שלום חברים

[gmaya]

שלום חברים ../images/Emo140.gif

ראשית רציתי לאחל לכל אחד ואחד מכם חג אהבה שמח ומלבב. אני מודה לגלבוע ומיטלי ובכלל לכל האנשים שהגיבו לשרשור המאוד כואב שכתבתי כאן במהלך שבוע שעבר. אז ככה, בפי בשורות טובות (אני מקווה), התבשרתי ע"י אימי שהיו לה שיחות רבות ועמוקות עם אבי, ושלשניהם קשה עם הפרידה, כל אחד סיפר על הכאב שלו, הם ניסו ללבן את העיניינים ולבסוף החליטו שהם מנסים שוב יחד לאחז במשפחה, לנסות לתקן טעויות שנעשו בעבר, ובכלל ששניהם עברו בי"ס של החיים. אני כמובן שמחה בשבילם, למרות שקשה לא להיות סקפטית. כמובן שאאחל לשניהם רק טוב, אך מנגד החלטתי שאני לא רוצה להתקרב יותר מידי. שניהם מזכירים לי להבה: אני מתקרבת יותר מידי וניכוות. אז עדיף לי (למען בריאותי) לשמור על יחסים קורקטיים. מה שמוביל אותי לחדשות השניות היותר משמחות, וזה כמובן מוסיף לאווירת ט"ו באב : חבר שלי המקסים, הפתיע אותי לרגל יומהולדתי (שחל בשבוע שעבר) בטיסה לאתונה, למלון מפנק ויוקרתי, לכבוד הופעה שנתן ג'ורג' מייקל (אותו אני מעריצה שנים), וכשההופעה הסתיימה וחזרנו למען ב-2:00 לפנות בוקר, לקח אותי למרפסת של החדר, כרע ברך, שלף טבעת מדהימה והציע לי נישואין

ולכן נעדרתי מהפורום...

 

[gmaya]

אשמח לשמוע חוו"ד

1. הארוס שלי היקר, טיפוס ביישן מאוד! (בלשון המעטה) לדעתי סובל מחוסר ביטחון עצמי, רוצה להתחתן באינטימיות. ביקש ממני, ממש התחנן שלא נעשה מסיבה, מבחינתו שנלך לבית כנסת: אני הוא והרב ונתחתן! בלי מסיבות, בלי צלמים, בלי חברים

