שלום לאחר זמן רב

[tararaven]

שלום לאחר זמן רב

אני מתרגמת שיר וזקוקה לעצות: 1.לא מוצאת מילים נרדפות טובות מספיק ל- 1.כוכבים [ברבים]- כוכבה? תנ"כי מדי. 2.חורש- זקוקה למילה קצר,אם יש, בהברה אחת. שאלה נוספת-האם תקין להשתמש ב-שוטיתי? [i was fooled] -במקור.

 

[גרי רשף]

מי שלא יכול לעזור- מפריע../images/Emo22.gif

הכוכבים הם ממשלת הלילה, והירח הוא כמובן המאור הגדול לממשלת הלילה. חורש במלעיל במובן של יער / חורשה או במלרע במובן של עובד אדמה? בכל מקרה- עצות אין לי.. שוטיתי- ואפת בלשון המקרא, וגם חרוז למלה העברית |הגדש|נפט באותו המחיר.

 

[איתמר ש]

עשית קצת סלט...../images/Emo110.gif

הפסוק אומר: "את המאור הגדול לממשלת ביום ואת המאור הקטון לממשלת בלילה, ואת הכוכבים" - הירח הוא המאור הקטן לממשלת בלילה

, והכוכבים הם סתם כוכבים

... ובקשר לנפט - אם הבנתי נכון, אתה מתכוון ל-NEFT, אך המילה "ואפת" נקראת כ-VAEPAT ("פיתיתני, ה', ואפת").

 

[גרי רשף]

ה-../images/Emo62.gif הגדולה לממשלת הפורום!../images/Emo22.gif

טוב שיש מי שמעמידני על טעויותי ועל דיוקם של דברים: לתומי חשבתי שה-

הוא ראש הממשלה, וה-

הם חברי הממשלה.. כל אחד הוא

קטן, וכולנו

איתן! להבא אכין שיעורי בית לפני שאתן עצות שנזקן מרובה מתועלתן!

 

[גרי רשף]

הסתייגות קלה מדבריך../images/Emo22.gif

השורש פת"ה בגוף ראשון עתיד: בנפעל- אֶפָּתֶה ובפָּעל- אֶפְתֶה. בלוח הפעלים של ברקלי לא מופיעה הנטיה התנכית המקוצרת, אבל אני מבין שאתה התייחסת לנפעל (vaepat) ומה שאמרתי נכון לפָעל (vaeft).

 

[איתמר ש]

נכון, אבל

בשאלתה היא דיברה על סביל - "I was fooled" - ולכן מתאים פה נפעל ולא פעל.

 

[בר בי רב]

'הלילה', לא 'בלילה'

 

[איתמר ש]

זה מה שקורה

כשכותבים מה-

ולא מה-

.

 

[איתמר ש]

כוכבים הם 'צבא השמים'

באמת אין הרבה... אולי 'אבק ירח' או 'ילדי הלבנה' - פואטי מידי?

 

[גרי רשף]

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם?../images/Emo22.gif

 

[איתמר ש]

אולי; וגם:

"אתה עשית את השמים, שמי השמים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כולם, וצבא השמים לך משתחווים".

 

[or99]

יש. "כְּסִילִים"...

"כִּי-כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם, לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם; חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ לֹא-יַגִּיהַּ אוֹרוֹ." (ישעיהו יג י) למרות שכסיל וכימה הם כוכבים מסויימים, נראה שהשימוש בפסוק הוא כמילה נרדפת לכוכבים. אם לא מפריע לך שהשיר ישמע כמו פיוט...

 

[שושן פרא]

כסיל וכימה הם קבוצות כוכבים |דוב|

כמו הדובה הגדולה והדובה הקטנה. אם כבר אז כבר.

