שלום חבריא!
אני חדש בפורום. יש לי הרבה מהמשותף לחלק מכם. הטיקים התחילו בביה"ס התיכון. לא זכור לי שהיו לי לפני כן. אבל אני לא סובל מהם, אני דווקא נהנה מהם. התפתחו אצלי כמעט כל הטיקים שאתם מכירים: קריצות, מצמוצים, העוויות בפנים, תנועות בכתף, טלטולי ראש-כל אחד לחוד ולפעמים כולם ביחד. התדירות משתנה, יש תקופות שהטיקים נחלשים וכמעט נעלמים, ויש תקופות שהם משתלטים עלי לגמרי. למה אני לא סובל? מפני שמזמן הגעתי למסקנה שאין טעם להלחם בהם. אין תועלת לנסות ולעצור אותם, כי הם חזקים יותר ממני. למה אני נהנה מהם? מפני שאני מרגיש שנמצאות בתוכי אנרגיות אדירות שחייבות למצוא להם פורקן, ואני יכול להשתמש באברי גופי כדי לשחרר את הלחצים. ההרגשה שלי אחרי הטיק היא נפלאה: המתח שהצטבר בתוכי מצא לו את הדרכים לצאת החוצה. כשאני מסתכל על הדברים בצורה כזו, ההתמודדות עם הטיקים יותר קלה. אני שלם עם עצמי. כזה אני. ואין אף אחד אחר כמוני. כבר מזמן החלטתי שאני לא נוגע בתרופות. אלה מכם שלוקחים אותם כבר יודעים על תופעות הלוואי. לכל תרופה יש השפעות לא טובות על הגוף ועל הנפש. אני באופן עקרוני לא נוגע בהם, כי זה מכניס אותי למסלול מסוכן. אל תסיקו מזה מסקנות לגבי מה שטוב או רע לכם. אנשים מקבלים אותי כמו שאני. במשך הזמן לומדים להכיר אותך ולהעריך את מי שאתה באמת. הייתי חייל ומפקד, התאקלמתי במקום עבודה מסודר, הקמתי משפחה ויש לי אשה אוהבת וילדים נפלאים. אם תרצו, אספר לכם בהמשך על טיק חדש ומעניין שהחליט פתאום להופיע בזמן האחרון. להתראות בינתיים, יעקב.
אני חדש בפורום. יש לי הרבה מהמשותף לחלק מכם. הטיקים התחילו בביה"ס התיכון. לא זכור לי שהיו לי לפני כן. אבל אני לא סובל מהם, אני דווקא נהנה מהם. התפתחו אצלי כמעט כל הטיקים שאתם מכירים: קריצות, מצמוצים, העוויות בפנים, תנועות בכתף, טלטולי ראש-כל אחד לחוד ולפעמים כולם ביחד. התדירות משתנה, יש תקופות שהטיקים נחלשים וכמעט נעלמים, ויש תקופות שהם משתלטים עלי לגמרי. למה אני לא סובל? מפני שמזמן הגעתי למסקנה שאין טעם להלחם בהם. אין תועלת לנסות ולעצור אותם, כי הם חזקים יותר ממני. למה אני נהנה מהם? מפני שאני מרגיש שנמצאות בתוכי אנרגיות אדירות שחייבות למצוא להם פורקן, ואני יכול להשתמש באברי גופי כדי לשחרר את הלחצים. ההרגשה שלי אחרי הטיק היא נפלאה: המתח שהצטבר בתוכי מצא לו את הדרכים לצאת החוצה. כשאני מסתכל על הדברים בצורה כזו, ההתמודדות עם הטיקים יותר קלה. אני שלם עם עצמי. כזה אני. ואין אף אחד אחר כמוני. כבר מזמן החלטתי שאני לא נוגע בתרופות. אלה מכם שלוקחים אותם כבר יודעים על תופעות הלוואי. לכל תרופה יש השפעות לא טובות על הגוף ועל הנפש. אני באופן עקרוני לא נוגע בהם, כי זה מכניס אותי למסלול מסוכן. אל תסיקו מזה מסקנות לגבי מה שטוב או רע לכם. אנשים מקבלים אותי כמו שאני. במשך הזמן לומדים להכיר אותך ולהעריך את מי שאתה באמת. הייתי חייל ומפקד, התאקלמתי במקום עבודה מסודר, הקמתי משפחה ויש לי אשה אוהבת וילדים נפלאים. אם תרצו, אספר לכם בהמשך על טיק חדש ומעניין שהחליט פתאום להופיע בזמן האחרון. להתראות בינתיים, יעקב.