שלום, חדשה...
היי,אז כן גם אני רוצה להרגיש טוב , מקווה שתוכלו לעזור לי קצת... אני בת 18, לפני גיוס ולא מרגישה טוב בכמה תחומים (שאני מניחה שמשפיעים זה על זה): 1. פיזית - אני מרגישה חסרת אנרגיות ועייפות תמידית. יש לי גם המון בעיות שינה, קשה לי להירדם ושעות השינה שלי מבולגנות לחלוטין. ישנה ביום, ערה בלילה...אני לי מושג מה לעשות עם זה וזה די משבש לי את כל מהלך היום. חוץ מזה שיש לי בעייה של חזה לא סימטרי באופן בולט, והצד הגדול גם ממש כואב. זה משפיע עליי פסיכולגית ונפשית - זה כל הזמן בתודעה שלי, אני מרגישה לא בנוח עם עצמי בסביבת אנשים, קשה לי להיות משוחררת ושלא נדבר על מגע אינטימי עם בנים (נושא שעוד יוזכר בהמשך). זה ממש מפריע לי ואין מה לעשות בנדון. אני הולכת עם צמר גפן בחזייה בצד הקטן וזה פשוט מתסכל...ועוד מעט אני גם מתגייסת מה שאומר מקלחות משותפות ולהיות כל הזמן בסביבת אנשים.אני מאוד חוששת מזה. אני יודעת שיש אופציה לניתוח פלסטי אבל אפשר לעשות אותו רק אחרי גיל 21 (סיום ההתפתחות), שזה עוד 3 שנים. מה אני אומרה לעשות עד אז? 2.חיצונית - טוב חלק מזה נרשם למעלה - הקטע של החזה הלא סימטרי. זו בעייתי העיקרית מבחינה חיצונית. ברור שישנם עוד דברים שנחמד היה לשפר אבל פסדר, אפחד לא מושלם...מה שכן מטריד אותי זה פצעי הבגרות שכבר 4 שנים לא עוברים. ניסיתי משחות למינהין, אנטיביוטיקה ואני לא יודעת אם כדאי להתחיל טיפול ברואוקטן בגלל התופעות לוואי וגם בגלל הצבא... 3.מימוש עצמי - אני מרגישה שאני לא ממומשת. היה לי הרבה זמן עד עכשיו ולא עשיתי איתו כלום (היו אילוצים ודברים לא צפויים שמנעו ממני לעשות דברים שתכננתי אבל הייתה גם סתם התפדלעות). תכננתי לעבוד ולהררוויח כסף, ללמוד נהיגה, ללמוד לפסיכוטרי,לעזור בבית. לא עשיתי שום דבר מזה. וגם עכשיו אני לא עושה, יש לי פסיכומטרי עוד חודש ולא נגעתי בזה, אני תמיד דוחה את הלמידה ובסוף איכשהו מבזבזת את זמני במחשב/טלויזיה או עיסוקים אחרים. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות - לגשת או לא? אולי במקום ללמוד לפסיכו' כדאי ללמוד נהיגה?או אולי לעבוד כי מצבי הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתי לא בשמיים? אין לי מושג אני מרגישה תקועה במקום ואין לי גם מוטיבציה לעשות כלום...ויש לי תחושת פספוס גדולה גם של התקופה האחרונה וגם של תקופת התיכון - כאילו לא נהנתי מספיק ולא עשיתי דברים מספקים וחיוניים, כאילו סתם הרגתי את הזמן ומשכתי את השעון. ובשביל מה? לא ניצלתי רגעים ועכשיו אני מתחרטת על זה, זו תחושה נוראית, כי אין לך מה לעשות בנדון. 