שלום חברים!

[חסיד דימוקרט]

בני ישיבות הם ימינים

בהגדרה של הפגנות נגד תועבה ולא שטחים

 

[דן הנרקומן]

אולי יש משהו במה שאתה אומר אבל....

דבר ראשון האדם הנורמלי הולך כמה צעדים קדימה ואתה מבין שאין עתיד לשלום גם אם החזרת שטחים וכו` (כמה הסכם אוסלו ופינוי ימית) ואל תשכח שהחרדים בכלל הם מפלגות ימניות.,. וזה דעת רבננו. וסתם שאלה מה אתאיסט עושה בנוער חרדי?

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

חרדי אתאיסט

מסתבר שיש חיה כזאת...

 

[או טו טו אתאיסט]

אני לא חרדי אתאיסט

אני הנני אתאיסט רגיל, גם לא נרקומן!

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

חרדיות היום

זאת כותרת סוציולוגית, וכמדומני שאתה מצוי תחתיה

 

[או טו טו אתאיסט]

הכותרת הסוציולוגית

הזו כוללת בתוכה מי שנאמן לערכיה, או לפחות מזדהה עימם!

 

[או טו טו אתאיסט]

חרדים, ההגדרה;

אצל הלא-חרדים מקובל לאבחן את תופעת החרדיוּת (בשונה מתופעת האורתודוקסיה בכלל) באמצעות המאפיינים הבאים : שמרנות במבנה החברתי, תוך דחיית ניסיונות לחדש מבחינה חברתית, ובפרט: ניסיון לשמר את העולם היהודי הישן, תוך שימוש בנימוק של "מעשי אבותינו בידינו" ו"חדש אסור מן התורה" - אף כלפי מנהגים חברתיים אינדיפרנטיים מבחינה הלכתית. בגין דחיית החדשנות החברתית היו מספר עימותים על רקע "השקפתי" (שהוצגו לעתים כהלכתיים) - בין הראי"ה קוק לבין רבני היישוב הישן של ירושלים בנושאים שונים. לאחרונה, בעקבות שינויי העיתים, נעשית תופעה זו של דחיית החדש - פחות אופיינית אצל "חרדים מודרניים" (חב"ד, ליטאים מודרניים, ועוד) - כגון בכל מה שנוגע להשתלבות של החרדים בתקשורת ושל הנשים בשוק מעגל העבודה, אם כי גם אצל קבוצות "מודרניות" אלו - עדין נותרה תופעת דחיית החדש במגוון תחומים (כמפורט להלן). הסתגרות והבדלות. הסתגרות של הקהילות בינם לבין עצמם, באמצעות דיור נבדל, הקמת מערכות חינוך ייחודיות לקהילה, הימנעות מקריאת ספרות יפה שלא נכתבה על ידי חרדים, ובקרה וצנזורה על תוכני תקשורת בטלפונים ניידים. איסור על בנות לשרת - אף בשירות לאומי וכל שכן בצבא, איסור על לומדי תורה להתגייס לצבא מהטעם של ביטול תורה, והימנעות מגיוס לצה"ל אף לכאלו שאינם לומדים, בשל בעיות הלכתיות שונות הכרוכות בשירות. הימנעות מללמוד מקצועות באקדמיות ובמכללות רגילות או אף של דתיים לאומיים, אלא במכללות מיוחדות לחרדים. הימנעות מתקשורת חילונית, ובין היתר: התיחסות להכנסת מכשיר טלוויזיה הביתה - כאל טאבו חברתי (שלא כמו תופעת הכנסת אינטרנט - שלאחרונה חודר יותר ויותר לבתים החרדיים, על אף ניסיונות ההנהגה החרדית למנוע תופעה זו), והקפדה לא להכניס עיתונים חילוניים, ושימוש באמצעי תקשורת מגזריים בלבד, כמו