שלום לכולכם

[רוצה לדעת3]

שלום לכולכם../images/Emo140.gif

רציתי רק לשאול אם זה נורמלי... אני יודעת שזה לא פורוס כזה.. אבל.. קראתי את הספר-"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" של דיקרט אני מודה שלקח לי המון זמן לקרוא אותו..והרבה ממנו לא הבנתי... אבל יום חמישי היה לי המון זמן פנוי והחלטתי לגמור אותו..ישבתי וקראתי הייתי לבד והייתי מרוכזת קראתי והבנתי יותר בכל אופן גמרתי את הספר והיה לי מצב רוח מרומם ואז הגיעה השעה ללכת לעבודה הלכתי לי שמחה וטובת לב לעבודה.. ושחזרתי והייתי עם החברות הרגשתי רייקנות.. האם אתם חושבים שצריך להתבודד או לפרוש מהחברה ולהתעסק בעינינים שברומו של עולם? כי לשלב לא כל כך הולך לי...אשמח לשמוע הצעות..

 

[lmatan1]

קחי ידע בחינם שיענה לך הכל,../images/Emo39.gif

תיכנסי לפורום טיפול קוגנטיבי דינמי , יש שם קישור לאתר הפילוסופי של גבריאל ברעם, שם תקבלי תשובה ודאית על ההתנהגות שלנו אם עצמנו לבד, לעומת הזיוף שאנו מבטאים בחברת אנשים ,אתר חובה לכל מי שרוצה לדעת באמת את האמת על עצמנו בלי מסכות,

 

[רוצה לדעת3]

אממ... תודה...

אבל לא מצאתי.. חח אודה לך אם תביאי לי לינק או אפילו רק כתובת..

 

[Grimsom]

חזרה למערה

הפילוסופיה לא מקלה על החיים בחברת בני אדם אחרים. יש בה משהו מפתה ונשגב שגורם לפעמים לרצות להתרחק מחיי היומיום. מנגד, לעיתים רחוקות, אם בכלל, העיסוק בה מקנה לעוסק יוקרה בעיני הסובבים אותו - לרוב זה די להפך. עם זאת, מפתה ככל שזה עשוי להשמע, לא נראה לי ראוי להתבודד מהעולם. יש משהו ב"הפרעות החיצוניות" האלה שעשוי לשמור על ההגות בפרופורציה ולמנוע ממנה לגדל מפלצות רוחניות, חסרות קשר למציאות.

 

[רוצה לדעת3]

אתה מצליח לשלב?

גם רוב הפעמים שאני חושבת בכובד ראש אני רצינית ולא מתאימה לכיף ולצחוקים עם החברות.. אני לא מחפשת יוקרה בעיני הסובבים רק שיהיה טוב לפעמים כשאני רואה את החברות ככה נהנות מסתם דברים אני רוצה גם ככה להנות ואז אני מפסיקה עם הקריאה ובזמן הפנוי הראשון שיש לי שקט ואני לבד מתחילה שוב.. מערה לדעתי זה אחלה פיתרון... שמעת על מערות טובות באיזור?

 

[1שינקין]

לדעת זה לנצח

חבל על בזבוז זמן ללימוד תורות שפג זמנן.ממש כמו ללמוד אשורית או אכדית.יש לשנן את התורה שבע"פ סימן 2 של לנצח ועדי נבון המבריקה ,המכילה בתוכה את כל הדרוש לחיי אושר.מדובר בפילוסוף של העידן הדיגיטלי,פנומן בפני עצמו ,מועמד לפרס נובל ,הדבק בתורתו ירווה נחת.

 

[Grimsom]

קדחת המערות

אני לא יודע איך לענות לך. אלו דברים שהתלבטתי בהם בעצמי בלי להגיע לאיזו תובנה משמעותית. אני חושב שלכל בנאדם יש את "הכיף והצחוקים" שלו, אותם הוא חולק עם אלה שמוכנים לחלוק איתו. גם כמישהו שהוא קצת אאוטסיידר, מצאתי לי אנשים שאני אוהב ואוהבים אותי (כך אני יכול לקוות). אולי החברות שלך פשוט לא מתאימות לך כרגע. אולי עם אנשים אחרים תהני יותר. ואולי זה פשוט זמן לקחת צעד אחורה ולהיות מעורבת קצת פחות בחיים. יכול להיות שאת פשוט משתנה, ומה שהתאים לך פעם לא מתאים יותר. אני לא מכיר אותך, ככה שאני לא יכול לדעת. זה משהו שאני מניח שתצטרכי לפתור עם עצמך. יש אנשים שאומרים שלכתוב זה הפתרון. בשבילי אישית זה לא עובד. אולי בשבילך זה יעבוד.