4. זוגיות וכיוב' - טוב אז אני בת 18 ומעולם לא היה לי קשר/ מגע עם מישהו ולו גם הקטן ביותר. עוד לא התנשקתי אפילו! וזה מתסכל אותי לפעמים. אני גם חוששת ממה שעלול להיות בעתיד, כי נראה לי שכבר פיתחתי פחד מכל הדברים האלה - כי אני לא יודעת איך לעשות אותם ואיך להתנהג. כאילו אם תהיה סיטואציה עם אופציה לנשיקה אני חוששת שאני אתקפל או לא יאפשר להגיע אליה מראש רק מהפחד של לא לדעת להתנשק. ועכשיו גם עם החזה הלא סימטרי אני בכלל חוששת מהדברים האלו כי אני מרגישה מאוד לא בנוח עם עצמי. בעיה נוספת בתחום הזה היא שאין לי מושג איפה אפשר להכיר. אני לא יוצאת יותר מידי, לא אוהבת את הקטע של להכיר דרך האינטרנט. יש לי ידידים שחלקם אפילו הראו רצון למשהו, אבל לא יודעת קשה לי להיות עם מישהו שהוא ידיד שלי (טוב למעשה קשה לי להיות עם כל אחד אבל לא משנה...) ומכיר אותי ושיש לנו חברים משותפים (לא נראה לי נחמד שכל העולם מעורב במערכת היחסים) ואני גם לא רוצה שהוא יידע על הקטע של החזה. עוד בעיה בתחום היא שלאחורנה התחלתי לפחד שמע אני דו מינית או לסבית. כי לא הייתי אף פעם עם מישהו, זה פשוט לא הגיוני שעד גיל 18 לא הייתי אפילו עם מישהו אחד! וחוץ מזה שיש הרבה בנות שאני יכולה לומר עליהן שהן מושכות ורואה את עצמי איתן...זה ממש מפחיד אותי הקטע הזה, אני לא יודעת מה לעשות... טוב יש עוד כל מיני דברים אבל זה בנתיים - אני יודעת שזה אולי נשמע שזה מתאים יותר לפורום בעיות בגיל ההתבגרות או משו אבל רציתי לשתף פה ולראות איך אפשר להרגיש יותר טוב או אולי לפתור חלק מהדברים. אז תודה למי שמקדיש תשומת לב ואשמח לתגובות.
היי,אז כן גם אני רוצה להרגיש טוב , מקווה שתוכלו לעזור לי קצת... אני בת 18, לפני גיוס ולא מרגישה טוב בכמה תחומים (שאני מניחה שמשפיעים זה על זה): 1. פיזית - אני מרגישה חסרת אנרגיות ועייפות תמידית. יש לי גם המון בעיות שינה, קשה לי להירדם ושעות השינה שלי מבולגנות לחלוטין. ישנה ביום, ערה בלילה...אני לי מושג מה לעשות עם זה וזה די משבש לי את כל מהלך היום. חוץ מזה שיש לי בעייה של חזה לא סימטרי באופן בולט, והצד הגדול גם ממש כואב. זה משפיע עליי פסיכולגית ונפשית - זה כל הזמן בתודעה שלי, אני מרגישה לא בנוח עם עצמי בסביבת אנשים, קשה לי להיות משוחררת ושלא נדבר על מגע אינטימי עם בנים (נושא שעוד יוזכר בהמשך). זה ממש מפריע לי ואין מה לעשות בנדון. אני הולכת עם צמר גפן בחזייה בצד הקטן וזה פשוט מתסכל...ועוד מעט אני גם מתגייסת מה שאומר מקלחות משותפות ולהיות כל הזמן בסביבת אנשים.אני מאוד חוששת מזה. אני יודעת שיש אופציה לניתוח פלסטי אבל אפשר לעשות אותו רק אחרי גיל 21 (סיום ההתפתחות), שזה עוד 3 שנים. מה אני אומרה לעשות עד אז? 2.חיצונית - טוב חלק מזה נרשם למעלה - הקטע של החזה הלא סימטרי. זו בעייתי העיקרית מבחינה חיצונית. ברור שישנם עוד דברים שנחמד היה לשפר אבל פסדר, אפחד לא מושלם...מה שכן מטריד אותי זה פצעי הבגרות שכבר 4 שנים לא עוברים. ניסיתי משחות למינהין, אנטיביוטיקה ואני לא יודעת אם כדאי להתחיל טיפול ברואוקטן בגלל התופעות לוואי וגם בגלל הצבא... 3.