עיתונים וביטאונים חרדיים כגון: "יתד נאמן", "המודיע", ו"משפחה". שימוש במודעות קיר (פשקווילים) וכרוזים על גבי מכוניות כדי לתקשר ולהעביר ידיעות ואף פרסומים. העמדת לימוד התורה כממלא את כל תוכן חיי המעשה, עד כדי החשבתם של עמלי-יום הלומדים תורה (אחרי סיום עבודתם) - כברירת מחדל גרידא; לאור זאת - נשלח כל הנוער (בנים) לישיבות "קטנות" ו"גדולות". מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה - יש הימנעות כמעט מוחלטת מלהעניק לבנים "לימודי חול" (להוציא לימודי חשבון וכתיב) - ובפרט: לימודי מדעים, ובכלל - לימודי כל תחום הנתפס כביטול תורה. גם אצל הבנות - אשר בדרך כלל לומדות כמעט את כל הנושאים הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים - מוקפד לערוך התאמות מסוימות בתוך תוכני הלימוד (כולל אפילו בלימודי מתמטיקה וכדומה) באופן שיעלה בקנה אחד עם ה"השקפה החרדית". אף שהיחס ללימוד חול ומדעים יותר חופשי כלפי לימוד בנות, עדיין יש הקפדה שהחומר הנלמד אצלן יהיה בכוונה בלתי-חופף לחומר הנדרש ללימודי הבגרות - וזאת על מנת ליצור קושי טכני לבנות לגשת למבחנים אלו, אשר במקומם - עוברות הבנות "מבחנים חיצוניים" (ממשלתיים, שהינם לעתים ברמה גבוהה יותר מזו שבמבחני הבגרות). מחמת עקב-אכילס זה של חסימת מסלול נוח למבחני בגרות - רק מעט בנות חרדיות מתאמצות לרכוש לעצמן השכלה אקדמית גבוהה (אם כי בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בדרגת השכלתן האקדמית של הבנות החרדיות - בעיקר בקרב "חרדים מודרניים"). במסגרת תפיסה שמרנית ובררנית זו הוקמו מוסדות כגון החינוך העצמאי, "בית יעקב", "אל המעין", וכדומה - שאינם מסונפים למערכת החינוך הממלכתית, כדי שתוכני הלימוד יהיו על פי התפיסה החרדית. בישראל (שלא כמו בקרב יהדות התפוצות) - מתאפיינת החרדיוּת גם בהקפדה שבגיל גיוסם לצה"ל של רוב רובם של הבוגרים הם ירָשמו ל"ישיבה גדולה", תוך דחיית-הגיוס, שהופכת דה-פקטו לפטוֹר - אחרי סיום הלימודים בישיבה (תופעה זו קיימת גם אצל חרדים כאלו שלא היו נרשמים לישיבה אילולי חובת הגיוס לצה"ל - כפי שמעיד המצב אצל החרדים בתפוצות - אשר בגיל 18 פונים ברובם לעבודה ולא לישיבה). בישראל (שלא כמו בתפוצות) קיימת גם מגמה ברורה לשלוח את הגברים הנשואים אל הכולל (למשך יום שלם או חצי יום) במקום לעבוד. בישראל: הפיכת האישה למפרנס העיקרי של המשפחה, על רקע התופעה שהבעל - אשר בדרך כלל (במיוחד בישראל) אינו עובד (לגמרי או חלקית) - מביא לרוב רק משכורת זעומה מהישיבה או מהכולל. לאור זאת: יותר ויותר נשים בוחרות להיכנס למעגל העבודה (כולל לשוק ההייטק) על מנת לעמוד בעומס הפרנסה. למשל, לאחרונה הוקם בקרית ספר מיזם של בית תוכנה שכולו על טהרת נשים חרדיות.

