שלום, חדשים פה...

[היילדה]

שלום, חדשים פה...

השבוע אבחנו את הבת שלי כADHD , בית הספר מנסה לדחוף לרטלין,
אני בדיכאון.... היא ילדה כ"כ מתוקה וחמודה, נכון קצת היפרית....
אבל אני ממש לא רוצה להביא לה רטלין.
סתם יושבת ובוכה,
למה אנחנו חייבים להיות במסגרת כ"כ מרובעת ומקובעת, שכל ילד שמקשה עליה חייב לקבל טיפול תרופתי,
כדי שיהיה שקט תעשייתי?
אשמח לקבל עידוד....
מנסה ללמוד על דרכים אחרות אלטרנטיביות לעזור לה.... אשמח לשמוע מכם אם יש משהו שיעיל...

 

[מרב קובי]

קצת היפרית?

אם היא קצת היפרית, ואין לה שום קשיים, והכל ממש נפלא- למה לקחת אותה לאבחון?
ומי אבחן אותה? בית הספר? או שהרופא קבע שכדאי לתת לה ריטלין?
ואולי תפרטי שנוכל להבין אם המורה היא זו שקשה לה, או שגם לילדה שלך לא הכל סבבה...

 

[היילדה]

היא אובחנה בהתפתחות הילד

לפני כשנתיים אמרו לנו שיש לה בעיה תחושתית (דרוש לה הרבה מגע), ועשינו דיאטה סנסורית שעזרה קצת. וחוץ מזה היא תמיד הייתה אימפולסיבית.
עכשיו הנוירולוג בהתפתחות הילד אבחן אותה כ ADHD.

בבית הספר מפריעה למורה שהיא נעמדת בשיעור ושהיא שואלת ומדברת ללא הצבעה (תמיד היא הייתה מאד סקרנית, אז היא שואלת המון וזה מפריע למהלך הרציף של השיעור)
ויש גם קצת בעיה חברתית.

המורה מספרת שלפעמים היא מאבדת ריכוז בכיתה ושהיא צריכה הרבה הכוונה.
אבל בגלל שהיא ילדה מאד חכמה, אז ממה שאני רואה בבית- היא יודעת מה למדו בכיתה ויודעת לבצע את שעורי הבית.
(כלומר- אולי היא לא בין התלמידים הטובים בכיתה, אבל לי נראה שהיא בגדול ברמה טובה לפי מה שנדרש בספרים ובשיעורי בית)
(למרות שאני לא מורה, אז אני לא יודעת להגיד בוודאות איפה היא עומדת ביחסית למצופה מבני גילה)


הרופא לא אמר שחייבים רטלין- אבל הוא הסביר את היתרונות ותופעות הלוואי,
כששאלתי- הוא אמר ששווה לנסות קודם 3 חודשים אומגה 3, אבל בסיכום שלו- הוא כתב לחזור אליו חודש אחרי שאנחנו עם רטלין
(כך שאם נראה את הסיכום לביה"ס- הם בטח ינסו להסביר לנו שהרופא רוצה שניקח רטלין)

בקיצור,
אני יודעת שלא קל למורה ואני מבינה אותה, ואני יודעת שלא תמיד קל גם לבת שלי, אבל המצב לא נראה לי כ"כ גרוע שמצריך רטלין,
כי בגדול היא כן עוקבת אחר הנעשה בבית הספר (כשאני שואלת מה הם למדו בשיעור מסויים היא יודעת לספר לי יפה מה נלמד).
(והאמת שאם משהו מטריד אותי זה יותר הנושא החברתי, ואני לא בטוחה שרטלין יעזור לזה).


אני מקווה שזה מספיק מפורט.... (סליחה על האורך...)

 

[היילדה]

נ.ב לא עשינו מבחן TOVA

ראיתי עכשיו מגלישה בפורום שמדברים על כך שמבחן TOVA הוא חלק מהאיבחון,
אותנו הרופא לא הפנה לבדיקות כאלה.
הוא בדק אותה ומילאנו (אנחנו והמורה) שאלונים.

 

[אמאמהדרום]

אין חובה לבדיקת טובה שאלוני קונרס מספיקים

מבחן טובה בודק התאמה לרטלין ולא לכל מי שיש ADHD מתאים רטלין
גם את בן איבחנו עם שאלוני קונרס ועכשיו אני עם האחות הגדולה שלו אותו הדבר
לגבי אומגה 3 אני נותנת לבן כבר 6 שנים אבל לא במקום רטלין אלא כתוספת האומגה ממקור דגי עוזרת למחשבה , לשפה , למצב הרוח .
לא עוזרת ישירות להפרעת הקשב והריכוז .
היתרון ברטלין למי שמתאים לו שמאוד עוזר להוריד את הרעש בראש של הילד ועוזר לו להתרכז ויוצא מהגוף בסיום ההשפעה .
את כתבת על בעיות חברתיות אם ילד יותר רגוע ולא מתנהג אימפולסיבית מול הילדים האחרים , אם ילד מתחיל את הבוקר בצורה רגועה כל היום מתנהל עבורו הרבה יותר נעים ורגוע .
אלו לא התלונות של המורה , צריך להתייחס לאיך הילדה מרגישה שכל הזמן מעירים לה , אילו חוויות היא חווה . אם רטלין יכול לעזור לה אז החוויות מבי"ס יהיו חיוביות והיא תגדל הרבה יותר שמחה ומאושרת .

לא הייתי פוסלת על הסף לפני ניסיון .

 

[היילדה]

כששואלים את הילדה- היא אומרת שכיף בבית הספר

כך שסה"כ החוויה שלה מביה"ס היא חיובית,
ואני מתלבטת האם היא באמת צריכה טיפול תרופתי כאשר בסה"כ היא מסתדרת יחסית מבחינה לימודית.

לגבי הבחינה החברתית השאלה באמת יותר קשה בגלל הקושי החברתי שנוצר בשל האמפולסיביות והקלמזיות ולפעמים גם חוסר תשומת הלב לאחרים.

ממה שכתבת אני מבינה שיכול להיות שרטלין יעזור חברתית, אבל מצד שני היא ילדה כ"כ מלאה בשמחת חיים ואנרגיות, ואני מפחדת שרטלין ישנה את זה.

 

[אמאמהדרום]

כיבוי שמחת החיים לרוב מראה על מינון לא מתאים

הילד שלי מלא שמחת חיים גם כשהוא תחת השפעת הרטלין
דכדוך מראה על מינון חסר למשל
צריך למצוא את הסוג והמינון המתאים וזה לוקח זמן

 

[יעל ויסוצקי]

לגבי כיף בביה"ס:

המון ילדים ששואלים אותם איך היה בבי"ס אומרים: "כיף". זה לא אומר הרבה...

 

[יעל ויסוצקי]

הריטלין הוא בשביל הילדה ולא בשביל המורה

השיקול בעיני צריך להיות מה הילדה מרויחה מהריטלין ומה היא מפסידה אם היא לא מטופלת תרופתית.
אם הילדה משלמת מחיר של תסכולים רבים, פגיעה בדימוי העצמי והפרעה להישגים הלימודיים- כדאי לחשוב על זה.
מתוך מה שכתבת לא הכל בסדר- תחשבי מה עושה לילדה שכל הזמן מעירים לה שהיא מפריעה לשיעור (והיא לא מפריעה רק למורה אלא גם לילדים האחרים, שזה כשלעצמו גם יכול להביא לקושי חברתי), שמתפרצת עם תשובות ולא נותנת לאחרים לענות, שמקבלת ציונים בסדר, אבל אינם משקפים את הידע האמיתי שלה (שאולי הוא הרבה יותר מבסדר), יכול להיות שהקשיים החברתיים גם נובעים מהתגובות האימפולסיביות, המוסחות, יכול להיות.

לא כולם חייבים ריטלין- יש ילדים שמסתדרים גם בלי, יש ילדים שמתחילים ליטול את התרופה בבגרויות ויש כאלו שבפוסט דוקטורט מגלים שבעצם יש להם הפרעת קשב.
אם הילדה מתוסכלת וקשה לה עם המצב כמו שהוא, וניסיתם אלטרנטיבות אחרות -אולי כדאי לנסות.
הרופא המליץ על אומגה 3 - אין לכם מה להפסיד. הרי תמיד אפשר לנסות טיפול תרופתי ולהחליט שלא עוזר או לא מתאים או לא כדאי.

ובנוסף- טיפול תפקודי-קוגניטיבי בריפוי בעיסוק יכול מאד מאד לעזור לאימפולסיביות, לקשיי התארגנות ותכנון ועוד. אם היא עדיין לא בת 9 כדאי לפנות שוב למכון להתפתחות הילד.

 

[דוריתקליין1]

בתור ילדת קשב הלוואי והיה רטלין בימי ביס שלי

בזמן בית הספר שלי אני הייתי הילדה הכי עם פוטנציאל
אבל עצלנית תום בוי ועוד כל מיני מחמאות
היום אני עם הפרעת קשב סטודנטית מצליחה מאוד
וכן גם אני לוקחת רטלין בימים שיש לי המון עבודות ומבחנים
כי בלי כל רשרוש מוציא אותי מדעתי

לילדים שלי אני נותנת הגדול לוקח אדרל שרוצה אבל הריכוז שלו ברצפה
הקטנה לוקחת כל הזמן וכן מצליחה ללמוד
וכן רטלין זה לא קללה זה עוזר למי שצריך כמובן בפיקוח רציני ומקצועי
שום אומגה לא עובד כמו תרופה מה לעשות זה המציאות
וכן ככל שהקשיים יגדלו הקשיים הרגשיים יעלו למה לעשות לה את זה
תחסכי לה את השריטה שלי
בהצלחה

 

[רונן שפירא1]

וגם בימי

נכון שלא כל הקשיים שלי נובעים מהפרעת קשב, אבל אני עוד זוכר איך פעם אחת המורה למתמטיקה ריחמה עלי ושלחה אותי להבחן בחדר לבד. באותו מבחן קיבלתי 75 במקום להכשל....
לא מזמן נתקלתי במקרה בבת כיתתי, והיא סיפרה לי שגם לה נתנו פעם להבחן בחדר נפרד....
אבל אי אפשר היה למסד את זה ולעשות את זה באופן שוטף, וכאמור זה לא פתר את כל הקשיים