 

[רוצה לדעת3]

זה בטוח שינוי..

רק שאני לא בטוחה שאני רוצה אותו..ברור לי שאם אני אשתנה אני אאלץ לוותר על דברים.. כמו ש-EdisonGirl אמרה אני אני כבר לא אוכל לצחוק מכל דבר שטותי..(למרות שזה נראה לי כבר קרה..) אני לא בן אדם עם המון שמחת חיים.. ואני מפחדת שגם זה ילקח ממני..

 

[Grimsom]

והעיקר לא לפחד כלל

אני לא רואה סתירה הכרחית בין רצינות או עמקות לשמחת חיים. גם אם רצינות פרושה ראיית חיים מפוקחת ונטולת תקוות שקריות - זו עדיין לא סיבה מספקת, לדעתי, להיכנס לתקופה של מרה שחורה (כפי שהראה יפה קאמי ב"מיתוס של סיזיפוס"). את עדיין יכולה לתת לעצמך להשתטות אם את רוצה בכך - אין בזה שום דבר פסול. אולי התחושה הזו קיננה בך בלי קשר ישיר לעניין הפילוסופי, והרצון להעמיק ולהגות רק מאפשר לה לצאת (אמרת בעצמך שאת לא אדם עם המון שמחת חיים)? בכל אופן, אל תשכחי שישנה אפשרות שאת צד אקטיבי במהלך הזה - אחרי הכל, את זו שמבצעת אותו: אולי מדובר כאן בבחירה רצונית שמחפשת צידוקים? כמו שאמרתי - אני לא ממש יכול לדעת. אני יכול להתבסס רק על ההיכרות שלי עם עצמי כשאני אומר שהפילוסופיה יכולה לספק צידוקים טובים לכל מצב רוח.

 

[רוצה לדעת3]

יכול להיות..בכל אופן תודה..../images/Emo140.gif

 

[שרוולים ירוקים]

מה לא נורמלי בהתבודדות?

לי זה נראה לא רק "נורמלי" אלא גם נחוץ לשם חשיבה והתבוננות. יכול להיות שכאשר נוחתים מ"רומו של עולם" אל מפלס התענוג הארצי שהכרת מקודם, הוא, לעומת העיסוק הרוחני שמצאת בו עניין- יש בו עבורך שממון. אז אולי כדאי להחליף את מקום הנחיתה אבל לא לוותר על הכנפיים ( :

 

[געון הדור]

../images/Emo160.gif

 

[שרוולים ירוקים]

../images/Emo19.gif

 

[רוצה לדעת3]

../images/Emo140.gif אהבתי..

 

[EdisonGirl]

