שלום לכולכם

שלום לכולכם

בני, כיום בן חמישה וחצי שבועות סובל מקלאבפוט שלא אותר בסריקות מערכות. בד"כ אני אדם לומד ולכן כשיש לי בעיה אני אלמד אותה לעומק ואחפש כל מקור להעשרת הידע שלי באשר לבעיתי הספציפית. לא כן במקרה זה. לקח לי זמן להתאושש מההלם, מהעצב ומהאכזבה שבני "לא מושלם" ולכן לא ממש התמודדתי עם הבעיה (לא שזה הפריע לי לתפקד כאמא ולספק לו את החום והאהבה להם הוא זקוק). כיום, אני מתחילה ללמוד. יש לציין שבני כבר מטופל ב"דנה" אצל פרופ' ויינטרוב, ד"ר חמו והפיזיוטרפיסטית המקסימה, אריאלה ויש לצפות שבשבוע הבא או עוד שבועיים יעבור ניתוח להארכת גיד אכילס. כפי שכבר ציינתי, רק עכשיו אני נכנסת לבדיקת הבעיה. בינתיים יש לי שאלה לאור המעט שקראתי באתר המקסים של אושרי: נאמר לנו שהנעליים יינעלו עד גיל שנתיים (במקרה שהכל מתקדם כצפוי). באתר של אושרי קראתי שהנעליים צריכות להנעל עד גיל 3 מינימום. מישהו יכול להסביר לי את הסתירה? שכחתי לציין שהקלאבפוט דו"צ. נפגש בעתיד לאחר שאעשה על עצמי עוד קצת עבודה נפשית ומחקרית. חייבת לספר שבעלי ואני ביחד בעניין הזה לחלוטין והאופטימיות שלו (לחיים בלבד) היא הכח המרפא העיקרי שלי ואני כ"כ אוהבת אותו על זה (בין היתר). שיהיה לכולכם בהצלחה!
 
אם אינני טועה ../images/Emo35.gif

את הראשונה בכל הפורום הזה שלא אובחן הקלאב פוט אצלה בהריון... קודם כל מזל טוב וברוך הבא לפורום המקסים הזה, ואני לא משוחדת בכלל
אני אורית אמא לתמיר בן השנה ותשע שגם סובל בקלאב פוט דו"צ אבל הוא מטופל בשיטה המסורתית, שלא כל כך רווחת בפורום הזה, והטיפול נעשה ללא נעליים, טוב יותר?, אני לא יודעת גם תמיר עבר ניתוח להארכת הגיד, אבל לא יודעת לענות לך לגבי שאר השאלות החכמות ששאלת. בינתים את מוזמנת להיות פה יותר, לצרף תמונות ושאר ירקות לפורום והעיקר שלמרות הכל, תגדלי אותו בכיף ודבר אחד אומר לך "כל ההתחלות קשות..." אנחנו מסתגלים בסוף להכל ברוך הבא שוב אורית
 
גן עדן, את טועה. גם לתומר של שחר

לא אובחן הקלאב פוט בהיריון. אבל גם הם הסתגלו לרעיון לאחר תקופת עיכול... ומתמודדים לתפארת. פוף יקרה. לא לדאוג. עקבי אחרי הוראות הרופאים והישארי בפורום. תוכלי לקבל כאן הרבה עצות ותמיכה. בהצלחה, יעל
 

ilana k

New member
שלום לך

שמי אילנה ואני אמא לילד מקסים בן 3 חודשים (כמעט כבר 4). כעת הוא בשלב נעילת נעליים. ליאורי כבר מעל חודש עם הנעליים, ואנחנו סופרים ימים עד שנעבור לנעילת נעליים רק בלילה (למרות שיש לנו עד אז עוד חודשיים). אנחנו מטופלים אצל ד"ר בור. האמת שאין לי תשובה על השאלה שלך, כמו שאין לי תשובה לעובדה שאצל ד"ר וינטרוב מורדים נעליים בהדרגה (בהתחלה 23 שעות, אח"ר פחות, וכעבור זמן מה מגיעים רק ללילה) ואצל ד"ר בור אין את הדרגתיות. כלומר, מיד כעבור שלושה חודשים של נעילת נעליים 23 שעות עוברים רק לילה.
 
שלום ../images/Emo20.gif

ברוכה הבאה. יש לכם מזל שבלי הכנה מראש הגעתם לרופא ממש מצויין. אני מאוד מבינה את ההלם שלכם, באמת אולי זה עדיף לדעת על הק"פ בזמן ההריון, זמן להתכונן וללמוד. יש כמה חודשים לעכל ילד "לא מושלם", זה כואב ומאכזב ומבאס... טוב שאחרי הגבס הראשון כבר רואים שינוי, זה כבר מעודד...
לגבי הגיל. גם פרופ' פורת בירושלים שם לילדים את הנעליים על גיל שנתיים או קצת יותר. קראתי המון לגבי הגיל ובין היתר קראתי שבין גיל שנתיים לארבע יש 20 אחוז סיכוי שהק"פ יחזור. לפני גיל שנתיים האחוזים גבוהים בהרבה. לאחר שקראתי אדויות של הורים שלילדים שלהם חזר הק"פ, איך הם מתחרטים שלא השאירו את הנעליים ליותר שנים... התייעצתי עם עוד רופאים ובנוסף ד"ר פנסקי שהתארח כאן בפורום, כולם אומרים שזה לא יכול להזיק. יש רופאים שלא רוצים להגיד גיל 3 או 4 מפני שפוחדים שההורים לא ישתפו פעולה. את יכולה לקרא על מספר השנים עם הנעליים גם בחוברת הPDF (אביא כאן ציטוטים ממנה) וגם על החזרה בסעיף המוקדש לכך באתר של אושרי. בקיצור תחליטו עד גיל שנתיים. שמחה שנכנסתם לפורום. מזל טוב ובהצלחה. עידית
 
