The Only Me
New member
שלום כולם....
אני חדש פה, ומקווה שתאהבו.... שם הסיפור: "פגישת מחזור כיתתית, אחרי 16 שנים.... זה התחיל באתר חבר´ה המפורסם. נרשמתי, וחיש קל התחלתי לקבל מסרים מבוגרי המחזור, שלמדו איתי בתיכון הקטן, שבאחד הערים הגדולות במרכז הארץ. מלאכת איסוף המידע על שאר בוגרי המחזור, הייתה ארוכה, אבל לאחר תקופת מה, נקבע, כי באחד מערבי חודש ספטמבר, ניפגש כולנו, באחד מבתי הקפה המפורסמים של העיר בה גדלנו. התחלנו לחשוב: האם השתנינו? האם שמנו? אולי רזינו? איך נראים הבנים? איך נראות הבנות? כך הגעתי לאותה הפגישה, שהייתי בין מארגניה. חלק מהאנשים השתנו לבלי הכר, וחלק – כאילו אתמול סיימנו את בית הספר התיכון. הבחנתי בשירלי, יפיפיית המחזור. השנים, עשו לה רק טוב. שירלי אינה בחורה גבוהה, מסופרת בתספורת קארה, רזה כמו אז, באה לבושה במכנסי כותנה לבנים, צמודים, שתחתוני החוטיני השחורים שלה, בלטו למרחק רב, וחולצה בצבע לבן, תואם, שהיתה צמודה לגופה הרזה, תוך שהיא מבליטה את שדיה הבינוניים, האחוזים בחזיית תחרה לבנה. מיהרתי להתיישב ליד חבריי, תוך שאני מנסה להסתיר את הבליטה שהזדקרה לה לפתע מבין מכנסיי, כאילו חזרתי לגיל 17 במכונת הזמן. תוך שיחה עם חבריי, שמתי לבי לעובדה, שעיני כולנו בלשו ועקבו אחרי שירלי. לאחר מס´ דקות, התחלנו לספר כל אחד על עצמו, מי עוסק בזה? מי נשוי? למי יש ילדים? וכן הלאה והלאה…. כשהגיע תורה של שירלי, הסתבר כי היא גרושה, אם לשני ילדים קטנים (הלוואי שכולן יראו כמוה אחרי שתי לידות). כל הערב סובב סביב הפגישה המחודשת וההתרגשות הרבה שסביבה. בסביבות השעה 01.00, החלטתי שכדאי שאזוז לדרכי, היות ודרך ארוכה עדיין ציפתה לי להגיע הביתה. ביציאה, תפסה אותי שירלי ושאלה האם אני מוכן לתת לה טרמפ, היות והתברר לה כי אנחנו מתגוררים בשני יישובים סמוכים. סומק פשט בלחיי, ומחשבות זימה הציפו את מוחי. ברור שהסכמתי. נכנסנו למכוניתי, שחנתה בסמוך והתחלנו בנסיעה שקטה, כאשר חשתי במתח שעולה במכונית. כמעט לא אמרת כלום במהלך הערב. אמרה שירלי לפתע. זה בגלל שהייתי נרגש. עניתי. ובגלל זה עמד לך כל הערב? שאלה. אני הסמקתי והתחלתי לגמגם. איך אומרים ליפיפייה הזו, שבגללה עמד לי. אולי זה בגללי? שאלה, ואני מהנהן בראשי לאות חיוב. מצא חן בעיניך מה שראית? שאלה, ושוב אני מהנהן. האם הדמיון שלך פעל במהירות מופרזת? שאלה, ואני – ממשיך להנהן לפתע אני מרגיש, כיצד שירלי היפיפייה נוטלת את ידי הימנית, ומניחה אותה על שדה השמאלית. אולי נעצור כאן בירידה למחלף השומם? שאלה. ואני מייד אותתי ימינה וירדתי מהכביש המהיר לכיוון המחלף, שריח פריחת ההדרים, מאפיין אותו, אולי בגלל ריבוי הפרדסים ואולי בגלל הבושם של שירלי. עצרתי את מכוניתי בכניסה לאחד הפרדסים, והתנפלנו האחד על השנייה