שלום......יש לי שאלה

[השמש הזורחת]

שלום......יש לי שאלה

בני בן שנתיים וחודשיים. ביקש להוריד את הטיטול . קניתי לו תחתונים והתחלנו בגמילה. יש לנו סיר בבית. התחלתי בשעות אחר הצהריים כאשר לקחתי אותו מהמטפלת. היום הראשון הוא הצליח לעשות בסיר ללא פיספוס אך לאחר ישיבה ממושכת. לאחר חצי שעה ברח לו הפיפי. הוא החל לבכות ולא נרגע גם כשהסברתי לו שזה לא נורא ובפעם הבאה אנחנו נרוץ מיד לשירותים. לא עזר לי דבר. הוא בכה במשך כמה דקות. לאחר שנרגע הוא ביקש תחתונים, אך מאז הוא לא עושה פיפי במשך 5 ו- 6 שעות ושותה הרבה. הוא כל הזמן טוען שהוא לא צריך וגם אם אני מושיבה אותו הוא מתנגד. הוא עשה רק כאשר הוא הגיע בערב לאמבטיה ואז גם בקושי. אני יודעת שהוא מתאפק ואינני יודעת מה לעשות? הוא מתעקש להמשיך וללבוש תחתונים ועדיין לא עושה ואף לא מפספס. איך עליי לנהוג? רק אצייןכי כי הוא ילד יחיד(אין אחים), מדבר שוטף ומסביר הכל וניתן להבין את רצונותיו בבירור זקוקה לעזרה תודה

 

[לאה_מ]

המפתח לגמילה מוצלחת הוא הרבה

סבלנות, והעדר לחץ. מה המצב היום? איך היה הלילה? מה היה בבוקר? האם הוא ישן עם טיטול? האם הוא ביקש בבוקר שוב תחתונים? לדעתי, את צריכה לאפשר לו בחירה בין חיתול לתחתונים - שהוא לא ירגיש שהוא נמצא בדרך שאין ממנה חזרה. אם הוא רוצה - הוא יכול בהחלט לבחור בטיטול, וזו תהיה בחירה לגיטימית בדיוק כמו הבחירה בתחתונים. שנית, לדעתי כדאי שתנתחי היטב את התחושות שלך בזמן שהוא מפספס. האם את מרגישה לחוצה? מאוכזבת? דואגת? חרדה לגורל השטיח הפרסי

? איך את מרגישה לגבי הגמילה? האם זה נראה לך "פרוייקט"? האם את חושבת שיצאתם לדרך חשובה? אני שואלת לא כדי להתגרות בך, כמובן, אלא משום שלעתים תחושות שלנו, גם הדקות ביותר והלא ממש מודעות מבחינתנו, נקלטות אצל הילדים ומשפיעות מאד על ההתנהגות שלהם, על התגובות שלהם. לחץ שלו מפספוסים בהחלט יכול לבוא מתוך חשש - שהוא מרגיש אצלך - פן הוא יעשה פיפי על השטיח או על הספה... כדאי אולי "לארגן" קצת את הבית לגמילה (לגלגל שטיחים, לכסות רהיטי בד שיקרים ללבך וכד') בצורה שתאפשר לכם להיות יותר רגועים (כמובן, אם את מרגישה שיש בעיה כלשהי). נשמח לשמוע עדכונים והתפתחויות.

 

[ronnieyuval]

שלום לך ../images/Emo42.gif זורחת!

