שלום חדשה כאן

[נוריתה בלה]

שלום חדשה כאן

שלום לכולם אני חדשה כאן ומקווה שאוכל לקבל "מהותיקים" עזרה ותמיכה במחלתה של אימי .
יש לי בעיה של איך להעסיק את אמא, יש מטפלת/עובדת זרה אבל היא לא מפעילה אותה....
רכשתי את הערכה מעמדא ורק איתי אמא איך שהוא מתקשרת.... אני לא יודעת איך לגרום שהמטפלת תעסיק אותה????
אשמח לתגובות
שבת שלום

 

[ליאורלילי]

לא תמיד החולה משתף פעולה

נוריתה יקרה, את עושה את המכסימום עבור אימך ומשתדלת ואפילו המטפלת, אך אימך לא מבינה שזה לטובתה ולכן לא משתפת פעולה.
אני לא רוצה להלאות אותך בכמה ניסיונות אני עשיתי כדי שבעלי יעשה משהו פרט לצפייה בטלויזיה והליכה החוצה.
ניסינו הכל, גם להביא אנשי מקצוע בכל מיני תחומים, הוא גירש אותם!!!
משחקים, פזלים, לוח לכתיבה וכל מיני פעילויות אחרות, גם המטפלת ניסתה אך שום דבר לא עזר והוא לא הסכים להשתתף בפעילות.
אז תרפי מעט, אם היא משתפת פעולה איתך, תגיעי רק מתי שאת יכולה , אך אל תגזימי כי גם לך יש חיים. את חייבת להפנים שזה לא ירפא את אמא שלך ואל תלחיצי את עצמך.
תעשי איתה פעילויות שהיא כן אוהבת, כי זה מה שחשוב לתת לה, הנאות החיים. יציאה לפארק, לבית קפה, טיול ברכב, לראות בעלי חיים או כל דבר אחר, אפילו הצגה או מוסיקה, כל דבר שהיא תהנה ממנו ותשתף פעולה. אם היא לא מתנגדת לחברת אנשים, שתהיה בסביבת אנשים שמדברים ואולי תהנה גם מזה, אני לא יודעת באיזה מצב היא עכשו.
האם מתעניינת בבישול או עבודות יד? אפשר שיחד עם המטפלת תמשיך לעשות דברים כאלה.
בהצלחה , שבוע טוב, טובה

 

[נוריתה בלה]

טובה יקרה תודה על תשובתך אבל....

טובה יקרה תודה לך על תשובתך / תגובתך אבל....
אמא משתעממת! מאוד!!! היא הולכת בבית מהסלון לחדר השינה וחזרה כל הזמן....
ובחדר השינה פותחת את הארון בגדים ו"מסדרת" מחדש שזה בעצם לבלגן הכל מחדש כך שאי אפשר למצוא כלום.... (וזה מעצבן את אבא והמטפלת)
אפשר להבין אותה, מאישה פעילה שעבדה כל חייה עם אנשים ואח"כ התנדבה בויצו ואז כשכל התעסוקה נגמרה המצב שלה התדרדר....
היה חשוב לי מאוד להביא מטפלת שלא רק תבשל תנקה ותהיה שם כשאנחנו הילדים לא יכולים ,למרות שגם אבא בבית. בעיקר רציתי שתהיה לה תעסוקה כי היא היתה אישה כ"כ פעילה! ואוהבת אומנות - ציור (אבא שלה ז"ל היה צייר) בעבר היא סרגה המון ועכשיו זה כבר בלתי אפשרי אז כל פעם שאני מתקשרת היא ישנה! ואני יודעת שזה לא טוב לה לישון כ"כ הרבה.... אז חשבנו (אחי ואני) לעשות לה מין סדר יום קבוע שהמטפלת תעשה איתה פעילויות ולא רק טיול בחוץ.
האם תוכלי להמליץ לי על איזשהו סדר יום?????
אני מרגישה שאמא כמו ילד קטן שזקוק למסגרת מוגדרת של סדר יום. האם אני טועה?
אני עובדת לפעמים בשעות לא שיגרתיות ולכן אני משתדלת להגיע פעמיים בשבוע לפחות. והלוואי שיכולתי כל יום לבוא רק בגלל שזה עושה לה כ"כ טוב!!!
כואב לי לשמוע אותה בוכה לי בטלפון ולא מסוגלת להביע מה עובר עליה...

רק כשאני איתה היא מסוגלת להשתחרר בבכי ואז להירגע ולשתף פעולה.
אני מצרפת עבודה שעשיתי איתה

תודה על האוזן הקשבת והתמיכה.
שבוע טוב לכולם

 

[yekantalisa]

שתי אפשרויות

היי נוריתה
אמך במצב שבו אמי הייתה עד לפני כמה חודשים; הנדידה בין החדרים, השעמום, הטלויזיה "שעולה לי על העצבים", ציטוט וכו'.. פנינו ל'עמדא' והם שידכו מתנדבת מדהימה, שבאה אחת לשבוע וקראה איתה בקול מתוך ספר, הפעילה אותה בציור וכו'. אגב לא כל פריטי הערכה מתאימים לכולם. גם אמי הייתה פעילה מאוד בעבר.
פרט לכך היא הלכה פעמיים בשבוע למועדון יום, ונהנתה מאוד. נושא השינה מוכר וכאוב

נהגה לישון בין שלוש לחמש (!) שעות מדי יום אחה"צ ואף אחד לא הצליח להעיר אותה, כולל אני, בתה המועדפת... גירשה אותנו מהחדר והסכימה לצאת לבסוף רק כשהריחה מזון שהתחמם במיקרו.
כיום בדיור המוגן שבו היא נמצאת, אין שנת צהריים. מפעילים אותם כל היום, עד 18, ומי שמאוד עייף'ה נוחת על כורסה בלובי הגדול ומנמנם. שנת הלילה שלה נעשתה רציפה ומלאה.
בבית קשה מאוד לפקח על השינה. האם היא מקבלת תרופות 'מרגיעות'? הן גורמות לכך.
אגב, גם לי יש/היו רגשי אשם בנושא הביקורים. כל עוד שהתה בביתה הגעתי כמעט מדי יום, כעת רק פעמיים בשבוע בגלל המרחק, אבל כל בני המשפחה משתדלים לבקר.
חזקי ואמצי. המסע לא פשוט וארוך.

 

[נוריתה בלה]

כן... אני יודעת שהמסע ארוך ולא פשוט.....

כן... אני יודעת שהמסע ארוך ולא פשוט והאמת שמזה בדיוק אני חוששת.....

אני זוכרת איך סבתא שלי ז"ל (אמא של אימי) היתה במוסד והתמונות שבראשי לא מרפות.....
מפחדת שיגיע השלב כמו שהיה עם סבתא שלי ז"ל שפשוט היתה יושבת (/קשורה) בכיסא ולא מזהה אותי או את מה שקורה סביבה....

אני די "מתנחמת" מכך שהיום המודעות הרבה יותר גדולה! ויש עזרים שונים....

אני כל הזמן פוחדת מעוד החמרה.... קראתי רבות על השלבים השונים וכל פעם ש"שלב חדש" צץ אני נכנסת ללחץ ופחד....

אני בסוג של "מירוץ אחרי הזמן" ומשתדלת לנצור בליבי וזיכרוני כל חיבוק , נשיקה, חיוך....

 

[ליאורלילי]

העבודה מקסימה, כל הכבוד!!!

נוריתה יקרה, את חייבת להוריד מכתפייך את ההרגשה שרק את יכולה לשמח אותה , כאילו כשאת לא נמצאת , זה ממש נורא. דבר כזה יגרום לכך שלא תחיי את חייך כפי שאת צריכה. את מתארת את אימך שהיתה אישה עובדת ופעילה. היא היתה רוצה שאת תמשיכי בחייך. תבואי לבקר , אך בלי הגזמה.
אם אביך והמטפלת לא מצליחים לסדר לה את היום, תנסי אולי שתבקר פעמיים בשבוע במרכז יום. שם יש פעילות אומנותית וגם קצת ספורט ומוסיקה והיא תפגוש עוד אנשים. את יכולה למצוא מתנדבת או מישהי בשכר שתשב ותצייר איתה מדי פעם.
אפשר גם לנסות תרופות הרגעה כדי שלא תסתובב באי שקט, כמובן בהתייעצות עם הרופא.
מקווה שתביני , כמה שזה כואב, שלא תצליחי להחזיר אותה אחורה למצב הקודם. אנו לפעמים רוצים להאמין בכך, יש אשליות ומתאמצים מאד ואז נופלים.
במצבה היום, חשוב לשמור עליה מפגיעה, מנפילה ולדאוג שתהיה מאושרת ואהובה, מוקפת באוהביה.
שבוע טוב, בשורות טובות, טובה

 

[נוריתה בלה]

משתדלת...

