שלום לכולכם
פעם ראשונה שלי כאן. אני נשוי כרגע אבל זה לא צפוי להאריך ימים. אתמול אמרתי בפעם הראשונה את מה שאני חושב הרבה זמן. היא בכתה. היה לי עצוב. אני פוחד. אני מאוד אוהב אותה כאדם אבל אני חושב שהזוגיות בינינו נגמרה. אני כל כך לא רוצה לפגוע, לא בה ולא בילדים. אבל אני מרגיש שאם אני אשאר זה אומר שאני אוותר על עצמי לגמרי. אני מניח שכולכם חוויתם/ חווים דברים כאלה. מה עדיף? ללכת עם הלב ולעזוב? להישאר ולהרגיש תקוע? עד עכשיו זה היה בידיים שלי. עכשיו כשהיא יודעת מה אני חושב, גם היא יכולה לקבל החלטות. האם אני אתחרט על זה? כל כך הרבה מחשבות לא קלות. פחדים. צלילים מן העבר. מה יהיה? מעורפל, כנראה. אשמח לשמוע איך זה היה אצלכם. בתודה גדולה מראש.
פעם ראשונה שלי כאן. אני נשוי כרגע אבל זה לא צפוי להאריך ימים. אתמול אמרתי בפעם הראשונה את מה שאני חושב הרבה זמן. היא בכתה. היה לי עצוב. אני פוחד. אני מאוד אוהב אותה כאדם אבל אני חושב שהזוגיות בינינו נגמרה. אני כל כך לא רוצה לפגוע, לא בה ולא בילדים. אבל אני מרגיש שאם אני אשאר זה אומר שאני אוותר על עצמי לגמרי. אני מניח שכולכם חוויתם/ חווים דברים כאלה. מה עדיף? ללכת עם הלב ולעזוב? להישאר ולהרגיש תקוע? עד עכשיו זה היה בידיים שלי. עכשיו כשהיא יודעת מה אני חושב, גם היא יכולה לקבל החלטות. האם אני אתחרט על זה? כל כך הרבה מחשבות לא קלות. פחדים. צלילים מן העבר. מה יהיה? מעורפל, כנראה. אשמח לשמוע איך זה היה אצלכם. בתודה גדולה מראש.