 

[או טו טו אתאיסט]

המשך:

בהתאם לכלל המַנחֶה: "כל כבודה - בת מלך פנימה": איסור על עשיה נשית בעניינים ציבוריים, כמו פוליטיקה מקומית ברשויות המקומיות וארצית בכנסת ובממשלה וכל דבר הקשור להנהגה, תפקידי ניהול ציבוריים, וכדומה. מוסכמות חברתיות של הענקת כבוד מיוחד (הכרוך דה-יורה בציות מלא) להנחיות (המכונות אצל החרדים "דעת תורה") של אותם "גדולי-הדור" אשר מזוהים כ"חרדים" (ולא רק כאורתודוקסים), ובכלל זה: הקפדה שכל המשקל הפסיקתי יהיה על טהרת הרבנים החרדיים, דהיינו מבלי להישען (אפילו לא כסימוכי-ציטטות בלבד) על פסקי רבנים שאינם מזוהים כחרדים (גם אם הם אורתודוקסים); כפיפות של הציבור ושל פרנסיו להנהגה הרוחנית החרדית, באופן ששלוחי הציבור בכנסת נבחרים על ידי הרבנים העומדים בראש ('מועצת גדולי תורה' או 'מועצת החכמים'), ומונהגים על ידיהם. החמרה יתירה בקיום מצוות (מעבר לנדרש מן הדין), כמו למשל בעניני צניעות (קודי לבוש מחמירים, אי פרסום תמונות של נשים אף צנועות בעיתונות החרדית), כשרות (מערכות ענפות של כשרות, ואי הענקת לגיטימציה למערכת הכשרות של "הרבנות" אף כשזו כשרות "מהדרין"), חשמל בשבת (הפעלת גנרטורים בקרב קבוצות חרדיות מסוימות) ושמיטה (איסור על שימוש בהיתר מכירה - ובמקומה העדפת אוצר בית דין - בעיקר אצל חרדים אשכנזים). נכונות להתעמת עם ציבורים אחרים (במיוחד במסגרת הפגנות המוניות) בעד מה שנתפס בעיני החרדים כחילול קדשי הדת (בעיקר חילולי שבת וחילולי קברים). עם זאת, מקרב מאות-אלפי החרדים - רק מעטים נוטלים את החוק לידיהם, כגון - בהשחתת פרסומות לא צנועות ופגיעה בחנויות שמוכרות מאכלים לא כשרים. דעה חרדית רווחת סוברת שלמדינת ישראל אין אפילו גדר של דינא דמלכותא דינא - שקיימת לכל ממשלות של גויים בדיני ממונות. ככלל, החרדים אינם מכירים ביום העצמאות של מדינת ישראל - כיום של חג (לא כחג לאוּמי ולא כחג דתי), ואינם מכירים בבתי המשפט של המדינה - כסמכות חוקית שיכולה לדון אותם ("ערכאות של גויים"). בניגוד להנמכת פרופיל שקיימת אצל חרדי חו"ל ביחס לשלטון המקומי, בארץ קיימות התנגשויות רבות בין חרדים ובין המשטרה על רקע של חילולי שבת (כגון בפרשת עימותי רחוב בר-אילן בירושלים). מאידך, התנגשויות על רקע חפירות ארכאולוגיות ובניה באזורים שנמצאו בהם קברים - מצויות גם בקרב חרדים בחו"ל. עם זאת, הן בארץ והן החו"ל, התנגשויות אלימות - אינן מאפיינות את כלל מאות-אלפי החרדים אלא את מיעוטם בלבד. 'תרבות של גמחי"ם' - כתופעה של "חסד"-המובנה-חברתית, המאפשרת לחברה מעוטת יכולת להתקיים: רשת מגוונת ומשופעת של אלפי סוגי 'גמחי"ם', החל מאספקת מוצצים לתינוקות ומצרכי מזון וכלה בהלואת כסף ללא ריבית וטיפולי שיניים מוזלים. בחלק מהגמחים מדובר בהשאלה ובחלק בנתינה או בטיפול במחיר מוזל. אף שהגמחים מכוונים פנימה כלפי הקהילה החרדית - יתקבלו בדרך כלל גם כאלו שאינם חרדים. הפרדה מגדרית מוחלטת ככל הניתן באירועים פומביים - אף על ידי אולמות נפרדים לגברים ולנשים באותה שמחה/דרשה וכדומה (לעומת קבוצות אורתודוקסיות מקפידות אחרות - המסתפקות כרגיל במחיצה מפרידה באותו אולם). בשנים האחרונות מתחזקת המגמה בתחום זה - ובמספר רב של מקומות החלו בהפרדה במקומות ציבוריים כמו בנסיעות באוטובוס. יש המקפידים על כך יותר ומנסים להכניס הפרדות בתחומים נוספים. לבוש ייחודי: הגברים החרדים ניכרים כלפי חוץ בלבושם המיוחד: כיפה שחורה, חולצה לבנה, ומכנסיים שחורים. בשעת תפילת מנחה וערבית (וכן באירועים) - מקפידים כמעט כל הגברים החרדים (בכל עונות השנה) גם על לבישת חליפה שחורה - או גלימה שחורה - ומגבעת שחורה אופיינית (בשבתות ובמועדים רוב החסידים מעדיפים במקום המגבעת את השטריימל או את הספודיק), ורבים מהגברים החרדים מקפידים על כך גם בזמנים אחרים. בתחילה, לבוש זה היה אופייני רק לחרדים האשכנזים, אך במהלך עשרות השנים האחרונות הושפעו ממנו גם מזרחיים (ואף אתיופים) שעברו תהליך "חרדיזציה" בעקבות מגעם עם החרדים האשכנזים (בעיקר במדינת ישראל). ערכים המשותפים ליהדות החרדית, היהדות החרדית-לאומית ולחלקים בציבור הדתי לאומי: הקפדה גדולה בקיום מצוות ודיקדוקי דקדוקיהם. שמרנות דתית - תוך זיהוי של כל חדשנות דתית כ"זליגה מסוכנת לרפורמיות". החשבת התורה והמצוות כערך עליון ובלעדי[1]. הפרדה מגדרית מוחלטת במוסדות החינוך. אי צפיה בתיאטרון ובסרטים "לא כשרים" - במיוחד בסרטי-טלוויזיה. זאת תוך הסתמכות על הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". הימנעות מגיוס בנות לצה"ל (עקב איסור המוטל על ידי הרבנים כפסק-הלכה).