אני כ"כ מבינה אותך... ../images/Emo20.gif

גם אני נאבקתי בין השניים לפני מס' שנים, אבל החלטתי שאני לא מעוניינת לוותר על אף אחד מהם, ועם הזמן התרגלתי לשלב בין השניים. לא אומר לך שזה קל.. אני חושבת שזה לא סוד עבורך שאמנם יש חשק לצחוק והתבדח עם חברות, אבל הנושא המחשבתי- הפילוסופי- הספיריטואלי קצת יותר מושך מהראשון.. קצת הרבה! אני, אישית, מנהלת יומן, שבו אני דנה ביני לבין עצמי על הרבה דברים שקורים ועל מחשבות שמתעוררות אצלי. התחלתי לכתוב אותו אחרי שנתיים רצופות שבהן שנה אחת הייתה גדושה כליל בהתבודדות ומחשבות והשנה שאחריה לעומת זאת גדושה הייתה בצחוקים, חברות ובילויים. את מנחשת מה קרה? את מתרגלת לחשוב, מתמכרת לזה ופשוט מפסיקה באופן טבעי להימשך לישיבה חסרת פשר של בדיחות וצחקוקים. אל תביני אותי לא נכון. אני מסוגלת לעשות זאת, אבל לא כל צחוק. פתאום אני מבדילה בין צחוק אמיתי (אפילו משטויות) לבין צחוק הנובע מלציות ואהבת ההתבטלות והרקניות. אני חושבת שאם את מרגישה רצון לקרוא ולחשוב- אל תוותרי עליו! הבדיחות והצחוקים עם החבר'ה אומנם מהנים, אך ישנה הנאה גדולה מזו, שתביני אותה טוב יותר רק אם וכאשר תפליגי עמוק לתוכה! או אז את תגלי פתאום שאת פחות נהנת מבעבר מה'צחוקים' הללו. בעניין ההתבודדות: אני תומכת בהשקפה לפיה אין כל פסול בהתבודדות. להפך, אדם שכשהוא נמצא לבד גם אז הוא חושב רק על החברה ועל המסכנות שלו בלעדיה, אינו חי לדעתי בצורה בריאה. אנו אומנם יצורים חברתיים, אך כדי להסתדר ולחיות בשלום עם החברה עלינו קודם כל להסתדר ולחיות בשלום עם עצמנו! בקשר למקום ההתבודדות: אני מסוגלת להתבודד גם כשאני נמצאת בסביבתם של אנשים, אבל זה אינדיווידואלי. לכל אחד יש את הסביבה הנוחה לו בה הוא מסוגל להעמיק ולייצב את המחשבה בצורה האופטימלית עבורו. זה יכול להיות החדר שלך, חוף הים בשעת לילה מאוחרת, יער, מרפסת, גם מערה אם את מוצאת..., על שפת נחל ובעצם, כיד הדימיון הטובה... GO FOR IT

 

[רוצה לדעת3]

נחמד לשמוע שמבינים...../images/Emo140.gif

גם אני יומן לא יודעת לכתוב אבל אני בכל זאת כותבת.. זה לא ממש עוזר כמו לדבר עם מישו אבל זה נחמד ככה לדפדף מידיי פעם במחשבות של עצמך.. צחוקים עם החברה כבר לא תמיד מצחיקים אותי ואני מרגישה לפעמים לא בחברה אני לא תמיד נהנת מכל בילוי.. ובקשר ללבד...אני יכולה להיות שעות לבד עם ספר מעניין (לא עלילתי כאלה אני לא אוהבת..) ולא ישעמם לי..אני יכולה אפילו סתם לחלום לבהות או לשקוע במחשבות שעות.. המקום לא באמת חשוב כל מקום בלי המון רעש ואנשים הוא בסדר מבחינתי ויש לי כאלה מקומות אני פשוט לא תמיד חושבת שעדיף לעזוב את החברות(אני גרה איתם) וללכת לים..

 

[Chief san]

התבודדות - Into the Wild

וזה (באנגלית) שם של ספר (מאת Jon Krakauer) המספר את סיפורו האמיתי של נער שעזב הכל - הבעיר את הדולרים האחרונים שלו ואת מכוניתו והתחיל להתקדם. הספר מתחיל בתיאור מציאת גופתו של הנער. באחד פרקים הראשונים מובאת סקירה של על מספר אנשים שפרשו מהחברה - פורשים מתוך אינטלקטואליות קיצונית. כולם מתו או התאבדו.

 

[Chief san]

בטרם עת כמובן

 

[lmatan1]

לרוצה לדעת שוב שלום וכדאי לכולכם,

לוחצים על דף הבית של תפוז, לוחצים על פורומים בשורת האותיות לוחצים על האות ט, מופיעה רשימה לוחצים על טיפול קוגנטיבי דינמי נכנסים לפורום, בשורה למעלה לוחצים על קישורים ,והגעתם הקישור נקרא הגות ממבט קוואנטי, תיכנסו לאתר תקראו תחילה את הפתיחה זה נקרא הגות מן הבטן, ואחר כך מצד ימין מדור מספר 7 נקרא היחיד וההם תקראו ותחכימו, למה לנסות ולהביע דברים שאחר כך יתבררו כשגויים יש חכמים מאיתנו כאן ועכשיו תקראו תתרשמו ואשמח לשמוע על התרשמותכם לי זה סידר את כל הדילמות תהנו ונדבר אחר כך,

 

[ל נ צ ח]

רוצה לדעת איך...

מדגישים אותיות שבתוכן ההודעה. מראש תודה! * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *