שלום ושאלה

[רועי10]

שלום ושאלה

נכתב כאן לא אחת על אימון במגמה של לאמן אנשים עם ADHD. בעבר שאלתי האם יש מאמנים שלמדו לעבוד עם אנשים שיש להם OCD. כיוון שקיבלתי תשובות, שלא ידוע על מאמנים כאלה ומאחר ואני מעוניין ללמוד בעצמי קאוצינג, וגם אני עצמי חי עם OCD וגם יוזם יוזמות ופעילויות למען ציבור זה זה יותר מעשר שנים, וגם מנסה להגיע להבנות ותובנות הנוגעות "לפיצוח" ההפרעה מחוץ ומעבר למה שנאמר בספרות המקצועית והאקדמית. (בתחתית הודעתי זו ישנו קישור לבלוג בו אני נותן ביטוי לתובנות שונות אליהם הגעתי) הייתי רוצה ללמוד אימון אישי מתוך מגמה ליצור נישה מיוחדת לOCD, וזה יהיה יותר קל אם איידע את מנחי הקורס על כך שאני עצמי חי עם "ההפרעה" הזו (OCD) מתעורר אצלי חשש ליידע את מנחי הקורס מאחר ואינני יודע באיזה תגובות איתקל ואיזה יחס אקבל מהם בשל יידוע זה. אינני יודע מה הם יודעים על OCD, מה הם לא יודעים עליו ואילו דעות קדומות (אם בכלל) יש להם. (סטיגמות וכדו') הרצון ליידע נובע מההנחה שכך תהיה לי אפשרות קלה יותר לנתב את הלימוד והפרקטיקום לכיוון של אולי יצירת נישה ספיציפית לOCD. (ולא שאיני יכול שלא לספר על כך, זה הדבר הכי קל לי לעשות) מה דעתכם אם רצוי לספר/לא לספר על החיים שלי עם OCD או שאולי רצוי להעלים עובדה זו? רועי

 

[רועי10]

נושא השאלה הנ"ל: ,אימון אישי וOCD"

 

[bridges]

שבת שלום

היי רועי, חלק מהעבודה בקורס אימון כוללת אימונים ושיתופים והתפתחות אישית. השאלה שאתה רוצה לשאול את עצמך האם ההסתרה של ההפרעה לא תפגע ביכולת לקחת את כל מה שאתה יכול מהקורס? האם לא תצטרך לחשוב כל רגע ורגע האם לשתף X או Y מחייך משום שאולי זה יסגיר את היותך עם OCD? אני מזמין אותך לתת למנחה להתמודד עם הדיעות הקדומות שלו (אם יהיו). רונן

 

[ענבל כהן חמו]

לדעתי ומתוך הכרות עם מנחי קורסים

לפחות בבית הספר בו אני למדתי - הייתי מבקשת עם לשוחח ולהעלות את החששות עוד לפני הקורס, ולחשוב עם המנחה מהי הדרך הנכונה להעלות את הדברים. אני סומכת על מנחה של קורס אימון שיש לו ראייה מספיק פתוחה כדי להתמודד. ואם לא - כדאי מאוד לבחור בקורס אחר. כמו כן הייתי מציעה לבקש כמה דקות מזמן הקורס כדי להסביר על OCD והתתמודדות עימו - כך אנשים ידעו איך להתייחס אליך נכון יותר וגם כאשר יתקלו בנושא בהמשך. תוכל לתת להם מתנה גדולה. כאן בפורום נשמח לשמוע ממך בהמשך על תובנות שיש לך בקשר לאימון OCD, כדי שכולנו נוכל להרחיב את ידיעותינו. בהצלחה!

 

[רועי10]

