משנה אם הוא חשב שהוא באמצע סעודה?
משנה מה הוא אכל..
אם זה לחם או מזונות, או פירות משבעת המינים אז יציאה לרחוב לא נחשבת היסח הדעת, ולא מברכים שוב ברכה ראשונה
ואם זה פירות שאינם משבעת המינים, או כל מה שברכתו האחרונה בורא נפשות - ויצא לרחוב (ולא גינה, שהיא כאמור ברשות אותם הבעלים), צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה כשחוזר לבית לפני שאוכל שוב ממה שאכל קודם.
מקורות:
ד מי שיצא באמצע סעודתו (על לחם) מחוץ לפתח הבית, או יצא לחדר המדרגות, כשחוזר למקומו, מאחר והיה בתוך הסעודה, חוזר לאכול כרגיל, ואינו חוזר לברך. ואף אם לא אכל שיעור כזית אינו חוזר לברך המוציא.
י היה יושב ואוכל עוגה, או פירות שבעת המינים, ובאמצע אכילתו יצא חוץ לביתו, ושוב חזר למקומו הראשון ורוצה להמשיך באכילתו, אין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה. ומכל מקום אם חוזר ומברך ברכה ראשונה יש לו על מה שיסמוך. שבלאו הכי אפילו בפת המברך כדעת מרן יש לו על מה שיסמוך, ואפילו אם אכל כזית. [ילקו''י ברהמ''ז וברכות עמ' ריח. הליכות עולם ח''ב עמ' מא].
יא אם היה אוכל מפירות שאינם משבעת המינים, ויצא חוץ לביתו וחזר למקומו הראשון, ורוצה להמשיך באכילתו, צריך לברך ברכה ראשונה קודם שיאכל. וכן הדין במי שהיה שותה מיני משקים [חוץ מן היין]. [ילקוט יוסף, הלכות ברכות עמ' רכ. הליכות עולם חלק ב' עמוד מא].