בנשיקה רטובה, תוך גיפופים, אני אוחז בשדיה מעל החולצה, והיא משפשפת את זקפתי מעל למכנסי הג´ינס. בואי נעבור אחורנית שם יהיה לנו קצת יותר נח לחשתי קלות, והיא נאנחת ומהנהנת לאות כן. עברנו לספסל האחורי של מכוניתי, ושירלי התיישבה עליי, תוך שהיא מפשקת את רגליה. התחלתי ללקק ולנשוך את פטמותיה דרך חולצתה הלבנה, שהפכה להיות רטובה ממגע פי, ושקופה עוד יותר. בואי אוריד את חולצתך, כדי שלא תתקררי, הצעתי והיא הרימה את ידיה כמו תינוקת שמבקשת את עזרת המבוגר. פשטתי את חולצתה, ולנגד עיניי, נגלה אחד מזוגות השדיים היפים ביותר שראיתי אי פעם בחיי. תפוזים בצבע מוקה, שמסתיימות בפטמות דמויות שוקולד צ´יפס. חשפתי את שדה הימנית של שירלי מתוך החזייה והתחלתי ללקק בתאווה את פטמתה במשך מספר דקות. שירלי התחילה לשפשף את עצמה בזקפתי הענקית, שאיימה לקרוע את הג´ינס, ולפתע התלוננה: למה אתה מקפח את הפטמה השנייה?. קרעתי מעליה את חזיית התחרה, והתחלתי לתת טיפול אישי צמוד גם לפטמה השמאלית. אנחותיה של שירלי התחילו להגיע לטונים גבוהים, והרגשתי כיצד היא עומדת לגמור, רק מליקוקי פטמות שדיה. לפתע, ירדה שירלי מעליי והתיישבה לצידי. עכשיו תורך, אמרה, ופתחה את חגורת מכנסיי, ופרמה את כפתורי הג´ינס. הבחנתי בחשכה, כיצד היא מלקקת את שפתיה למראה זקפתי, שבצבצה לה מתחתוני הבוקסר. שירלי החלה ללקק בעדינות את זקפתי, המאיימת להתפוצץ תוך שניות. צמרמורת אחזה בגופי. שב בשקט ולא תצטער, אמרה. ואני החלטתי לשתף פעולה עד הסוף. שירלי בלעה את זקפתי לתוך פיה, ולאחר מס´ שניות הרגשתי איך אני עומד להתפוצץ, הישר לתוכה. ההתפרצות לא אחרה לבוא, ואני, אפילו לא הספקתי להזהיר אותה. שירלי בלעה את נוזל התאווה ששפכתי לתוכה, עד לטיפה האחרונה. השכבתי אותה על הספסל, והיא מבינה, הרימה את פלחי עכוזיה, על מנת לעזור לי במלאכת ההפשטה. הסרתי את מכנסיה תוך שאני משאיר אותה עם תחתוני החוטיני השחורים, והכנסתי את ראשי אל בין רגליה, מבקש לינוק את צוף תאוותה הנשפך לו מערוותה. בשיני, הזזתי קצת את תחתוניה, ובלשוני חיפשתי את דגדגנה, ואנחותיה הקולניות, עזרו לי. נשכתי קלות את דגדגנה, וביחד עם הצעקה, הציף אותי השיטפון של צוף ערוותה המתוק, שנשאב לחיקי עד לטיפה האחרונה. למה יש עליי עדיין תחתונים? שאלה, ואני בתגובה – קרעתי מעליה את החוטיני השחור. שירלי התיישבה על זקפתי והתחלנו להזדיין כמו זוג שפנים מיוחמים, תוך שאני נושך קלות את פטמות השוקולד שלה. תוך דקות ספורות, הרגשנו, כיצד אנחנו מגיעים ביחד לפסגת התאווה, באנחות קולניות גמרנו יחד, אני מעביר לה את נוזליי וצופה הערוותי נוזל על זקפתי. שירלי נישקה אותי בתאווה, תוך שאני מרגיש כיצד זקפתי מתרוממת בתוכה מחדש. למרות מחאותיה, הורדתי אותה מעליי, וכיוונתי אותה לתנוחת עמידה על ארבע, על