כן, את צודקת. אני משתדלת להרפות אבל אני לא "לוקחת על כתפי" שאם אני לא שם משהו נורא קורה.
חשוב לי ש את המטפלת ויש עזרים אז שהיא תישן או תשב בבהייה בחוסר מעש ותתהלך בבית מצד לצד משעמום.
אמא היתה במרכז יום - עד שמנהלת המרכז אמרה לנו שאמא לא מתחברת יותר לפעילויות ושאין טעם שתמשיך להגיע.

 

[ענתי44]

מסכימה איתך שאמא זקוקה לפעילות וסדר יום קבוע

וכדי ליצור לה סדר יום שכזה אני ממליצה לך ראשית "ללמוד את אמא" שלך. כלומר לראות מה היא אוהבת לעשות, ומה היכולות שלה. אני אסביר לך. אצל אמא שלי חלו שינויים בעיקבות המחלה. אמא ששנאה טלוויזיה לפני האלצהיימר, פתאום החלה לינות ממנה ( הגם שלא תמיד הבינה ) היא פתאום החלה לאהוב מוסיקה, להאזין ולשיר. ואהבתה לתשבצים נשארה, אלא שיכולתה לפתור תשבצים נפגמה. היא לא מסוגלת לכתוב, אבל חלק מהתשובות היא יודעת. לאחר שלמדתי את אמא והשינויים שחלו בה, התחלנו לפתור איתה תשבץ ביחד, להקריא לה הגדרות ולרשום תשובות כמובן שהגדרה קשה מידי לא שואלים וכן קניתי לה קלפי טרוויה לילדים והיא משחקת בהנאה עם הנכדים הצעירים שלה.
אחרי שתדעי מה אמא שלך אוהבת ויכולה תלמדי את המטפלת להפעיל את אמא שלך. תיצרי סדר יום ברור ועל המטפלת לעמוד בו. למשל שעת השקמה, רחצה, ארוחת בוקר והפעילות. בין אם זה משחקים, ציור, קריאת סיפורים, או טיפול בעציצים
בקיצור אם זו רק המטפלת אז שיחה בה את אומרת לה מה בדיוק את מבקשת וכן שילוב המטפלת באופן מעשי, למשל אם אתן פועלות בערכה מעמדא תעבדו יחד אמא איתך ועם המטפלת. כך היא תלמד ותוכל לשחק ולהפעיל גם כשאת איננה.
בימים שירו עלינו טילים ומרכז היום היה סגור. הגיעה מטפלת הביתה כדי שאוכל ללכת לעבודה. היא ישבה עם אמא ושיחקה במשחקי זכאון וגם הקריאה לאמא שלי מאחד מספרי הילדים של הנכדים הקטנים. ואמא פשוט נרגעה ושיתפה פעולה.

 

[נוריתה בלה]

תודה ענתי

אני מאמינה שסדר יום קבוע לאמא שלי גם ירגיע אותה (ואותנו) כמו שתיארת עם אימך.
אני ואחי מתכננים עכשיו את סדר היום ונדבר עם המטפלת שתפעל לפיו.
אתמול גיליתי שהיא נהנית במיוחד מצביעה בצבעי מים עם מכחול... ומגזירה והדבקה.... וכשאני שמה את חוליו ברקע היא קורנת !!!
הבעיה הנוספת שלנו היא שאמא דוברת 3 שפות ומרבה דווקא לדבר בשפה שאנחנו לא מבינים.... כל פעם אני מנסה להעביר אותה לשפה שאנחנו מבינים ... לפעמים זה מצליח ולפעמים לא....