שלום לbridges ולענבל

אני מודה לכם על התייחסותכם ואני רוצה להרחיב טיפה. לפני כשנה חיפשתי לעבור אימון בעצמי. כיוון שהעלות היתה גבוהה בשבילי, חיפשתי סטאז'ר. מצאתי סטאז'רית ופגשתי אותה. לפני הפגישה לא קיבלתי החלטה אם לספר או לא לספר בנוגע לOCD, אלא לתת לדברים להתגלגל וככה למשש את הדופק האם אני רוצה לספר והאם היא ראויה ומתאימה שאספר לה. תוך כדי השיחה, הבעתי דעתי על הבדלים שיש בין קבלת סיוע ממאמן ובין קבלת סיוע מפסיכולוג. היא שאלה אותי, מאין אני יודע מה עושה פסיכולוג? אמרתי לה שאם נגעתי בנקודה זו כנראה שהכרתי פסיכולוגים באופן אישי. (לא אמרתי לא OCD ולא שום סיבה אחרת לקשר שהיה לי עם פסיכולוגים) הייתי מופתע מאוד מתגובתה. היא דרשה שאתן לה את פרטי הפסיכולוג כדי לשוחח איתו. עניתי לה, שאני זה שאחראי לחיים שלי ולא הפסיכולוג ובכלל דרישה כזו סותרת את כל מהותו של האימון. היא המשיכה להתעקש, ואני המשכתי להתעקש שלא, וגם אמרתי לעצמי שאם היא דורשת את זה בתוקף, אז איני מוכן לעבור אצלה אימון. זו דוגמא קטנה לדעות קדומות ומתגובה כזו אני חושש אם אחליט להירשם ויתעקשו שם ליצור קשר עם מי שהייתי מטופל אצלם. זה גם מעליב מאוד מאחר וזה כאילו אומרים לי שהפסיכולוג הוא "הבעה"ב" שלי והאחראי לחיי ולא אני, דבר שסותר בעיני את כל מהותו של האימון האישי. בנוגע לתובנות שלי על הOCD, כתבתי על כך הרבה בבלוג שאני מנהל ואת מוזמנת לעיין שם (לא כל פוסט שם הוא תובנות, אבל אם תדפדפי בו תזהי מהר פוסטים עם תובנות) האמת, לו הייתי בטוח שלא תהיה כל הסתכלות "עקומה" עלי הן מצד המנחים והן מצד הלומדים האחרים, הייתי מעדיף כן לספר, אבל בגלל חששות כאלה (והסיפור שסיפרתי הוא רק דוגמא, ושמעתי הרבה סיפורים על שינוי יחס בגלל סיפור על "הפרעה" שהאדם חי עימה) אני כנראה אימנע מלספר את זה לפחות בהתחלה. רועי

 

[רועי10]

אשמח להבהיר כאן

מה זה OCD (מעבר למה שנאמר ונכתב בספרות המקצועית). יהיה לי יותר קל לגעת בנקודות שונות הנוגעות לOCD ולחיים איתו אם אישאל שאלות ממוקדות. רועי

 

[bridges]

זה נראה משונה...

...אני, אם מתאמן אומר שהוא נמצא בטיפול פסיכולוגי אני מבקש ממנו לשוחח על נושא האימון עם הפסיכולוג. לעולם לא אבקש לדבר עם הפסיכולוג עצמו כי, כפי שאתה אומר, מהות האימון היא לסמוך על המתאמן. מצד שני, אם מתאמן לא היה מספר לי בפגישה הראשונה או לכל המאוחר בפגישה השנייה שהוא מטופל אצל פסיכולוג (ואני שואל את זה עוד בשיחת הטלפון המקדימה), היתה לי בעיה להמשיך עם האימון משום שיש כאן בעיה עם האימון שלו בי כמאמן. לגבי הקורס, זו כמובן ההחלטה שלך אבל תשקול שיש הבדל בין סטאז'רית מתחילה לבין מנחה מנוסה. רונן

 

[רועי10]

הערות

א. לא אמרתי לה שאני נמצא בטיפול, (ואני לא נמצא בטיפול, אלא נמצאתי בעבר) אלא אמרתי "שיצא לי להכיר" מקרוב פסיכולוגים. ב. גם הערה זו אמרתי כהערת אגב, השחלתי אותה לשיחה "באקראי" ולא נתתי לה כל דגש, היא זו שניפחה את זה ועשתה מזה עניין. הדגשים הם שיוצרים את עמדתי הן כלפי עצמי והן כלפי איך אני לוקח את האימון. כמו שאמרת, ברור שיש הבדל בין סטאז'רית למאמן ותיק מבחינת ההתייחסות למקצוע, אבל מבחינת דעות קדומות אני לא יודע אם יש הבדל, אלא אם מכירים את המנחה טוב ויודעים את "הראש" שלו טוב. פתחתי כאן נושא זה כדי לשמוע דעות ועמדות שיעזרו לי להחליט בדבר שעמדתי המעשית בו כרגע נוטה לכיוון של "לא ליידע" כלום כי אני חושב שהתפיסות שלנו כבני אדם מוטות הרבה בהשראה של דעות קדומות ומסולפות ואף פעם אינך יכול לדעת מי נקי מדעות כאלה ומי לא. אף פעם אינך יכול לדעת כיצד יגיב מאן דהוא לדבר "טעון" כלשהוא שתספר לו. רועי

 

[ענבל כהן חמו]