הינה ציטוטים בנושא השנים עם הנעליים

הציטוטים מהחוברת מעמודים 15 ו 16
How long should the nighttime bracing protocol continue? There is no scientific answer to this question. Severe feet should be braced until age 4 years, and mild feet can be braced until age 2 years [C]. It is not always easy to distinguish which foot is mild and which is severe, especially when observing them at age 2 years. Therefore, it is recommended that even the mild feet should be braced for up to 3 to 4 years, provided the child still tolerates the nighttime bracing. Most children get used to the bracing, and it becomes part of their life style. However, if compliance becomes very problematic after age 2 years, it may become necessary to discontinue the bracing to ensure that the child and parents get a good nightʼs sleep. This leniency is not tolerable in the younger age groups. Below age 2 years, the children and their families must be encouraged to comply with the bracing protocol at all costs. Importance of bracingThe Ponseti manipulations combined with the percutaneous tenotomy regularly achieve an excellent result. However, without a diligent follow-up bracing program, recurrence and relapse occur in more than 80% of cases. This is in contrast to a relapse rate of only 6% in compliant families (Morcuende et al.).​
מקוה שהצליח לי שינוי הכתב... ושהציטוטים עוזרים
 

אודונים

New member
ברוכים הבאים והחזיקו מעמד

אני מאלה שרק בלידה גילו את הק"פ ורואה בזה איזשהו יתרון:נחסכו המון חרדות, והתלבטויות שגם ככה מלוים את ההריון ומלבד ההכנה הנפשית שלנו ההורים אין הרבה מה לעשות במהלך ההריון, אז לפחות הרווחנו כמה לילות יותר רגועים שחר אמא של תומר
 

הירוקה1

New member
הטיפול אצל וינטרוב

היי גם אני אמא לילד עם ק"פ חד צדדי , בהצחלה חשבתי שהשמים נפלו עלי אבל היום ממרומי ה 10 חודשים השד לא כל כך נורא אנחנו עדין נועלים את הנעלים 16 שעות ביום והוא רק 8 שעות ללא הנעלים משמע בבוקר ובערב כאשר החל מ 12 בצהרים עד שלוש וחצי בערך הוא עם נעלים וזה ממש לא נורא לדברי וינטרואב אצל ממציא השיטה שכחתי את שמו יש יותר חזרות של ק"פ מאשר אצל וינטראוב , ולכן הוא הולך על השיטה הבטוחה ומוריד שעות יותר לאט , אנחנו הולכים אחריו וכנראה גם נמשיך ככה בעתיד , מצב הרגל מצויין וכבר לא רואים כלום החל מלאחר הניתוח , הילד זוחל מגיל 5 חותשים ומאוד מפותח מוטרוית ( אני משווה לילדה הגדולה שלי שלא היה לה כלום ) בקיצור תלכו אחרי ההרגשה שלכם לנו יש הרגשה שהרופא מעולה אחד הטובים בעולם ולכן נקשיב לדבריו ובגיל שנתיים ניפטר מהעול הזה מה גם שנראה לי נורא בגיל 3-4 עדין להלביש את הנעלים אם בכלל אפשרי שיהיה לכם בהצלחה
 
אני רוצה לעודד

אני רוצה לעודד . נעליים זה לא נורא . כשאני עברתי את הטיפולים שלי . יותר משנה הייתי בגבס. ואמא שלי מסכנה כל שבוע נסעה לבית חולים בעפולה להחליף אותו. אחר כך עשו לי נעליים מיוחדות אצל סנדלר זקן שאותו אני זוכרת "ויזל" בעפולה . איתם הלכתי אני חושבת עד גיל 7 או 8. נעלים מכוערות מעור אדום. (לא היו אפשריות ודגמים יפים כמו שיש היום ) וכמובן לא נשכח את התקופות הארוכות בגבס גם אחרי גיל שנה . וכל הכבוד לאמא שלי שבגן חובה התמסרה לי והלכה אאיתי לגן כי הייתי שוב כמה חודשים בגבס. אז תתעודדו השיטות השתנו הן טובות יותר ידידותיות יותר למשתמש ,הן אסטטיות יותר ואני בטוחה שגם התוצאות הרבה הרבה יותר טובות היום. ישר כח.
 

רחליקה1

New member
פוף יקרה,

ברוכים הבאים, אנחנו רחלי ואלון הורים למתן בת 10 חודשים שמתרוצצת לה בכל הבית עם ק"פ ברגל ימין. כמה מילות עידוד: אתם מטופלים אצל אחד הטובים ביותר בתחום, גם אנחנו אצל ויינטרוב. מנסיוני, עברו קודם את השלב הראשוני, לאט (או מהר..) תתרגלו לנעליים ולכשתגיעו לגיל שנתיים תעשו שוב חושבים. ויינטרוב טוען שאם ק"פ חוזר בגיל שנתיים, הנעליים כבר לא ימנעו את החזרה ולכן הוא מורה להורידן. בשיטוטך באתרנו המקסים תגלי שרובנו צברנו ידע רב ביותר ויש ביננו כאלו שמטפלים בילדם באופן אינטואיטיבי. עזבי, אל תדאגי לגיל שנתיים, עברי שלב אחר שלב. בינתיים תהני מכל רגע, יש לך ילד מקסים ונהדר (ראשון?) אני מוצאת שההורות לילד ראשון פשוט מדהימה... וגם רוצה ללחוש רק לך באוזן, בלי שאף אחד אחר ישמע, לאף אחד אין ילד מושלם, זה מה שהופך אותם לכאלו מדהימים מושלמים...
 
למעלה