אז א. זה פוגע לי בחלום, אני אמנם לא מתכוונת לעשות חתונה גרנדיוזית עם אולם וזיקוקים ו-500 מוזמנים. אבל מאוד הייתי רוצה לערוך מסיבה כזו לאור שקיעה, עם חופה שפונה לים, להגיע בשמלה לבנה ולהנות עם אהוביי וחבריי כמו כל זוג נורמלי. ב. זה יכול לאכזב הרבה אנשים (חברות ומשפחה) שלא נחגוג כראוי. אנחנו יוצאים 6 שנים, ועכשיו כשזה קורה, לא הייתי רוצה לפספס יום כזה מיוחד של פעם בחיים. ג. לא רוצה להיות שונה, כולם עוברים את זה (וזאת אמורה להיות חוויה שמחה ומרגשת) אז מדוע לי לא מגיע קצת נחת? נכון לאתמול, שוחחנו על הדברים, הייתי מאוד עצובה שככה אירוע משמח כזה הוא הופך לכזה... לא יודעת איך להגדיר. באמת שאני לא אגואיסטית שרואה רק את טובתי האישית, אבל אני חושבת שבמקרה שלנו, הוא יצטרך לעבוד על עצמו, וגם אם מתביישים, הסברתי לו שהוא לא הראשון ובטח לא האחרון שמתבייש, ושיהיה בסדר, שאני איתו, ששותים אלכוהול ומשתחררים. הוא רגיל להיות בשליטה. תמיד רציני כמו איזה שומר ראש (כשאנחנו בחברה). כשהוא ראה עד כמה זה פוגע בי, אמר שהוא יעשה מה שאני רוצה העיקר שלא אהיה עצובה. ובכל זאת, לא הייתי רוצה שבעלי לעתיד יעשה דברים בלב כבד. זה ייצור אנרגיה שלילית. מה דעתכם? 2. תקרית מביכה עם דודתי יש לי דודה רווקה בת 35 (בלי חבר כבר 6 שנים!)-זה חשוב לציין! אני והיא מאוד קרובות, הייתי מתארת אותה כאמא שנייה שלי. אני מאוד אוהבת ומעריכה אותה. השיחות שלנו מאוד עמוקות וכנות. אתמול שוחחנו בטלפון על כל החוויה שעברתי באתונה, ואז שאלתי אותה אם היא יכולה לבדוק לי מקום מסויים של גן אירועים שפעם סיפרה לי עליו. (רקע קצר: לפני חודשיים בערך, סיפרה שהיתה בחתונה של ידיד שלה, ומאוד אהבה את הסטייל של המקום. סיפרה על האווירה, האנשים, האוכל. ואמרה שביום מן הימים תרצה להתחתן שם.) וכששאלתי אותה, אמרה שהיא לא זוכרת את השם של המקום אבל שזו לא בעיה לבדוק, אבל היא רוצה להתחתן שם ולא מעוניינת שגם אני. עניתי לה, שמבחינתי אין קשר, ששתינו יכולות להתחתן באותו המקום. אז היא ענתה שהיא רוצה להיות ייחודית, ומכיוון שאנחנו אותה משפחה, האורחים שיהיו אצלי גם יהיו אצלה... והיא מעדיפה שלא! ניסיתי להסביר שאני רק רוצה לראות את המקום, שום דבר לא סגור מבחינתי ושאני בודקת אופציות. אני רוצה להגיד לכם, הייתי מופתעת מאוד, אפילו נעלבתי. היא האחרונה שציפיתי ממנה לתגובה כזו. כדי לא לעורר מהומה (אני שונאת ריבים ועוד יותר עימותים) עניתי לה בסדר, אם את לא רוצה אז לא צריך... ובזה הסתיימה השיחה. היום בבוקר, אני שומעת הודעה קולית שהיא השאירה לי ושם אמרה, שסיימנו את השיחה בצורה קצת לא נעימה ושהאמת היא קצת כעסה עלי (??????????????!!!!!!!!!!!!!) והיא רוצה לדבר איתי אז שאחזור אליה. לצערי לא הצלחתי לתפוס אותה היום. כל מי שהתייעצתי איתו אומר שהיא מקנאה בי. אני ממש לא יודעת מה לחשוב, אני כנראה נאיבית מידי. נמאס לי להיות מאוכזבת מאנשים. במיוחד ממישהי שכל כך רציתי לשתף אותה בכל השלבים המשמחים של חתונה. אינני יודעת מדוע, אך כל פעם שאני מתחילה להרגיש שמחה ב

תמיד משהו בה והורס לי את זה, ואני נופלת לתהומות עמוקים. כאילו לא נועדתי להיות מאושרת. מעין קללה. ועצוב לי.

 

[maybesure]

אם יורשה לי

1. אני כנראה מבני הזוג ה"לא נורמלים". לא יכולה לסבול את שמלות הקצפת הלבנות, בטח לא את הטקס עצמו, כבר שנים לא מתקרבת לאירועים רועשים, שולחת ברכה וצ'ק ותודה על ההזמנה. חתונה בסגנון שמציע החבר שלך נראית לי הרבה יותר. לצערי, בגלל התערבותו של אביו של בעלי שהיה כבר מבוגר ולא הכי בריא - נאלצתי להתפשר והינשא בטקס המקובל, גם אותו ניסינו לצמצם, מהצד של הורי הגיעו כ 30 אנשים, קומץ חברים שלנו - אולי 5-6 זוגות..וכ80 איש מהמשפחה של בעלי. הם משפחה ענקית והייתי שמחה לצמצם אותם. מזל שאנחנו כבר 23 שנים אחרי, היום הם הרבה יותר. וכל אלו היו הרבה הרבה יותר מידי בשבילי, לפני תום השמחה הברזנו לים, והשארנו את ההורים להפרד מהאורחים. אמרתי כבר..קצת לא נורמלים

