שלום. חדשה. נושא מביש....

nirity1

New member


 

schlomitsmile

Member
מנהל
יצירתיות וחדשנות, כולל בבחירת חומרי הגלם הם ממאפייני האמן

נכון שבמקרה זה, רצוי שתעבור לחומר אחר,
כי זה עלול להיות לא בריא,
אבל לא רק שאין סיבה לבושה, נראה לי שחשוב להשתחרר ממנה.
גם בשביל ההרגשה שלך, גם בשביל היחסים בינך לבינה,
וגם כדי שבמפגש שלך עם הגננות לא תגיעי בעמדת רגשי-נחיתות, חשש ובושה.
יש לך נסיכונת אמנית, עם רוח חופשיה ויצירתית-
אין לך מה להתבייש
 

nirity1

New member
זה ממש לא נושא מביש

תשתחררי מההרגשה הזו
קודם כל תפסיקי לצעוק עליה ולהלחץ. להרבה ילדים ( וגם לילדים נורמלים ) יש קושי עם קקי. יכול להיות שזה מאוד מעניין אותה מה שיוצא מהגוף שלה... לילדים על הספקטרום יש לפעמים קושי בלהבין את גבולות הגוף שלהם...ויכול להיות שזה מלחיץ אותה או שמענין אותה שחתיכות מהגוף שלה בעצם יוצאות מהגוף
אני חושבת שהכי חשוב זה להיות ענינית אבל לא תוקפנית. בכל פעם שהיא עושה את זה . להגיד קקי הולך לשרותים ולשים את הקקי שמה. ולשטוף לה את הידיים.
וכפי שיעצו לך , תנסי לגמול אותה , אבל אם היא לא בענין זה לא ביגדיל. תנסי אחרי כמה חודשים עוד פעם.
הכי חשוב זה לא לעשות ענין גדול מזה
 

shirkoosh1

New member
ברוכה הבאה!

תגובה מאמא ותיקה שכבר מזמן לא כתבה כאן בפורום לאמא החדשה כאן,
אני מגיבה, כי הנושא נוגע לליבי. הבת שלי היתה עושה ציורים מאוד מענינים ויצירתיים מהקקי שלה על הקירות, והרצפה .... כשהיתה בת 3.5 בערך. מה עשיתי? כעסתי, ולמדתי להחליף מהר חיתולי קקי ובמקביל כמובן עבדתי על הגמילה שלה. תני לה לעבוד עם צבעי ידיים, ובוץ (גם נראה כמו קקי וגם מרגיש כמו- התחליף הכי הכי...
). ומה שהכי חשוב- אל תתייאשי! הילדה שלי למדה די מהר להפסיק עם הדבר המגעיל הזה. זו היתה תקופה מגעילה תרתי משמע, שעברה, וגם אצלך תעבור.
 

מיק67

New member
אני חייבת לספר לך על בעלי

איש נורמטיבי לחלוטין עם אהבה גדולה לקקי...
הוא אוהב לדבר על קקי, לצלם קקי "שווה" ואני בטוחה שאם לא היה מתבייש היה גם בונה מגדלים מקקי!
הוא והבן הגדול שלי יכולים לנהל שיחה על מה יצא להם, איזה גודל, קוטר וכדומה
בקיצור - הבת שלך לא לבד!!
אין לי שום עצות לצערי וזה נורא חמוד בעיני שהיא בונה מזה מגדלים. צחקתי שעה כשקראתי אותך.
מה שרציתי להגיד זה שאני בטוחה שתמצאי פתרון ושרק רציתי להגיד לך לזרוק את הבושה לפח ולהמשיך לראות את המשעשע בעניין.
בהצלחה!
 
שלום וברוכה הבאה

ראשית ממש אין לך מה להתבייש, אם זה יעודד אותך הבת שלי בת ארבע ועדיין לא גמולה ועושה את אותו דבר שביתך עושה, זה התחיל מסתם הכנסת ידיים לטיטול וכל פעם שהיא עשתה את זה כמובן שקילחתי אותה כי אצלה זה לא היה מגדלים אלא חומר סיכה חדש לגוף, באיזה שהו שלב היא הפסיקה למרוח את זה אבל היא עדיין עושה את זה ושמתי לב שכל פעם שהיא עושה את זה זה בעצם בכל הפעמים שאני לא שמתי לב לכך ואיך שהיא הכניסה את היד לחיתול היא באה להראות לי כדי שאני אשתוף ויחליף לה, כלומר ייתכן שהיא כבר הגיע לשלב המודעות פשוט אין ביכולתה לאמר לי אמא עשיתי קקי תחליפי לי חיתול אז היא פשוט מראה לי את ההוכחות. לגבי עניין הגמילה אני קצת חושבת אחרת מהשאר, אני לא חושבת שצריך לשבץ עליה עם מחבש כדי שתגמל גם מודעות לצרכים הם עניין של בשלות וכל עוד היא לא בשלה לגמילה אז חבל על הזמן שלך ועל הזמן שלה ועל כל התיסכולים בדרך. ולבסוף, הערה קטנה, זה שקבעו שהיא במצב קשה עד בינוני, לא הייתי מייחסת חשיבות, היא עדיין קטנה ואין לאף אחד מושג לאן היא עוד תגיע אם אני מסתכלת על בתי לפני שנה והיום, ושוב ביחס לעצמה ורק לעצמה אני לא משווה אותה לאף אחד לא לילד נורמטיבי ולא לילד אוטיסט היא עשתה כברת דרך, גם אם נידמה לך שהיא לא מבינה, תתפלאי עד כמה היא מבינה אני מיום ליום מגלה כמה היא מבינה כל דבר מתייחסת למה שאני אומרת לה כשזה מתאים לה ומתעלמת כשיש דבר יותר מעניין (ככה זה כל האנשים לא?) פשוט תשדרי לה פחות לחץ אל תהי במרוץ תעטפי אותה בחום באהבה וככה היא תיפתח לעולם לדעתי האישית ורק האישית לא מכבש הטיפולים זה שיעזור לה אלא דווקא הביטחון שהקרובים אליה יתנו לה זה מה שיאפשר לה להיפתח גם הלאה ולראות את העולם כפחות מאיים, בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
 
למעלה