דעות קדומות

מבחינה מקצועית, אין סיבה לבקש ועוד להתעקש לבקש מהמתאמן לשוחח עם הפסיכולוג הקודם. יש מקום לבקש לשוחח עם פסיכולוג נוכחי, וגם זאת רק בתיאום ובהסכמה המתאמן - כדי ליצור מסגרת תומכת למתאמן ולא כל אחד מושך לכיוון אחר. ספקולציה בענין הזה יכולה להיות שהיא חשה שיש משהו לא ברור אצלך ולכן נוצר אצלה צורך לברר מה קורה. יתכן ודוקא אם היית מספר לה היית מונע את התקרית. אני חושבת שעדיף להתעמת עם הדעות הקדומות כבר בהתחלה. בכלל, כנות היא אסטרגיה מועדפת עלי באופן אישי. אני חושבת שמה שאתה עושה זה לבחון את הזולת אם הוא עומד בקריטריונים ולא מפשל כאשר יש מצב טעון. זו דרך להוכיח לעצמך שאף אחד לא בסדר, במקום דרך להצליח. אם תספר את האמת למנחה, תוכל לדעת האם הוא אדם מספיק פתוח. גם אם תגובתו הראשונית תהיה מסוייגת, יש כאן הזדמנות לראות אם האדם פתוח לשיחה ולהתנסות חדשה. מה עדיף - לדעת את זה מראש או להיות מופתע באמצע?

 

[רועי10]

הרי הבהרתי

שאין לי סיבה מיוחדת ליידע, מלבד ההנחה שאולי יהיה בכך כדי לקבל תמיכה מצידו לכיוון שאני רוצה להוביל את הלימודים. וגם אולי, אבל רק אולי ככה ארגיש יותר פתוח ויותר חופשי. מלבד אלה שהם רק בגדר הנחות אין לי סיבה ליידע, בדיוק כמו שאין לי ולאחרים סיבה ליידע את המנחה מה נוהגי האכילה או הבילוי שלי. אני גם לא מרגיש שאני מסתיר משהו בדיוק כמו שאם לא אספר על הרגלי האוכל והבילוי שלי אין בכך משום הסתרה כלשהי. אקח את הדברים שאמרתם לי בהקשר לכל המכלול, ואנהג לפי התחושות שארגיש לאחר שאכיר את המנחים. בכל מקרה תודה לכם על ההתייחסות ועל הבעת דעתכם. רועי

 

[yaelmmmmm]

../images/Emo20.gifכל הכבוד על ההתמודדות!!!

 

[yaelmmmmm]

האם תסכים לספר כאן על מה שעובר עליך ביומיום?

 

[רועי10]

מאיזה היבט?

מה שאני עובר נבחן מאספקטים רבים כמו: הפרקטי, הרגשי, התדמיתי, החברתי, התובנתי/רעיוני ועוד. איזה היבט מעניין אותך שאספר ולאיזה צורך? אני שואל גם כדי שאוכל להתמקד וגם כדי לראות אם אני מרשה לעצמי לפרט. רועי

 

[מיצפטל4]

שלם עם OCD

ההנחה הבסיסית של האימון היא שהאדם שלם ואינו נדרש לתיקון... מטרת תהליך האימון היא להביא את אותו אדם שלם, לתנועה מנקודה A לנקודה רצויה B, שכיוון התנועה בינהן רצוי שיהיה למעלה, או לפחות אופקי, אך לעולם לא למטה. אימון מתאים לכל אדם, המודע לזכותו לחיות את חייו שלמים, מוגשמים, תוך איזון ... ולכן אין שום מניעה שאדם עם OCD המגדיר לעצמו יעדים, לא יוכל להשיגם בשותפות עם מאמן. בכל מצב אי ודאות בו נוצר "פחד מהלא נודע", על האדם לגייס "ידע" . באימון המתאמן הוא מקור הידע לגבי "מה זה OCD", מה ההשלכות של זה לחיי היום יום שלך? ולחלק מה"צרכים" שאתה מעלה. כמו שאמרה ענבל לפניי... אי ידע מייצר סטיגמות. יצירת סטיגמה וכניסה לבהלה, הם בהחלט מצב שמונע מהמאמן להיות אוביקטיבי, סקרן, ומקשיב. באופן אישי, זכותך ללמוד כל דבר שיקנה לך ידע, שיועיל לך להתמודד עם נתיבי חייך. אם בנתיב הקריירה תשתמש בכילים לגיטימיים שרכשת על סמך זכות בסיסית זו. רק "תלמידיך" הם אלה שיוכלו לתת לך את הפידבק שאומר "עזרת לי". ואם לא תקבל , הרי שתצטרך ללמוד עוד משהו. בכל אופן יש עוצמה בהיות המאמן "מודל" למתאמן שלו. ואם יש "גוף ידע" או "אסטרטגיות פעולה" קיימות, שאפשר להגיע אליהם יותר בקלות בחיפוש. אז למה לא לתת ? הרגעים הכי יפים בטיפול בילדים מסורבלים, קורים כשהמטפלת נתקלת בשולחן וצוחקת על זה...