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

לא נכון. החברה החרדית היא קבוצה חברתית

עם קודים משלה, כאשר הזדהות עם ערכי התורה או נאמנות להם ברמה הפנימית והפרטית אינה תנאי להשתייכות לקבוצה באופן מעשי. זה המצב, לצערי. וגם באינטרנט שלי יש ויקיפדיה...

 

[או טו טו אתאיסט]

אני מבין שאת

חולקת על ויקיפדיה, יומרני למדי, לא כן?!

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

אתה מבין יפה

אני לא מסכימה עם כל מילה בויקיפדיה. לעצם העניין, איני רואה כאן מחלוקת עם ויקיפדיה. ראה מה שכתבתי בהודעות קודמות.

 

[או טו טו אתאיסט]

אני קורא

'זה המצב,לצערי' , מי אמר? מדוע נראה לך שאנחנו (שוב אנחנו) מחוייבים כציבור לכל מי שלבוש כמותינו שהם הרבה יותר קוטביים ממה שנראה לך-חבדניקי"ם קמוטי מצנפת, נוחנחים מדובבלי שיער, חברי ארנק אחמדניג'אד, ועוד רבים. כמו שיהודי זה לא מי שמהול, ואיכר זה לא שעל כתפו מעדר. כך חרדי אין זה מי שלראשו שחורה הכיפה ומירכו הציץ משתלשל!

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

אדרבה, תן לי הגדרה לחרדי!

 

[או טו טו אתאיסט]

המזדהה עם

העקרונות שמנחילה לו השקפת העולם הזו-שהאלף בית שלה זה ציות מוחלט לדעת התורה של מנהיגים שעונים גם הם לזוהי ההגדרה-וחוזר חלילה! אוטוטו אוטיסט , ניסיתי להיעלב

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

ההגדרה הזאת לא עומדת במבחן המציאות

ובנוסף - לא ניתן לזהות לפיה קבוצה מסוימת. חוצמזה, אני לא מסכימה עם המשפט בכלל: האלף בית של היהדות - זה אמונה בה' וקיום מצוותיו. אוטוטו אוטיסט - בעיה חמורה שלהם.

 

[או טו טו אתאיסט]

תפרטי מדוע

אין ההגדרה עומדת במבחן המציאות. אני דיברתי על האלף בית של הציבור החרדי, לא היהדות שזה קיים אצל ציבורים נוספים...

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

שכן זה לא נכון לומר

שכל המכונים חרדים מזדהים וכו' וכו'. יש מציאות של ציבור שמכונה חרדי. הגדרה מטבעה צריכה להיות שייכת לכל הפרטים, לכן כדי להגדיר את הציבור הזה צריכים לחפש גורם משותף לכל הציבור. אתה מסכים איתי שלא כל חרדי מצוי נכלל בהגדרה שהבאת לעיל. ב. האלף בית של הציבור החרדי זה אמונה בה' וכו'. עכשיו אתה שואל במה היא חלוקה על ציבור אחר במדינה שגם אצלו יש כזה אלף בית - התשובה היא בעיקר בעניין היחס למדינה.

 

[או טו טו אתאיסט]

את מחפשת מכנה משותף לכל מי שנקרא

או הגדרה לכל מי שבאמת כזה? בתיקשורת קוראים לאלה מאירן חרדים ולמתנחלים בני אדם , זה אומר שהם כאלה?

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

לא מתאים לך!

תקרא את השרשור ותראה שאנו מחפשים הגדרה לחרדי, כזו שמקיפה את כלל הציבור החרדי ואינה רק הגדרה סוציולוגית. יש ציבור חרדי, זאת חיה שלא ניתן להתעלם ממנה.

 

[או טו טו אתאיסט]

טוב

כל מי שהולך עם כיפה שחורה/חולצה לבנה/בוחר ג או ש"ס חלש חלש חלש והאלה, הם חיות טרף רוצחים מועדים!