מושב המכונית. טופפתי קלות על פלחי ישבנה וחדרתי לתוכה בתנוחת דוגי, תוך שאני מכניס ומוציא את איברי בחוזקה. תוך כדי המעשה, נזכרתי כי במגירת המכונית, בין המושבים, מונחת לה שפופרת קרם ידיים, והחלטתי לנסות דבר חדש, שלא היה מוכר לי, ולפי מראה ישבנה, גם לא לשירלי. הוצאתי את הקרם, ומרחתי אותו על אצבעי, ותוך כדי חדירה לתוכה, החדרתי את אצבעי לפי הטבעת של שירלי. צעקה של כאב מהול בהנאה, נשמע בקולה, וככה המשכתי בו זמנית לחדור לערוותה ולזיין את ישבנה. שירלי הסתובבה אליי והביטה בי במבט חרמני, אז הבנתי כי הגיעה העת להמשיך עם זה עד הסוף. הוצאתי את זקפתי ומרחתי אותה בקרם. התקרבתי לפי הטבעת של שירלי, ובעדינות ניסיתי לחדור לתוכה ולבתק את ישבנה מבתוליו. שירלי התחילה לילל יללות של הנאה, אני, למרות שהבנתי כי יכאב לה, הכנסתי את זקפתי בעוצמה לתוך ישבנה ועצרתי, נתתי לה להתרגל להרגשה החדשה. לאחר מספר שניות, שאלה שירלי מדוע אני מפסיק לה את התענוג, ואז התחלתי לזיין את עכוזה, תוך שצעקות ההנאה שלה מתגברות. לאחר מס´ שניות, הרגשתי שוב, כיצד אני עומד להתפוצץ, והוצאתי את זקפתי מעכוזה ונכנסתי לערוותה החמימה למס´ שניות נוסף, תוך שאני צובט את פטמותיה, וממתין ששוב, נגיע יחד לגן העדן האבוד. לאחר מעשה, ישבנו מחובקים ומתמזמזים, ושירלי לוחשת לי אם הייתי יודעת אז…..? הבטחנו האחד לשנייה שלא נמתין עוד 16 שנים למפגש הבא.
אני חדש פה, ומקווה שתאהבו.... שם הסיפור: "פגישת מחזור כיתתית, אחרי 16 שנים.... זה התחיל באתר חבר´ה המפורסם. נרשמתי, וחיש קל התחלתי לקבל מסרים מבוגרי המחזור, שלמדו איתי בתיכון הקטן, שבאחד הערים הגדולות במרכז הארץ. מלאכת איסוף המידע על שאר בוגרי המחזור, הייתה ארוכה, אבל לאחר תקופת מה, נקבע, כי באחד מערבי חודש ספטמבר, ניפגש כולנו, באחד מבתי הקפה המפורסמים של העיר בה גדלנו. התחלנו לחשוב: האם השתנינו? האם שמנו? אולי רזינו? איך נראים הבנים? איך נראות הבנות? כך הגעתי לאותה הפגישה, שהייתי בין מארגניה. חלק מהאנשים השתנו לבלי הכר, וחלק – כאילו אתמול סיימנו את בית הספר התיכון. הבחנתי בשירלי, יפיפיית המחזור. השנים, עשו לה רק טוב. שירלי אינה בחורה גבוהה, מסופרת בתספורת קארה, רזה כמו אז, באה לבושה במכנסי כותנה לבנים, צמודים, שתחתוני החוטיני השחורים שלה, בלטו למרחק רב, וחולצה בצבע לבן, תואם, שהיתה צמודה לגופה הרזה, תוך שהיא מבליטה את שדיה הבינוניים, האחוזים בחזיית תחרה לבנה. מיהרתי להתיישב ליד חבריי, תוך שאני מנסה להסתיר את הבליטה שהזדקרה לה לפתע מבין מכנסיי, כאילו חזרתי לגיל 17 במכונת הזמן. תוך שיחה עם חבריי, שמתי לבי לעובדה, שעיני כולנו בלשו ועקבו אחרי שירלי. לאחר מס´ דקות, התחלנו לספר כל אחד על עצמו, מי עוסק בזה? מי נשוי? למי יש ילדים? וכן הלאה