 

[היילדה]

אשמח לשמוע עוד על טיפול תפקודי-קוגניטיבי

היינו בריפוי בעיסוק, עשינו הפסקה בהמלצת המרפאה, ועכשיו אנחנו מתכננים לחזור.
המרפאה בעיסוק אף פעם לא הגדירה את מה שהיא עושה כטיפול תפקודי-קוגניטיבי, אז אשמח לשמוע מה זה אומר בדיוק.
תודה רבה

 

[יעל ויסוצקי]

טיפול קוגניטיבי-תפקודי בריפוי בעיסוק

יש שיטת טיפול חדשנית בריפוי בעיסוק שפותחה בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים. השיטה נקראת cog-fun, את יכולה לקרוא קצת באתר שלי או לחפש מאמרים באנגלית אם תקלידי את שם השיטה. היא פותחה ע"י ד"ר עדינה מאיר והצוות שלה.
שיטה זו מיועדת באופן עקרוני לילדים עם ADHD מגיל 5 אבל יש גם נסיונות מוצלחים בטיפול במבוגרים. הרעיון הוא לעבוד על התפקודים הניהוליים, שהם התפקודים הלקויים בבסיס של הפרעת הקשב: האימפולסיביות, הקושי בתכנון, ארגון, בקרה עצמית וויסות עצמי.
יש כבר לא מעט מרפאות בעיסוק בכל רחבי הארץ שעברו את ההכשרה לעבוד בשיטה זו והיא מיושמת בהצלחה רבה.
תשאלי את המרפאה בעיסוק אם היא מכירה את השיטה ואם היא מוצאת את הילדה שלך מתאימה.

 

[וירלומי]

לא מדויק

הריטלין הוא בשביל שהילד יתאים עצמו למערכת ולא יפגע ממנה. אבל לדעתי לעגל פינות של ריבוע כדי 'שיכנס לחור העגול . זה לא פיתרון
המערכת איומה ולא משתנה . רק אנחנו עושים את המאמץ. אם יש מאמצים מהמערכת זה רק לבודדים. וגם אז זה משאיר לרב את הילד חצי בחוץ. המערכת לא גמישה מספיק גם בשביל רב הילדים מעוגלי הפינות.

 

[מרב קובי]

המערכת משתנה כל הזמן, והיא לא איומה

ויש לי שישה ילדים, שהיו עד היום ב- 17 בתי ספר [בלי לספור את הגנים...} המערכת משתנה כל הזמן, עושה מאמצים, משתדלת, ומשתפרת. לא פייר לזרוק את כל המאמץ לפח...
כשאני מספרת על אחי שלפני יותר משלושים שנה הגיע להסכם עם המחנכת של כיתה ז', {לא היתה חטיבה, זה היה ביסודי, והוא לא היה מאובחן}, שהוא, במשך כל השיעור הולך מצד לצד של הכיתה , מאחורי כולם, ולא מחויב לכתוב ולא מחויב לשבת- ובתמורה הוא מתחיב לא להפריע, להשתתף בשיעור, לענות על השאלות, ולהכין שעורי בית- היום חלק גדול מהמורים {ואני פוגשת הרבה כאלו}, לא מתפלאים. חלקם אומרים לי שיש להם תלמידים כאלו , והסכמים דומים הם ענין של יום ביומו.
אם נתקלת במערכת איומה- תעברי בית ספר...
אני העברתי את אחד הילדים לאחר שנה אחת איומה לבית ספר אחר. מתוך ה17, רק שנה אחת היתה איומה...

 

[kofman maria]

ילד שלי

לוקח ריטלין. התחלנו התאמת מינון בקיץ שעבר לקראת בית הספר על מנת לאפשר כניסה רגועה וחוויה נעימה. זה אכן קרה. בבית ספר תחת כדור ילד הופך להיות ילד רגוע ונעים בתקשורת. כמובן זה עובר בתום השפעת התרופה וחוזר להיות היפראקטיבי, כועס וכוי. משהו מצחיק שקרה היום באותו עניין: בן שלי ספר לי שהיום הוא עומד לקבל תעודת הצטיינות על התנהגות, קריאה וחשבון. ( כיתה א). ובבית היה בוקר מאד מאד קשה. ואז אני אומרת לו שאני אספר למורה על מה שקרה היום והיא עוד תחשוב האם כדאי לתת תעודה. ומה ענה בן שלי: המורה לא תאמין לך: בבית ספר אני מתנהג טוב מאד. אני כל כך צחקתי לתשובה שלו. היא בדיוק משקפת למה התחלנו את הטיפול. הבטחון עצמי שלו שהיה בשנה שעברה מתחת לכל בקורות התחיל להעלות. הוא עדיין זקוק להרבה תמיכה אך תשובה שלו נותנת לי סמן שאנחנו בדרך הנכונה