שלום יש פה מישהו?

[קצת צומי...]

שלום יש פה מישהו?

 

[חוכמית]

יש ויש !!!!!

 

[קצת צומי...]

שלום גם לך! איך את מרגישה?

 

[חוכמית]

צומיצומיצומיצומיצומי

בא לי לכתוב את זה ברצף זה כזה נחמד. אני, אני מרגישה הרבה יותר טוב. למי קראת רעים??? החמצתי את זה אבל את יודעת מה? גם אם הייתי קוראת לא הייתי נעלבת או כועסת כי אין שום טעם ותכלית לכעס. כעס זה משהו שיש להנמע ממנו. כן....כן...אני יודעת כמה זה קשה... אבל.... זה אפשרי.

 

[קצת צומי...]

...

את נשמעת ממש חכמה (!) וגם ממש חכמה, אם את רוצה לדעת למי קראתי רעה תקראי את ההודעה שכתוב למעלה למתחילים...

 

[דניאל*]

כעס זה לא רע

לדעתי אין כל רע בכעס. זה רגש טבעי, מותר לכעוס- השאלה היא לאן לוקחים את הכעס הזה. אם נמנעים מכעס, לפעמים חונקים את מה שיש בפנים ומוציאים אותו בצורה לא נכונה, שפוגעת בנו ובאחרים.

 

[חוכמית]

שלום דניאל!!!!!

כעס לא פותר שום בעיה אלא להיפך. כשכועסים אין את היכולת הנכונה והיעילה לשפוט את הדברים כמו שהם באמת אלא הם נראים כפי שהכעס מוביל אותם. לכל בעיה יש פתרון שאפשר להגיע אליה בצורה נינוחה מבלי שתצטרכי להשקיע אנרגיה כפולה בלכעוס... ובסופו של דבר הכעס לא פתר שום דבר. אם כל פעם שאנחנו כועסים נוציא את הקיטור בצורה של התפרצות כעס לא תהיה אפשרות לשפוט את העיניינים בצורה "שפויה". ותמיד במבט לאחור הדברים נראים לגמרי אחרת וזה... כשהכעס שוכח. ההתיחסות שלך של "לא נורא לכעוס" עלול להביא מצבים לא נעימים בחייך שאחר כך תראי אותם ככעס על לא כלום. ברגע שמחליטים לקבל או להבין דברים בצורה אחרת יש סיכוי שהכעס יהיה ברמות יותר נמוכות או שלא יופיע כלל כי יש לנסותולקבל את הדברים כמו שהם ובמידה שלא, לנסות לשנות אותם אבל... בלי כעס... זה לא יעזור. באהבה

 

[קצת צומי...]

תקראו

לפי דעתי צריך להיות בכל בית שק איגרוף להוציא עליו את העצבים

 

[דניאל*]

פיתרון בעיות

זה לא כל מה שצריך לחשוב עליו. זה כמו להגיד, שלהרגיש רע, זה לא טוב כי זה לא מקדם לשום מקום, וכי זה לא נעים וכו´, ושלהיות מאוכזב זה לא טוב. אני לא חושבת שצריך לחנוק רגשות. במבט לאחור, ההפרעת אכילה שלי קשורה גם לעובדה שכל הזמן אמרו לי לצאת מהדיכאון, אז עשיתי מה שאמרו לי, יצאתי ממנו, או יותר נכון, חנקתי אותו, אמרתי לעצמי שהכל טוב ויפה, שאין טעם להיות עצובים, והזנחתי את כל מה שאני מרגישה, לא העזתי להגיד שרע לי, לא העזתי לכעוס על אחרים, או להעלב מאחרים, ולאט לאט לקחתי על עצמי את הכל. את כל הרגשות האלה שהיה צריך להוציא, הוצאתי על עצמי, ועל הגוף שלי. ורגשות צריך להוציא, ואם את כועסת, אין כל רע בלכעוס. ואם אומרים משהו שלא מתכוונים אליו, שיוצא בלהט הרגע, אז מבקשים סליחה. חברים, ומשפחה, ואנשים קרובים יודעים לסלוח ולהבין כשאת נמצאת במצבים קשים. במקום ללמד את עצמך לא לכעוס, לדעתי, כדאי ללמד את עצמך לקבל את הכעס שלך, ושל אחרים, כי הוא חלק ממך, והוא חלק מכולם. דניאל

 

[קצת צומי...]

אתה צודק בהחלט!

 

[קצת צומי...]

צצטערת, את צודקת בהחלט