והלאה…. כשהגיע תורה של שירלי, הסתבר כי היא גרושה, אם לשני ילדים קטנים (הלוואי שכולן יראו כמוה אחרי שתי לידות). כל הערב סובב סביב הפגישה המחודשת וההתרגשות הרבה שסביבה. בסביבות השעה 01.00, החלטתי שכדאי שאזוז לדרכי, היות ודרך ארוכה עדיין ציפתה לי להגיע הביתה. ביציאה, תפסה אותי שירלי ושאלה האם אני מוכן לתת לה טרמפ, היות והתברר לה כי אנחנו מתגוררים בשני יישובים סמוכים. סומק פשט בלחיי, ומחשבות זימה הציפו את מוחי. ברור שהסכמתי. נכנסנו למכוניתי, שחנתה בסמוך והתחלנו בנסיעה שקטה, כאשר חשתי במתח שעולה במכונית. כמעט לא אמרת כלום במהלך הערב. אמרה שירלי לפתע. זה בגלל שהייתי נרגש. עניתי. ובגלל זה עמד לך כל הערב? שאלה. אני הסמקתי והתחלתי לגמגם. איך אומרים ליפיפייה הזו, שבגללה עמד לי. אולי זה בגללי? שאלה, ואני מהנהן בראשי לאות חיוב. מצא חן בעיניך מה שראית? שאלה, ושוב אני מהנהן. האם הדמיון שלך פעל במהירות מופרזת? שאלה, ואני – ממשיך להנהן לפתע אני מרגיש, כיצד שירלי היפיפייה נוטלת את ידי הימנית, ומניחה אותה על שדה השמאלית. אולי נעצור כאן בירידה למחלף השומם? שאלה. ואני מייד אותתי ימינה וירדתי מהכביש המהיר לכיוון המחלף, שריח פריחת ההדרים, מאפיין אותו, אולי בגלל ריבוי הפרדסים ואולי בגלל הבושם של שירלי. עצרתי את מכוניתי בכניסה לאחד הפרדסים, והתנפלנו האחד על השנייה בנשיקה רטובה, תוך גיפופים, אני אוחז בשדיה מעל החולצה, והיא משפשפת את זקפתי מעל למכנסי הג´ינס. בואי נעבור אחורנית שם יהיה לנו קצת יותר נח לחשתי קלות, והיא נאנחת ומהנהנת לאות כן. עברנו לספסל האחורי של מכוניתי, ושירלי התיישבה עליי, תוך שהיא מפשקת את רגליה. התחלתי ללקק ולנשוך את פטמותיה דרך חולצתה הלבנה, שהפכה להיות רטובה ממגע פי, ושקופה עוד יותר. בואי אוריד את חולצתך, כדי שלא תתקררי, הצעתי והיא הרימה את ידיה כמו תינוקת שמבקשת את עזרת המבוגר. פשטתי את חולצתה, ולנגד עיניי, נגלה אחד מזוגות השדיים היפים ביותר שראיתי אי פעם בחיי. תפוזים בצבע מוקה, שמסתיימות בפטמות דמויות שוקולד צ´יפס. חשפתי את שדה הימנית של שירלי מתוך החזייה והתחלתי ללקק בתאווה את פטמתה במשך מספר דקות. שירלי התחילה לשפשף את עצמה בזקפתי הענקית, שאיימה לקרוע את הג´ינס, ולפתע התלוננה: למה אתה מקפח את הפטמה השנייה?. קרעתי מעליה את חזיית התחרה, והתחלתי לתת טיפול אישי צמוד גם לפטמה השמאלית. אנחותיה של שירלי התחילו להגיע לטונים גבוהים, והרגשתי כיצד היא עומדת לגמור, רק מליקוקי פטמות שדיה. לפתע, ירדה שירלי מעליי והתיישבה לצידי. עכשיו תורך, אמרה, ופתחה את חגורת מכנסיי, ופרמה את כפתורי הג´ינס. הבחנתי בחשכה, כיצד היא מלקקת את שפתיה למראה זקפתי, שבצבצה לה מתחתוני הבוקסר. שירלי החלה ללקק בעדינות את זקפתי, המאיימת להתפוצץ תוך