שלום חברות
בא לי לספר לכן משהו, מסכימות? יופי
היה לי חלום מוזר, אני לא מנסה להיכנס להריון, ולא הייתי רוצה להיכנס בשלב זה, אבל כל הדיבורים על אנדו והסכנות מפחידות ומלחיצות אותי כך שאם זה היה קורה סביר מאד להניח שהייתי שמחה, בכל מקרה חלמתי חלום מוזר אבל כיפי אז בא לי לשתף אתכן: הייתי לבד בבית, לא שמנה במיוחד, אפילו הבטן הייתה נפוחה פחות מימים רגילים (כבר סיפרתי במקום אחר שתמיד שואלים אותי אם אני בהריון, או מברכים מזל טוב!! איזה חודש את?, יש לי מבנה צר מאד במותניים ובטן הריונית סתם ככה מאז שגילו לי את האנדו). בחלום הכל היה רגיל. רק שהיו לי כאבים ולא פירשתי אותם כווסת אלא חשבתי שיש לי צירי לידה. לא ידעתי מה לעשות, נזכרתי פתאום בכל מה שאמרו לי איי פעם. לא יולדים תוך כמה שניות וגם לא דקות, זה יכול לקחת שעות, אמרו לי גם שהליכה מזרזת את הלידה, אז התהלכתי הרבה, התקשרתי להורים שלי שהיו במגה בקניות וממש לא מיהרו לבוא. התקשרתי לחבר שהיה בעבודה. הייתי לבד בבית יותר מידי זמן. החלטתי להתקלח ולהכין את עצמי ללידה. עד שיבואו לאסוף אותי לבי"ח. במקלחת מתחת לזרם המים, הרגשתי שאני יולדת וחשבתי לעצמי, לא יכול להיות.. זה פחות כואב מהאנדומטריוזיס. לא , זה בטח ציר חלש מאד. ואני מכווצת את שרירי האגן שלא תתחיל לידה, והלידה מתחילה, ואני נלחצת מאד, מה אני אעשה בלי אפידורל יו? לידה טבעית? לא תיכננתי את זה ככה. פתאום תוך שניות הילד, בן. על הרצפה. הוא לא נפל הוא פשוט התכופפתי ולחצתי קצת והוא יצא. בלי כאבים חזקים מידי.. הרמתי אותו רחצתי אותו בזרם של המים, והרגשתי ממש אמא, פחדתי שהזרם יכאיב לי את הרטבתי את הידיים ורחצתי אותו בעדינות. לא הבנתי למה הוא לא בוכה, ונזכרתי שהבכי זה הסימן לנשימה הראשונה, אז צבתי אותו קלות והוא נקרע מצחוק. צחקתי איתו יחד והוא רק צחק יותר ויותר. היינו ממש משועשעים. ראיתי את חבל הטבור, וחששתי שאם לא הוריד אותו מיד אולי יהיה זיהום או משהו, אז קרעתי את חבל התבור עם השיניים והוא צחק ושם לי יד קטנה על הלחי. הוא היה מושלם. לא כי אני אמא שלו. באמת שזה התינוק הכי יפה שראיתי בחיים. יצא גבר גבר כזה חייכן ושמנמן ממש בקושי הרמתי אותו חחח, התלבשתי ועטפתי אותו במגבת לבנה ואז ההורים שלי באו, אמרתי להם "מה? אתם לא רוצים לראות אותו?" אז הם אמרו "טוב תראי" אבל הוא ישן במיטה שלי ולא רציתי להעיר אותו. שאלתי את ההורים שלי "מה לא צריך ללכת לבית חולים?" אז אבא שלי אמר "תעשי קפה שחור וניקח אותך לבי"ח אם את רוצה". חלום הזוי. אני אפילו זוכרת בחלום שאמרתי לעצמי יש לי תינוק, אני לא יכולה ללכת לעבודה יותר , ודאגתי מה עושים עם הבקבוקים והכל... וזה היה לי נחמד. רציתי להכין לו בקבוק כמו שתמיד חשבתי שאעשה אבל הינקתי אותו והוא כל הזמן הביט אליי וחייך. בבוקר, הצטערתי שאני צריכה ללכת לעבודה, ממש הרגשתי עדיין אמא. אל תכעסו עליי על מה שאגיד, פלייייז, אבל הפסקתי את הגלולות למעלה מחודש, (מקיימת בכל זאת יחסי מין מוגנים כי אני לא מתכננת הריון), מאז הפסקתי את הגלולות באמת שאין לי את המיחושים האלה, הכאבים האלה בבטן ובאיבר מין (עקיצות של עקרבים אני קוראת לזה), שוב אני מבקת אל תכעסו, אני יודעת שזאת מחלה כרונית, אבל אולי רק אולי נעלמו לי כמה צ'יסטות לבד? אני כבר לא מרגישה משקל של תפוחי אדמה מושך לי את הרחם למטה כאילו עומד לצאת לי מהפוט כמו שאני תמיד מרגישה. האנדו כאילו כבר לא איתי. אני פוחדת להיבדק ולהתאכזב שזה לא החמיר לי. בכל בדיקה שנעשתה לי גילו שזה מתפשט, למעי, לרקטום.. עוד צ'יסטות אבל אז גם היו כאבים ונכון שאנדו לא תמיד קשור בכאבים אבל אולי אולי אולי.... לידה בפירוש חלומות זה סימן להתחדשות, שינוי. לא אכפת לי שיהיה לי אנדו וכאבים אבל אני רוצה להיות אמא יום אחד. תמיד רציתימשפחה גדולה.
