שלום..חדשה פה

[d u l c e de leche]

שלום..חדשה פה

שמי לילך אני בת 19..ויש לי בעיה.. אני נוטה להרחיק מעלי אנשים... בזמן האחרון רבתי עם הרבה אנשים...הרבה חברות...ובעקבות ריבים/ חוסר דיבור על הבעיות/ כעס....מחקתי אותם לגמרי מהחיים שלי..... בכלל...כשמשהו מפריע לי אני לא הולכת ואומרת אותו ישירות. או שאני כועסת ומנתקת קשר כדי להראות שאני כועסת...או שאני אומרת שאני כועסת אבל לא אומרת למה... זה קשה לי להגיד למה כי אז אני אחשוף את עצמי, אני אחשוף חלק מהרגשות שלי. כשאתה אומר משהו שהפריע לך אתה בעצם אומר מה אתה מרגיש, וחלק מהרגשות האלה קשה לבטא. חוץ מזה נראה לי שאני לא מספרת כי אני רוצה שיהיה לי איזשהו יתרון על אותו אדם שכאילו יחזיק אותו קרוב ולא יתן לו ללכת למרות שאני מרחיקה אותו, כי אם הוא רוצה לדעת למה אני כועסת אז הוא לא יעזוב. יש לי גם חרדה לגבי נטישה...אני פוחדת שאנשים יעזבו אותי...בגלל זה כנראה אני מרחיקה אותם מעלי..שהם לא יהיו אלה שיעזבו..אבל בעצם אני משיגה את התוצאה הגרועה- אני לבד.. בלעדיהם. נהיתי גם רעה בזמן האחרון...האחרון...השנה האחרונה...אני אומרת לאנשים בפנים דברים רעים.. אני לא אומרת להם מה שמפריע לי..אני פשוט מעליבה אותם...בעבר לא היה לי את האומץ הזה. אני יכולה להגיד להם דברים שאחר כך אני אשאר המומה מעצמי שאמרתי. וזה משהו טוב להגיד לאנשים בפנים דברים אבל לא בצורה הזאת....ולא לפגוע בהם. זה כנראה עוד דרך להראות את הכעס בלי להיפגע.. רק עם בנאדם אחד אני יכולה לדבר נורמלי ולהגיד מה אני מרגישה באמת (אמא).. ולא אכפת לי מה הוא יחשוב אבל עדיין קשה לי . כנראה שאת מי שאיבדתי איבדתי לנצח......... זהו...סתם רציתי לפרוק. לילך

 

[עננית נוצה]

ברוכה הבאה, לילך

את מנתחת יפה מאד את ההתנהגות שלך, את כל אותם דברים שאת עושה (או לחילופין- נמנעת מלעשות) שהיוו גורם מסייע לתחושותייך כפי שהן כיום. אני חושבת שכאשר אדם מסוגל לתאר את מצבו ו"לשים את האצבע" כ"כ יפה, כמוך, על אותם הגורמים שהביאו להתהוותו של המצב בו הוא נמצא, חלק מן הפתרונות ליציאה מאותו המצב כבר בידיו. לדעתי, עבודה של "ניתוח מקרה" שבכתב עשויה להועיל לך. כתבת שלאחרונה מצאת עצמך במריבות עם אנשים רבים. מצאי לך זמן פנוי ונינוח, קחי מחברת וכלי כתיבה ונסי לבחון מה קרה שם בעצם... התייחסי לכל אחת מהמריבות (או בחרי להתמקד במשמעותיות שבהן) ונתחי אותה באופן הבא: - הסיבה למריבה. - התגובה שלי למריבה. - התוצאה של אותה המריבה (= ברוגז, התרחקות וכד') - רשמי את הביקורת שלך (אם יש לך כזו) כעת, ממרחק זמן, על אופן התגובה שלך לאותה המריבה. - חשבי: האם כעת, ממרחק זמן, יש לך רעיון לאופן תגובה נכון יותר? מהו? - כיצד, לדעתך, היתה מסתיימת אותה המריבה לו היית מגיבה כפי שזה עתה הצעת? האם זוהי תוצאה רצויה יותר מבחינתך? לאחר שסיימת את המטלה הזו. קראי מה כתבת. קראי שוב, כעבור יום, יומיים... הוספת פרטים נוספים רבים על אופן ההתנהגות שלך, על הרגישות שלך ועל היותך אדם פגיע. אין לי ספק כי עלייך לתרגל עצמך לקניית הרגלים שישפרו את מצבך החברתי נכון להיום וייטיבו אתך. אגב, אינני בטוחה שאכן נהיית "רעה" כפי שאת מציינת בדברייך (אני נוטה להאמין שלא). אין ספק שההתנהגות שאת מתארת בדברייך אינה טובה ונעימה- להעליב ולפגוע בזולת זוהי בהחלט התנהגות רעה- אך אין זה אומר שאת עצמך הפכת לרעה; לו זה היה המצב לא היית מבקרת את עצמך על אותה ההתנהגות. כדי שלא להעמיס עליך בפעם אחת יתר על המידה, בואי ונתחיל עם המשימה (הלא פשוטה) שהצעתי לך ואז נמשיך לנו הלאה. את מוזמנת לשתף במסקנותייך מאותה המשימה. האם העבודה הזו שבכתב סייעה להופעתן של תובנות חדשות? חזקה כאלה הקיימות זה מכבר? אשמח לשמוע.

 

[DZHIBERISH]

נראה לי

שאת צריכה לפנות לפורום ייעוץ פסיכולוגי ולא פילוסופי את לא חושבת? הנושא והתלבטויות שאת מעלה מתאימים יותר לפסיכולוגיה.