החליטה להעלם, וכך היה, צילצלנו לרווחה ואמרו לנו שהיא במקום מוגן ושאין באפשרותם לתת לנו פרטים נוספים, ושאם אנחנו רוצים לראות את הילד עלינו לכתוב מכתב לבית משפט, אני נורא מתוסכלת אימי בדכאון ואינה מפסיקה לבכות ולדאוג לשלום הילד, נכון להיות הילד בידיים טובות אבל מה יהיה אחרי שהיא תצא מהמקום המוגן ההוא. היא לא יכולה לשמור על הילד בכוחות עצמה, היא מופרעת ואף אחד לא מאמין לנו, מה עליי לעשות אני כבר נשברת, בבקשה את עזרתכם. תודה.