שלום יש לי שאלה

שלום יש לי שאלה

אנחנו גרים בבית קרקע, יוצא הרבה פעמים שמברכים על מים, אוכל וכו' ויוצאים החוצה.... מה לעשות במצב כזה אם אני אחרי כמה דקות חוזרת שוב לבית צריך לברך שוב???
 
תשובה

היה יושב ואוכל עוגה, או פירות שבעת המינים, ובאמצע אכילתו יצא חוץ לביתו, ושוב חזר למקומו הראשון ורוצה להמשיך באכילתו, אין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה.


מי שיצא באמצע סעודתו [סעודה עם לחם] מחוץ לפתח הבית, או יצא לחדר המדרגות, כשחוזר למקומו, מאחר והיה בתוך הסעודה, חוזר לאכול כרגיל, ואינו חוזר לברך. ואף אם לא אכל שיעור כזית אינו חוזר לברך המוציא.

מי שהתחיל לאכול במקום אחד, ועקר ממקומו והמשיך סעודתו במקום אחר, אין צריך לחזור למקומו הראשון כדי לברך שם ברכת המזון, אלא יכול לברך ברכת המזון במקום שסיים סעודתו. והדין כן אפילו במזיד, אחר שהמשיך באכילות במקום השני. אבל אם אכל במקום אחד, ורוצה לברך במקום אחר, ולא אכל שם כלל, אם הוא במזיד חייב לחזור ולמקומו ולברך, ואם הוא בשוגג אין מחייבים אותו לחזור למקומו ולברך. והמחמיר לחזור למקומו גם בשוגג, תבוא עליו ברכה.
 

golan heights

New member
תשובה - בית פרטי

לגבי בית קרקע פרטי (מה שנקרא 'וילה'..לא קומה ראשונה בבניין) כל הבית כולו כולל החצר נחשב מקום אחד לעניין ברכות.
זאת אומרת שאם בירכת בתוך הבית את יכולה לצאת לחצר ולחזור ולצאת והברכה תופסת.
רק במקרה שבו את יוצאת לרחוב, מחוץ לתחום הבית הפרטי, את צריכה לברך שוב.
 
תודה על התשובות... גולן

לפי התשובה שמעלייך אם יצא וחזר לא צריך לברך שוב?? אז לא ברור לי
 

golan heights

New member
הסבר

התשובה שמעליי מדובר על אם בן אדם קבע סעודה או ישב ואז הוא הצטרך לצאת מחוץ לבית לזמן מועט והוא חוזר בחזרה לאכול. זאת אומרת שהוא כל הזמן חשב על זה שהוא באמצע האכילה.

זה לא כל כך רלוונטי לגבי מה ששאלת. כי את מדברת על הבית הפרטי ושם אין שום בעיה כזאת כי כל הבית כולל החצר נחשב רשות אחת.
 
משנה אם הוא חשב שהוא באמצע סעודה?

משנה מה הוא אכל..

אם זה לחם או מזונות, או פירות משבעת המינים אז יציאה לרחוב לא נחשבת היסח הדעת, ולא מברכים שוב ברכה ראשונה

ואם זה פירות שאינם משבעת המינים, או כל מה שברכתו האחרונה בורא נפשות - ויצא לרחוב (ולא גינה, שהיא כאמור ברשות אותם הבעלים), צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה כשחוזר לבית לפני שאוכל שוב ממה שאכל קודם.

מקורות:

ד מי שיצא באמצע סעודתו (על לחם) מחוץ לפתח הבית, או יצא לחדר המדרגות, כשחוזר למקומו, מאחר והיה בתוך הסעודה, חוזר לאכול כרגיל, ואינו חוזר לברך. ואף אם לא אכל שיעור כזית אינו חוזר לברך המוציא.

י היה יושב ואוכל עוגה, או פירות שבעת המינים, ובאמצע אכילתו יצא חוץ לביתו, ושוב חזר למקומו הראשון ורוצה להמשיך באכילתו, אין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה. ומכל מקום אם חוזר ומברך ברכה ראשונה יש לו על מה שיסמוך. שבלאו הכי אפילו בפת המברך כדעת מרן יש לו על מה שיסמוך, ואפילו אם אכל כזית. [ילקו''י ברהמ''ז וברכות עמ' ריח. הליכות עולם ח''ב עמ' מא].

יא אם היה אוכל מפירות שאינם משבעת המינים, ויצא חוץ לביתו וחזר למקומו הראשון, ורוצה להמשיך באכילתו, צריך לברך ברכה ראשונה קודם שיאכל. וכן הדין במי שהיה שותה מיני משקים [חוץ מן היין]. [ילקוט יוסף, הלכות ברכות עמ' רכ. הליכות עולם חלק ב' עמוד מא].
 
עכשיו יותר ברור תודה


 
למעלה