שלום כיתה א' {או ד'}

[אא ניר]

שלום כיתה א' {או ד'}

ושלום גם לכם. מה חשוב לזכור ולדעת, כהורים גרושים, ערב הכניסה לבית הספר ? מה כדאי שיהיה תמיד בשני הבתים ? {כשהמשמורת משותפת} איך אפשר להקל על הילד, כשמידי יום הוא ייצא לבית הספר מבית אחד, ויחזור לאחר ? מה עוד כדאי לקחת בחשבון ? אילו הפתעות מצפות לי ? {כגרוש בפרט, וכאב לבן 6, בכל הקשור לבית הספר} ובכלל... תודה, ניר

 

[שלי 9]

ניר, אתה יודע מה דעתי על משמורת

משותפת.., נשמע לא פשוט בכלל לצאת כל יום מבית אחר..(לא הייתי רוצה להיות במקום הילד).. אין לי כ"כ מה לייעץ לך, מאחלת לבן שלך הצלחה בכיתה א' ובכלל.. (הבת שלי בת 3 ,לא מנוסה גם בגיל הזה)..

 

[בילבי שכזו 69]

ובכן ...

בכיתה א' למזלנו לא היה להם ילקוטים עם ספרים. הכל התחיל בכיתה ב' ועד היום שהם צריכים לסחוב את המערכת של יום ב' ויום ג' כי הם הולכים לאבא...ואז תמיד שוכחים משהו....או לעשות שיעורים לעוד ימים שלושה.... המלצות: מערכת שעות כתובה בגדול אצל אבא ואמא. להקפיד שיהיה יומן או מחברת קשר שהמורה כותבת על מטלות מיוחדות שיש לעשות לבדוק כל ערב שהכל נמצא בילקוט אישית לקחתי אחריות עד שהיגעו לכיתה ד' מכיתה ד' העברתי את האחריות לשיעורים, מערכת וכד' לילדים. בהצלחה לכם ובהצלחה בכיתה א'

 

[ש כ נ ה ח ד ש ה]

ציוד והרבה.........

ממש לא פשוט לילד הייתי אומרת.......... אך בעיקר שתמיד יהיה לך ארונית כזו של ציוד, עפרונות, מחקים, טושים,קלסר, מחברות, טיפקס, מחדדים, תמיד הם מקבלים עוד ועוד פתק להביא כך וכך, ואל תשכח שהרבה מהציוד אכשהו אובד/ שהילד מוציא ושוכח להחזיר, כיתה א' לא פשוט, הם בד"כ בהלם בימים הראשונים, מה אומר לכם, המון בהצלחה, אההה כן, תדאג לדף קשר, שהמייל שלך יפיעו ברשימות התפוצה, כך תקבל עידכון על כול העומד להתרחש, בהנחה שאינך רוצה להטריד את גרושתך יתר על המידה

ואין הרבה הפתעות, מכירה עוד זוג שגרים קרוב אחד לשני מהלך כ- 10ד'ק והילד נע ונד מבית זה לאחר, מה שחשובה כאן, היא הדברות טובה בין שני ההורים, זה מה שגורם לילדים, אכשהו לקבל את הסטאטוס החדש, ללא זעזועים מיותרים, בהצלחה , אהה כיתה א' כמה מרגש............

 

[החתולית]

פשוט מאד

הולכים לחנות "הכל בדולר" רוכשים עפרונות, מחקים, מחדדים, כמה מחברות שמתאימות לכיתה א' או ד'. מראים לילד איפה מגירת ביה"ס שלו ומוודאים שהוא יודע שלא יחסר לו דבר באף אחד מהבתים. מגיעים לאסיפת ההורים הראשונה או לפגישה המקדמית עם המורה ומסבירים את הסיטואציה, מספקים לבית הספר את כל דרכי ההתקשרות ומבקשים לתת לילד כל דף מידע פעמיים. דף הקשר הכיתתי חשוב מאד, ואם לא קיבלת אותו אוטומאטית, בקש אותו וצלם לך עותק. היה הורה מעורב אבל לא לוחץ ולחוץ - כך תבטיח שכל המידע יגיע אליך. אתם חיים בנפרד כבר הרבה זמן, והילד כבר רגיל לזה. אם תעזור לו בעניינים הלוגיסטיים הפשוטים האלה, יהיה לו קל ונוח. אם צריך ללכת לאמא להביא חוברת כזו או אחרת, לא לעשות מזה עניין - פשוט לנסוע ולהביא. זו כל התורה כולה ואין היא גדולה כל כך.

 

[n o g a1]

הגבול הדק בין ילד תלותי לילד עצמאי

הילדים שלנו (גו"ג) מתמודדים עם התפזרות . הם מפתחים רגשי שייכות לשני בתים ולמעשה לשני עולמות , נאלצים להתמודד עם הסוגיה גם בכל הקשור לבי"ס. ככל שנצליח לא לראות את העניין כ"אישיו" , כלומר את נושא ביה"ס(ציוד, שעורים) כך נטיב לפתח ילד עצמאי ואחראי. אני לא אומרת לזרוק אותו למים ורק אז לבדוק אם הוא מצליח לשחות או לא. חשוב ללמד אותם להתארגן ולא לארגן אותם . חשוב לשאול אותם במה הם צריכים אותנו ושיהיה ברור להם שאלו נקודות בהם נעזור אך בשלב מסוים נשחרר. חשוב לא לעשות מכל שכחה עניין סופני, אלא לימוד לפעם הבאה. לא פעם , המצפון מעיק עלינו , בגלל הגירושים (מוכר ?) מהמקום הזה אנו פועלים ומקנים הגנת יתר , לוקחים אחריות על דברים של הילדים . כמה להיות שם , במה להיות , כיצד ... אלו סוגיות אשר הורים צריכים להתמודד בלי כל קשר להיותם גרושים . חשוב להגדיר את הגבול הדק בין ילד תלותי לילד עצמאי ובעיקר ללמדם שיש בהם את כל היכולות והכישורים הנדרשים. לא בכוח , לא בשדר של אכזבה, לא בציפיות מוגזמות - הכל בהתאם למה שהילד רוצה/יכול לקחת על עצמו. המון סבלנות , לאט. הם לא בתחרות , יש להם שנתיים לרכוש את הכתיבה והקריאה - זה מספיק זמן... אז באייזי!