שלום חברות...

ש חף

New member
שלום חברות...

השבוע נפגשתי עם שתיים מחברותי הדתיות, כשאני עם אחת מהם אז סבבה,הבעיה מתחילה כשהם הרוב... פעם ראשונה הרגשתי כל כך לא שייכת. ולהלן דוגמאות: הייתי צריכה לשמוע ריכולים של דוסים שממש לא מעניינים- ("שמעת שרחלי התארסה??" ,"ושמוריה התחילה ללמוד במדרשה?") ולהתמודד עם הטפות סטייל אמא- ("זה לא טוב לעשן,זה של ערסים" "בסוף לא תוכלי להפסיק") ועם התקפות על הצבא: ("בנות שרות תורמות יותר","אני לא מבינה למה מגייסים בנות") חזרתי הביתה עצובה. משו בפנים הרגיש שאיבדתי אותם.
 

אבזץ

New member
הן צודקות!!!

1. את צריכה לדעת שרחלי התארסה. כן, כן!!! 2. חשוב מאוד לדעת שמוריה לומדת(עדיף שתעבוד בכביש???!!!) 3. העישון גורם למחלות חמורות(זה כתוב בפירוש ע"ג חפיסת הסיגריות) 4. בנות בשרות הסדיר תורמות כמו הבנים...(דעתי ידועה) 5. דוסים הם גם אנשים וכמו חילונים הם בני אדם!(תחשבי על זה!!!) להיות עצובה???!!! כשאני עצוב אין לי את מי להאשים.
 

עדישי56

New member
מכירה את ההרגשה....

כל-כך מקרוב. דברים כאלה תמיד גורמים לי לחשוב. על מה בדיוק עמדה החברות שלנו לפני השינוי אצלי....
 

מחופש

New member
אולי גם אני?

האמנם אוכל להצטרף ולהיות אחד מקבוצת החברים והחברות שלך. וכמובן שאשתדל לא להציק לך בדברים שאת לא רוצה לשמוע. ביי
 

ש חף

New member
כדי להיות אחד מקבוצת החברים והחברות

שלי אתה צריך לעבור מיונים קשים... :)
 

stאסתי

New member
יש לי את אותה בעיה...

ואני אומרת לעצמי,אסתי די להיות סנובית. תשתלבי אבל אני לא מצליחה למצוא ענין בכל ה"בכלה בלה" הזה. האמת שאף פעם לא יכלתי אבל בד"כ היתה לי יותר סבלנות:) עצתי לך, או שתיפגשי איתן אחת אחת. או שתעלי את נושאי שיחה קצת יותר עמוקים (מנסיון שלי בהתחלה הם לא ידעו איך להגיב אבל אחרי קצת זמן הם יכנסו לזה יותר חזק ממך) בהצלחה
 

snatgra

New member
חבל על הזמן

היציאה בשאלה זה לא סתם לא לשמור מצוות, זו עזיבה של תרבות, ושל ערכים. אין מה לעשות. זה לא מעניין, ובצדק. זה כמו לשמוע על גידולי חטה אצל איכרים במרכז ארה"ב. זה פשוט לא קשור אליך! ההבדל הוא שכאן מלבד השעמום, יש גם את הכאב בידיעה שהיית פעם משתתפת בלי לחשוב מדי הרבה, ועכשיו זה פתאום כל כך רחחחוק..
 

uri80

New member
מכיר את ההרגשה

זה כבר קרה לי כמה פעמים. לא נורא זה עובר
 
למעלה