 

[איתמר ש]

די, אני לא יכול להתאפק עוד../images/Emo29.gif../images/Emo41.gif

שרשור שכולו מלא גרמי שמים וכוכבים מחזיר אותי כל הזמן אל השיר 'בליל ההוא' של זלדה. והרי הוא לפניכם: (מצטער שזה לא מנוקד, ככה הוא מוקלד אצלי) בלילה ההוא בלילה ההוא כאשר ישבתי לבדי בחצר הדוממת והתבוננתי אל הכוכבים - החלטתי בלבי , כמעט נדרתי נדר - להקדיש ערב-ערב רגע אחד, רגע קט ויחיד ליופי הזה הזורח. נדמה שאין לך דבר קל מזה, פשוט מזה, בכל זאת לא קימתי את שבועתי לי. מדוע? הלא גיליתי כבר שנפשי נושאת אל ארמוניה, את מראה עיני, כאותה ציפור שנושאת במקורה קש, נוצות וסחי לבדק הקן. הלא גיליתי כבר שמחשבתי נוטלת (אם אין לה דבר אחר) אפילו את מחושי לעשות מזה מגדלים. שהיא נוטלת את מחושיה של שכנתי, ואת הניר שמתגולל בחצר, ואת פסיעות החתול ואת מבטו הריק של המוכר, ואותו פסוק שפרפר בין דפי הספר ועושה מכל זה אותי, כן מכל זה. מכל זה. מדוע לא קימתי את שבועתי לי? הן האמנתי שאם אביט רגע קט ויחיד אל גבהי שמים-מכוּכבים, תשא מחשבתי אל הארמון את אור המזלות. הן האמנתי שאם אביט כך לילה אחר לילה, יהפכו הכוכבים אט-אט לשכני. יהפכו הכוכבים לקרובי. יהפכו הכוכבים לילדי. מדוע לא קימתי את שבועתי לי? כלום שכחתי מה מקנאה הייתי ביורדי-הים ובאלה שביתם על חוף האוקינוס. כי אמרתי בחפזי הרוח הרעננה של הים חודרת לחייהם, הרוח הרעננה של הים חודרת למחשבותיהם, הרוח הרעננה חודרת ליחסיהם עם שכניהם וליחסיהם עם בני משפחתם. היא מנצנצת בעיניהם ומשחקת בתנועותיהם. כי אמרתי בחפזי אמת-המידה למעשיהם היא אמת המידה של הים ותפארתו ולא זו של הרחוב האנושי ולא זו של הסמטה האנושית. כי אמרתי בחפזי רואים הם עין בעין את מעשי אלקים וחשים במציאותו בלי המחיצות שלנו, בלי הסח הדעת שלנו. בכיתי תמיד שכלואה הנני בין הכתלים של הבית, בית כתלי הרחוב בין הכתלים של העיר, בין הכתלים של ההרים. בלילה ההוא כשישבתי לבדי בחצר הדוממת גיליתי פתאום שאף ביתי בנוי על החוף, שחיה אני על שפת הירח והמזלות, על שפת הזריחות והשקיעות. איזה שיר...

והרווחנו גם מילה נרדפת לכוכבים - 'מזלות' (לא בדיוק נרדפת, אבל קרובת משפחה). (וכן בשירהּ - 'בבית חינוך עוורים הישן': "בפעם הראשונה אני חושבת על המהמורות בחושך, על עלטה שאין בה צוהר. בפעם הראשונה אני חושבת על לילה שכוכבים ומזלות בו שמועה. בפעם הראשונה אני חושבת על אופל שאין בו הבדל בין שושנים אדומות, צהובות ולבנות")

 

[דער_רוסישער]

אצל חסידי ברסלב

נהוג להביט בשמַיִם, ולו לרגע, בכל יום. המנהג מבֻסס על ספור אודות ר' נחמן שראה את אחד מאנשיו רץ לעסקיו מתחת לחלון ביתו. הוא עצר אותו ושאל: "לאן אתה רץ?". הלה השיב כי הוא רץ לעסקיו. "הסתכלת היום בשמים?" . "לא" . "זה לא יתכן, האם אתה כל כך משֻקע בהבלי העולם הזה עד שאין לך פנאי להביט בשמים ולו לרגע אחד בכל יום?" ..

 

[שושן פרא]

אהבתי את "שוטיתי" ../images/Emo141.gif

מובן, שכאשר מנקדים צריך להיות קובוץ ב-ש' .

 

[nutmeg]

אני שוטיתי

עכשיו מרק... היה מה-זה-טעים!

 

[אוֹחַ]

ואני שולטטי

אמש בלווין... היה מה-זה-משעמם! שטיון אימים!