שניות. צמרמורת אחזה בגופי. שב בשקט ולא תצטער, אמרה. ואני החלטתי לשתף פעולה עד הסוף. שירלי בלעה את זקפתי לתוך פיה, ולאחר מס´ שניות הרגשתי איך אני עומד להתפוצץ, הישר לתוכה. ההתפרצות לא אחרה לבוא, ואני, אפילו לא הספקתי להזהיר אותה. שירלי בלעה את נוזל התאווה ששפכתי לתוכה, עד לטיפה האחרונה. השכבתי אותה על הספסל, והיא מבינה, הרימה את פלחי עכוזיה, על מנת לעזור לי במלאכת ההפשטה. הסרתי את מכנסיה תוך שאני משאיר אותה עם תחתוני החוטיני השחורים, והכנסתי את ראשי אל בין רגליה, מבקש לינוק את צוף תאוותה הנשפך לו מערוותה. בשיני, הזזתי קצת את תחתוניה, ובלשוני חיפשתי את דגדגנה, ואנחותיה הקולניות, עזרו לי. נשכתי קלות את דגדגנה, וביחד עם הצעקה, הציף אותי השיטפון של צוף ערוותה המתוק, שנשאב לחיקי עד לטיפה האחרונה. למה יש עליי עדיין תחתונים? שאלה, ואני בתגובה – קרעתי מעליה את החוטיני השחור. שירלי התיישבה על זקפתי והתחלנו להזדיין כמו זוג שפנים מיוחמים, תוך שאני נושך קלות את פטמות השוקולד שלה. תוך דקות ספורות, הרגשנו, כיצד אנחנו מגיעים ביחד לפסגת התאווה, באנחות קולניות גמרנו יחד, אני מעביר לה את נוזליי וצופה הערוותי נוזל על זקפתי. שירלי נישקה אותי בתאווה, תוך שאני מרגיש כיצד זקפתי מתרוממת בתוכה מחדש. למרות מחאותיה, הורדתי אותה מעליי, וכיוונתי אותה לתנוחת עמידה על ארבע, על מושב המכונית. טופפתי קלות על פלחי ישבנה וחדרתי לתוכה בתנוחת דוגי, תוך שאני מכניס ומוציא את איברי בחוזקה. תוך כדי המעשה, נזכרתי כי במגירת המכונית, בין המושבים, מונחת לה שפופרת קרם ידיים, והחלטתי לנסות דבר חדש, שלא היה מוכר לי, ולפי מראה ישבנה, גם לא לשירלי. הוצאתי את הקרם, ומרחתי אותו על אצבעי, ותוך כדי חדירה לתוכה, החדרתי את אצבעי לפי הטבעת של שירלי. צעקה של כאב מהול בהנאה, נשמע בקולה, וככה המשכתי בו זמנית לחדור לערוותה ולזיין את ישבנה. שירלי הסתובבה אליי והביטה בי במבט חרמני, אז הבנתי כי הגיעה העת להמשיך עם זה עד הסוף. הוצאתי את זקפתי ומרחתי אותה בקרם. התקרבתי לפי הטבעת של שירלי, ובעדינות ניסיתי לחדור לתוכה ולבתק את ישבנה מבתוליו. שירלי התחילה לילל יללות של הנאה, אני, למרות שהבנתי כי יכאב לה, הכנסתי את זקפתי בעוצמה לתוך ישבנה ועצרתי, נתתי לה להתרגל להרגשה החדשה. לאחר מספר שניות, שאלה שירלי מדוע אני מפסיק לה את התענוג, ואז התחלתי לזיין את עכוזה, תוך שצעקות ההנאה שלה מתגברות. לאחר מס´ שניות, הרגשתי שוב, כיצד אני עומד להתפוצץ, והוצאתי את זקפתי מעכוזה ונכנסתי לערוותה החמימה למס´ שניות נוסף, תוך שאני צובט את פטמותיה, וממתין ששוב, נגיע יחד לגן העדן האבוד. לאחר מעשה, ישבנו מחובקים ומתמזמזים, ושירלי לוחשת לי אם הייתי יודעת אז…..? הבטחנו האחד לשנייה שלא נמתין עוד 16 שנים למפגש הבא.