. על הבגדים אני בכלל לא צריכה לדבר - שמלה ארוכה לבנה לא הייתה שם. לא התקרבתי לסלון כלות, אפילו לא איפור ולא תסרוקת - לא הטריפ שלי בכלל. לשמחתי האישלי זרם איתי, ואני מוקירה אותו על כך, ומה שחשוב בעיני הוא החיים האמתיים ולא הכאילו "יום מיוחד של פעם בחיים" (מצחיק..אבל אני מכירה כ"כ הרבה זוגות שעשו הפקות ענק כדי לזכור את היום המיוחד הזה ואח"כ היה להם פרק ב' ויש גם כאלו עם פרק ג', אז לא תמיד זה "פעם בחיים") אבל יותר מכל אלו התמיהה אותי האמירה שלך שצריך אלכהול כדי להשתחרר, ואם הבחור לא רוצה להשתחרר? כמובן שאני נגד שתיית אלכהול, ובטח לא כדי להיות מי שאתה לא. די מגעיל. 2. הם צודקים - היא מקנאה, היא לא מוכנה לחלוק, היא מסתירה. לא חסר גני אירועים לחגוג בהם. תתחילי לחפש לפני שהכל יהיה תפוס. (לא כתבת שמספיק לכם משהו צנוע על החוף?) הכי חשוב: שיהיה במזל טוב!

 

[גלבועא]

כמה הערות ../images/Emo13.gif

זוגתי ואני התחתנו ברבנות. היו סה"כ 10 אנשים כדי שיהיה מניין. זוגתי קנתה איזו שמלה חדשה במחיר מוזל. תאמיני לי היינו לא פחות מאושרים. יומיים אחר כך עשינו בביתנו מסיבה לקומץ חברים. חסכנו הרבה כסף, שאח"כ השתמשנו בו לרכישת הדירה שלנו. לגבי הדודה הרווקה - מקנאה או לא מקנאה, היא אמרה לך את האמת "ישר בפנים". עדיף על פני מסרים סותרים וכל מיני תרגילים וכו'. רק שאלה אחת וחשובה מדוע זו הגישה שלך: אינני יודעת מדוע, אך כל פעם שאני מתחילה להרגיש שמחה ב תמיד משהו בה והורס לי את זה, ואני נופלת לתהומות עמוקים. כאילו לא נועדתי להיות מאושרת. מעין קללה. ועצוב לי. מה דעתך לשנות את הדיסק בראש ל: איזה כיף לי אני מתחתנת בקרוב. יהיו כמה קשיים שאצטרך לעבור, אבל אתגבר על כולם ואהיה שמחה ומאושרת.?

 

[m i t a l y]

מזל טוב מאיה, יופי שחזרת...

התישארי?

 

[כל שנה בדצמבר]

מזל טוב לכם../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif

 

[מיקאלה1]

קודם כל מזל טוב איזה הפתעה עשה לך החבר ביוון

ועם התחושה השמחה תשארי, ותמצאי את האנשים המפרגנים, ולא רווקה שעדיין לא מצאה את החבר וכבר חושבת על החתונה העתידית שלה. עד אז עוד יקומו אולמות וגני ארועים בהמונים. אבל תתיעצי עם חברות בגילך, שנמצאות במצבך, נשואות או עם חבר זה יהיה הרבה יותר מתאים לדעתי. לגבי החתונה - מאוד חשוב שהתקשורת בינך ובין בעלך תהיה פתוחה ותדעו לדבר על הרצונות של כל אחד ומה כל אחד מוכן להתפשר למען השני. תסבירי לחברך, שכאדם נשוי יהיו לו מגעים עם אנשים אם בעבודה, אם בברית בעתיד או בבריתה, אם בארועים משפחתיים של אחרים, אם אפשר שילך ליעוץ בקשר לבושה, כי זה עלול להפריע בהמשך, וחבל. לא מכירה אותך חושבת בצורה אובייקטיבית. את צריכה להבין גם את הבת דודה הרווקה ואת הקושי שלה, ולא לשתף אותה אם היא לא שואלת זו דעתי. ושיהיה במזל טוב ואל תוותרי על החלום שלך

 

[אודרי11]

מזל טוב ..

הדודה בהחלט מקנאה.... קחי מרחק סביר ממנה, ותכנני חתונה בלי לשתף אותה כי קודם כל היא די מסכנה אז למה להכאיב, וחוץ מזה אם היא מהקנאה גם לא תפרגן אז למה לך את כל עוגמת הנפש ממנה.

 

[גלבועא]

מזל טוב, ברכות מכל הלב ../images/Emo23.gif

בהצלחה

 

[alona 9]

../images/Emo140.gif מזל טוב והמון אושר...