שלום כולם...

טושית18

New member
שלום כולם...

פעם כתבתי כאן המון...ואז לפני כמה חודשים ארוכים(9 חודשים למען דיוק) החלטתי להתנזר מכל קשר עם גבר כלשהו לרבות סקס ומגע ומיניות בכלל. הדבר הכי קרוב למגע זה חיבוקים עם ידידים טובים שלי. זו היתה החלטה שאני החלטתי מתוך עצמי ללא כפייה או משהו, אבל קיוויתי שזה יגרום לי להרגיש יותר טוב ואולי להעריך כשיבוא משהו באמת מיוחד...מה שקרה בפועל שפשוט איבדתי ביטחון מיני לחלוטין ועכשיו אני כבר לא בטוחה שזו התנזרות מבחירה אני פשוט חושבת שזה כבר הפך הרגל...עכשיו אני ממש מפחדת כבר מכל עניין המגע והסקס ולתת למישהו להתקרב ולגעת ולהרגיש את כל מה שטוב וכל מה שפגום בי... מה עושים? איך מתגברים על התחושה הזו? שאני פשוט פוחדת ליצור קשר או אינטימיות כלשהי עם גבר לאחר התנזרות כל כך ארוכה מהמין הגברי?
 

שגיתא

New member
הי טושית ../images/Emo140.gif../images/Emo54.gif

לדעתי מה שאת צריכה לא קשור במין ומיניות ישירות
תנסי למצוא קבוצת תמיכה, או מקום שעוזר בשיפור
הערכה העצמית והבטחון העצמי שלך, ברגע ששני אלה יהיו בסדר או יטופלו לצד החיובי
, גם הצורך המיני שלך והבטחון בתחום הזה יחזור אליך
, כמובן שאת יכולה לנסות למצוא עזרה שמתמקדת יותר בנושא המיני אבל לדעתי זו בעייה מעט יותר רגשית מאשר ייצרית זה מצויין שאת מחפשת קשר גם אם הוא מיני שיהיה משמעותי,ולצערי בימינו אנו חלק מהלקחים שנלמדים הם בנסיון וטעיה זה בסדר להיות זהירים ולחכות, אני בכלל מתוך בחירה המתנתי לגבר הראשון שלי עד גיל 30, אמנם לא התכוונתי לחכות עד גיל כזה, אבל במקומות שעבדתי בהם, בלימודים שלי לא היתה הרבה הצעות מפתות, כמובן שהיו הצעתו אבל לא האמנתי להם שהם באמת מעוניינים בי ולא רק בגופי אני ממש לא מצטערת על ההחלטה ושמחה לבשר שהשלמתי פערים בצורה מוצלחת ביותר
, אבל כדי להתגבר על האי בטחון הראשוני זה רק בשוב להיות פתוחה לקבל מגע ואהבה
עצה שאולי תעזור לך לקבל מגע מיני וגברי/נשי מה שתבחרי זה להגדיר לעצמך כמעט שחור על גבי לבן מה מקובל עלייך בהיכרות הראשונית, ללכת יד ביד בלי לגעת בכלל, נשיקה רק על הלחי אין שום בושה בזה בסופו של דבר אני מניחה שתצליחי להפתח מחדש, בהצלחה שגיתא
 

טושית18

New member
תודה על ההתיחסות והתגובה המושקעת

אכן הבעיה היא כנראה רגשית..זה ברור לי. בעבר היו לי קשרים,חברים,יחסי מין מאוד משוחררים ופתוחים והרגשתי מאוד נוח עם עצמי פרט לעירום באור שהיה לי לא נוח. כנראה שמרוב פגיעות ואכזבות שספגתי בתחום איבדתי את הביטחון...שנתיים בצבא הרסו את שארית הביטחון העצמי לגמרי ונותרתי עם בעיות ופחדים. תודה על התגובה אני מנסה להתמודד
 
הולכים לאט לאט

ובקצב שמתאים לך. וכן מנסים להיפתח בהדרגה עם אנשים שנראה לך שאת יכולה לבטוח בהם לגמרי שילכו בקצב שלך ואיך שמתאים לך. פשוט ללכת בעדינות, באהבה, לגלות מחדש את הגוף שלך ולאהוב אותו כמו שהוא. חמוד...
 
למעלה