יש לי בת בת שנתיים שהתהליך איתה החל כבר לפני שבעה או שמונה חודשים. לא הורדנו את החיתול לגמרי, אבל היא מכירה את השירותים ורוצה לעשות שם פיפי ואפילו קקי כמה פעמים עשתה. היא גם עושה פיפי לפעמים על הרצפה בין האמבטיה להחתלה למשל, או בחוץ. לא מתרגשים. אבל נחזור לעניינך - זה פשוט הזכיר לי משהו שקרה אתמול. ישבנו בסלון והילדה לבושה חיתול בלבד. פתאום היא מכריזה "קקי!" בדקתי את החיתול וראיתי שהוא נקי אז שאלתי אותה "את רוצה לעשות קקי ב-POTTY?" והיא אמרה שכן וישר רצה לשירותים והורידה את החיתול שלה, עזרתי לה לטפס, והיא ישבה והתרכזה איזו דקה או שתיים. פתאום היא נכנסה ללחץ והתחילה לבכות "לא! לא! לא POTTY!" >סליחה על התיאור שהולך לבוא עכשיו< אני ראיתי שהיא כבר התחילה לעשות, אבל ממש בכוח עוצרת את הקקי מלצאת ומסרבת להטיל אותו לתוך השירותים. מיד הצעתי לה ללבוש חיתול והיא אמרה "כן חיתול!" ולבשנו, והיא ישר עשתה את הקקי... למה זה קרה? לא יודעת... גם אני תוהה. היא ממש סירבה לתת לו לצאת למרות שהיה כבר חצי בחוץ... אולי זה איזה שהוא פחד להפרד ממשהו שהוא בסה"כ חלק מהגוף שלה? אבל היא הרי עשתה קקי בשירותים בעבר בלי בעיות! אולי כאב לה? אולי היתה לה עצירות? אבל בחיתול היא עשתה ישר... בקיצור - נשגב מבינתי. היא ביקשה בעצמה, הורידה בעצמה את החיתול, היה ברור שהיא יודעת מתי הקקי בא ויכולה להתאפק, ובכ"ז לא רצתה לעשות. אצלי הכי פשוט היה להחזיר לה את החיתול ולתת לה לעשות את מה שהיא רגילה אליו ושאינו מפחיד אותה. אולי הבן שלך צריך עוד קצת זמן? האם הצעת לו חיתול בשביל לעשות פיפי? ואולי כדאי לשאול בגן מה עושה הגננת (או המטפלת) במקרה כזה? לכי תדעי איך הן מגיבות ואם הוא קלט איזו היסטריה משם למרות שאת בעצם היית רגועה ולא נלחצת מזה...

 

[השמש הזורחת]

תודה רבה בנות..

מודה על ההתייחסות שלכן רק עוד שאלה קטנה, האם רצוי להשאיר את הטיטול של הלילה כדי למנוע אכזבות נוספות לפיספוסי היום? תודה רבה

 

[דסי אשר]

בטח להשאיר, ועוד משהו קצת אחר...

הי, הוותיקות מבין הגולשות,יודעות, עד כמה חשובה לי הדרכת מפעילות המשפחתונים הפרטיים, ובעצם כל מי שמטפל בגיל הרך. מטפלת יכולה להיות נפלאה בתחומים מסויימים- אבל בתחומים אחרים יש לה עוד הרבה מה ללמוד. אתמול נפגשנו, כמה מהמודרכותלמפגש חברתי, הצטרפה אחת שעובדת שנים ,למדה המון בסמינר הקיבוצים, משקיעה עבודה נפלאה עם הילדים, מאד חמה. אבל... התחילו לדבר על גמילה, המטפלות בינהן. היא לא בקבוצת ההדרכה. היא החלה לספר על הדרך שלה לגמול את הילדים- תוך הצדקת מעשיה- ככה אני עושה שנים. והתיאור מתחיל ב: מגיע הקיץ ואז אני אומרת להורים. אני מוכנה להתחיל בגמילה- אבל אנחנו צריכים לעבוד במשולב. כי לבדי לא אצליח. הסבירה, ופרטה, ואז העזתי לשאול- כי עדיין לא שייכת אלינו- האם היא לא מתייחסת לילד הפרטי, האם היא חושבת שבגלל שהגיע הקיץ, כל הילדים יהיו באותו מקום מבחינת מוכנות. לא אפרט את הדיון שהתקיים אחר כך. הנה, מטפלת שמשקיעה במשפחתון שלה ובפיתוח כישורים שונים של הילדים אצלה באיכויות שהיא קוראת להן, במודעת פירסומת לעצמה "הכנה לגן"... ואכן עושה עבודה נפלאה. אבל ראו עד כמה חסרה היא בהיבט מאד משמעותי- כמו תהליך הגמילה. כמה הרבה עבודה דרושה כדי לשנות עמדות של מטפלות, על מנת שיפעלו בדרכי פעולה מקצועיים. דסי אז מה יע.

 

[לאה_מ]

גם אני בעד להשאיר

אם הפספוסים ביום מכניסים אותו ללחץ, כדאי לנטרל כמה שיותר גורמים פוטנציאליים ללחץ מכיוונים אחרים, ואין ספק שטיטול בלילה נכנס לקטגוריה הזו. נשמח אם תעדכני אותנו בתהליך.

 

[השמש הזורחת]

תודה רבה רבה ../images/Emo51.gif