מימוש עצמי - אני מרגישה שאני לא ממומשת. היה לי הרבה זמן עד עכשיו ולא עשיתי איתו כלום (היו אילוצים ודברים לא צפויים שמנעו ממני לעשות דברים שתכננתי אבל הייתה גם סתם התפדלעות). תכננתי לעבוד ולהררוויח כסף, ללמוד נהיגה, ללמוד לפסיכוטרי,לעזור בבית. לא עשיתי שום דבר מזה. וגם עכשיו אני לא עושה, יש לי פסיכומטרי עוד חודש ולא נגעתי בזה, אני תמיד דוחה את הלמידה ובסוף איכשהו מבזבזת את זמני במחשב/טלויזיה או עיסוקים אחרים. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות - לגשת או לא? אולי במקום ללמוד לפסיכו' כדאי ללמוד נהיגה?או אולי לעבוד כי מצבי הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתי לא בשמיים? אין לי מושג אני מרגישה תקועה במקום ואין לי גם מוטיבציה לעשות כלום...ויש לי תחושת פספוס גדולה גם של התקופה האחרונה וגם של תקופת התיכון - כאילו לא נהנתי מספיק ולא עשיתי דברים מספקים וחיוניים, כאילו סתם הרגתי את הזמן ומשכתי את השעון. ובשביל מה? לא ניצלתי רגעים ועכשיו אני מתחרטת על זה, זו תחושה נוראית, כי אין לך מה לעשות בנדון. 4. זוגיות וכיוב' - טוב אז אני בת 18 ומעולם לא היה לי קשר/ מגע עם מישהו ולו גם הקטן ביותר. עוד לא התנשקתי אפילו! וזה מתסכל אותי לפעמים. אני גם חוששת ממה שעלול להיות בעתיד, כי נראה לי שכבר פיתחתי פחד מכל הדברים האלה - כי אני לא יודעת איך לעשות אותם ואיך להתנהג. כאילו אם תהיה סיטואציה עם אופציה לנשיקה אני חוששת שאני אתקפל או לא יאפשר להגיע אליה מראש רק מהפחד של לא לדעת להתנשק. ועכשיו גם עם החזה הלא סימטרי אני בכלל חוששת מהדברים האלו כי אני מרגישה מאוד לא בנוח עם עצמי. בעיה נוספת בתחום הזה היא שאין לי מושג איפה אפשר להכיר. אני לא יוצאת יותר מידי, לא אוהבת את הקטע של להכיר דרך האינטרנט. יש לי ידידים שחלקם אפילו הראו רצון למשהו, אבל לא יודעת קשה לי להיות עם מישהו שהוא ידיד שלי (טוב למעשה קשה לי להיות עם כל אחד אבל לא משנה...) ומכיר אותי ושיש לנו חברים משותפים (לא נראה לי נחמד שכל העולם מעורב במערכת היחסים) ואני גם לא רוצה שהוא יידע על הקטע של החזה. עוד בעיה בתחום היא שלאחורנה התחלתי לפחד שמע אני דו מינית או לסבית. כי לא הייתי אף פעם עם מישהו, זה פשוט לא הגיוני שעד גיל 18 לא הייתי אפילו עם מישהו אחד! וחוץ מזה שיש הרבה בנות שאני יכולה לומר עליהן שהן מושכות ורואה את עצמי איתן...זה ממש מפחיד אותי הקטע הזה, אני לא יודעת מה לעשות... טוב יש עוד כל מיני דברים אבל זה בנתיים - אני יודעת שזה אולי נשמע שזה מתאים יותר לפורום בעיות בגיל ההתבגרות או משו אבל רציתי לשתף פה ולראות איך אפשר להרגיש יותר טוב או אולי לפתור חלק מהדברים. אז תודה למי שמקדיש תשומת לב ואשמח לתגובות.
. בהצלחה!
