יש המון ספרים מומלצים להמשכים
לקחתי משרשור שהיה בפורום חינוך לגיל הרך צ`רלי והשוקולדה - מאת רואלד דאל הלך אצלנו מצויין. עכשיו אנחנו קוראים את "ג`יימס והאפרסק הענק". "אמיל והבלשים" - אריק קסטנר. אחרי שהתחלתי לקרוא חשבתי שזה לא מתאים לגיל שלו, כי הספר מתאר חיים שהם לא המציאות של ילד בן 6 בישראל, וגם גיבורי הספר גדולים יותר... אבל כשחשבתי כך, הבן שלי כבר היה בתוך הסיפור ולא רצה להפסיק. הוא מאד נהנה! ד"ר דוליטל מתוך שרשור בפורום "חינוך לגיל הרך" אספתי ספרים מומלצים להקראה בהמשכים. "אלרגיה" של יהונתן גפן. הוא משרת את מטרתו מצויין - כלומר, העלילה לא מסובכת מדיי או עמוסה מבחינת ארועים והתרחשויות (למרות שכן יש לה עומק רגשי שלא נמצא במילים, ומזה היא מבינה מה שהיא יכולה, אני מניחה, וזה יופי) וכל פרק נגמר במתח קל ובונה ש"מחזיק" את החשק עד מחר. פו הדוב - א.א. מילן בילבי - אסטריד לינדגרן המומינים מאת טובה ינסון. זה לא ממש בהמשכים, כי הפרקים לא בהכרח קשורים זה לזה, אבל זה ספר ארוך, והדמויות קשורות. אני מאד אוהבת את הספרים האלה, וגם את התרגום לעברית של אוריאל אופק. הקוסם מארץ עוץ. נוסה אצלנו בגיל 4+ ונזנח במהירות. בגיל חמש + חזרנו אליו, והתמדנו עד פרק 17 (מתוך 24). השתדלתי לחזור מידי פעם על פרטי העלילה המרכזיים בע"פ, אח"כ היא כבר עשתה את זה לבד- לחבר לנו רצף קטן כל ערב לפני שממשיכים לפרק הבא. לפעמים היו פרקים מותחים רמונה על כל כרכיה, ספרים של ג`ודי בלום. לורד פונטלרוי הקטן מטילדה - רואלד דאל יש לי כמה קבצי סיפורים ישנים - סיפורים של פניה ברגשטיין בהם אין המשכיות בין הפרקים. המסע אל האי אולי של מרים ילן שטקליס שהוא בן כמה פרקים, ספרי ד"ר סוס שהם ארוכים יותר (בים גרבים, חתול תעלול וכד`). מפנקסו של הגמד סיפורון (אם עבד פעם - למה לא היום?) מנהרת הזמן - ליותר גדולים פליקס - כמובן - כל הסדרה. סדרת ספרי האגדות הנפלאים עולם האגדה, של אנדרו לנג - יש חמישה - הספר האדום, הצהוב, הכחול, הירוק והסגול. הם יצאו ב"מחברות לספרות" (זמורה-ביתן) בשנות התשעים, ולמרות שקצת קשה להשיג אותם הם מצדיקים את המאמץ. אוצר בלום של אגדות בתרגום משובח - התחלתי לקרוא לגדולה כשהיתה בסביבות חמש והיא עד היום קוראת בהם מדי פעם בפעם. כל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט לקרשינדו ולי. - דבורה עומר. מדהים ומעולה! סדרת נרניה - ק` ס` לואיס אליס בארץ הפלאות, וסטיוארט קטינא, כל ספרי רואלד דאל, איש המים הקטן, והמכשפה הקטנה (שניהם של פרויסלר) המסע לגן השושנים - אחד הדברים לגביו שחרותים לי טוב בזיכרון זה איך כל פרק מסתיים במשהו כמו "ועל כך נשמע בפרק הבא".