בא לי לספר לכן משהו, מסכימות? יופי
היה לי חלום מוזר, אני לא מנסה להיכנס להריון, ולא הייתי רוצה להיכנס בשלב זה, אבל כל הדיבורים על אנדו והסכנות מפחידות ומלחיצות אותי כך שאם זה היה קורה סביר מאד להניח שהייתי שמחה, בכל מקרה חלמתי חלום מוזר אבל כיפי אז בא לי לשתף אתכן: הייתי לבד בבית, לא שמנה במיוחד, אפילו הבטן הייתה נפוחה פחות מימים רגילים (כבר סיפרתי במקום אחר שתמיד שואלים אותי אם אני בהריון, או מברכים מזל טוב!! איזה חודש את?, יש לי מבנה צר מאד במותניים ובטן הריונית סתם ככה מאז שגילו לי את האנדו). בחלום הכל היה רגיל. רק שהיו לי כאבים ולא פירשתי אותם כווסת אלא חשבתי שיש לי צירי לידה. לא ידעתי מה לעשות, נזכרתי פתאום בכל מה שאמרו לי איי פעם. לא יולדים תוך כמה שניות וגם לא דקות, זה יכול לקחת שעות, אמרו לי גם שהליכה מזרזת את הלידה, אז התהלכתי הרבה, התקשרתי להורים שלי שהיו במגה בקניות וממש לא מיהרו לבוא. התקשרתי לחבר שהיה בעבודה. הייתי לבד בבית יותר מידי זמן. החלטתי להתקלח ולהכין את עצמי ללידה. עד שיבואו לאסוף אותי לבי"ח. במקלחת מתחת לזרם המים, הרגשתי שאני יולדת וחשבתי לעצמי, לא יכול להיות.. זה פחות כואב מהאנדומטריוזיס. לא , זה בטח ציר חלש מאד. ואני מכווצת את שרירי האגן שלא תתחיל לידה, והלידה מתחילה, ואני נלחצת מאד, מה אני אעשה בלי אפידורל יו? לידה טבעית? לא תיכננתי את זה ככה. פתאום תוך שניות הילד, בן. על הרצפה. הוא לא נפל הוא פשוט התכופפתי ולחצתי קצת והוא יצא. בלי כאבים חזקים מידי.. הרמתי אותו רחצתי אותו בזרם של המים, והרגשתי ממש אמא, פחדתי שהזרם יכאיב לי את הרטבתי את הידיים ורחצתי אותו בעדינות. לא הבנתי למה הוא לא בוכה, ונזכרתי שהבכי זה הסימן לנשימה הראשונה, אז צבתי אותו קלות והוא נקרע מצחוק. צחקתי איתו יחד והוא רק צחק יותר ויותר. היינו ממש משועשעים. ראיתי את חבל הטבור, וחששתי שאם לא הוריד אותו מיד אולי יהיה זיהום או משהו, אז קרעתי את חבל התבור עם השיניים והוא צחק ושם לי יד קטנה על הלחי. הוא היה מושלם. לא כי אני אמא שלו. באמת שזה התינוק הכי יפה שראיתי בחיים. יצא גבר גבר כזה חייכן ושמנמן ממש בקושי הרמתי אותו חחח, התלבשתי ועטפתי אותו במגבת לבנה ואז ההורים שלי באו, אמרתי להם "מה? אתם לא רוצים לראות אותו?" אז הם אמרו "טוב תראי" אבל הוא ישן במיטה שלי ולא רציתי להעיר אותו. שאלתי את ההורים שלי "מה לא צריך ללכת לבית חולים?" אז אבא שלי אמר "תעשי קפה שחור וניקח אותך לבי"ח אם את רוצה". חלום הזוי. אני אפילו זוכרת בחלום שאמרתי לעצמי יש לי תינוק, אני לא יכולה ללכת לעבודה יותר , ודאגתי מה עושים עם הבקבוקים והכל... וזה היה לי נחמד. רציתי להכין לו בקבוק כמו שתמיד חשבתי שאעשה אבל הינקתי אותו והוא כל הזמן הביט אליי וחייך. בבוקר, הצטערתי שאני צריכה ללכת לעבודה, ממש הרגשתי עדיין אמא. אל תכעסו עליי על מה שאגיד, פלייייז, אבל הפסקתי את הגלולות למעלה מחודש, (מקיימת בכל זאת יחסי מין מוגנים כי אני לא מתכננת הריון), מאז הפסקתי את הגלולות באמת שאין לי את המיחושים האלה, הכאבים האלה בבטן ובאיבר מין (עקיצות של עקרבים אני קוראת לזה), שוב אני מבקת אל תכעסו, אני יודעת שזאת מחלה כרונית, אבל אולי רק אולי נעלמו לי כמה צ'יסטות לבד? אני כבר לא מרגישה משקל של תפוחי אדמה מושך לי את הרחם למטה כאילו עומד לצאת לי מהפוט כמו שאני תמיד מרגישה. האנדו כאילו כבר לא איתי. אני פוחדת להיבדק ולהתאכזב שזה לא החמיר לי. בכל בדיקה שנעשתה לי גילו שזה מתפשט, למעי, לרקטום.. עוד צ'יסטות אבל אז גם היו כאבים ונכון שאנדו לא תמיד קשור בכאבים אבל אולי אולי אולי.... לידה בפירוש חלומות זה סימן להתחדשות, שינוי. לא אכפת לי שיהיה לי אנדו וכאבים אבל אני רוצה להיות אמא יום אחד. תמיד רציתימשפחה גדולה.
