שלום. התייעצות
אני יוצאת מזה חודשיים עם בחור ממש חמוד
מהדייט הראשון היה קליק
היה לי יום הולדת והוא התנהג אליי בכבוד.. קנה לי מתנה, השקיע מחשבה
הוא מזמין אותי לצאת, אני נהנת איתו, גם דואג שיהיה לי כיף כשאנחנו שוכבים.
אבל.. לפעמים הוא "נעלם"
למשל, לא תמיד שולח הודעת לילה טוב, לפעמים יש לו יציאות כנות מידי
למשל- לפני היומולדת שלי הוא אמר לי "חבר שלי מהעבודה שעם חברה שלו חודש קנה לה צמיד בפאקינג 400 שקל. את לא תקבלי כזה" ואני חושבת לעצמי, לא באמת ציפיתי שהוא יקנה לי משהו בכלל, מקסימום פרח כי אנחנו כולה חודשיים ביחד אבל למה להגיד לי את זה? קצת מוזר..
לפעמים בשיחות וואטסאפ הוא נעלם באמצע ומגיב אחרי המון זמן.
לפעמים אני תוהה האם אני לוקחת דברים קשה מידי
אני יודעת שהוא עובר תקופה קצת מתסכלת (בן 24) של מה אני מי אני
ואני אישית יודעת מה אני ומי אני.. אולי אני צריכה להיות סובלנית כלפיו? ופחות קנאית?
לפני כחודש הייתה לנו שיחת יחסינו לאן.. זה בא ממנו את האמת, הוא אמר שהוא רוצה קשר זוגי וביקש ממני להיות כנה איתו ואני הכי כנה.
אני החברה הרצינית הראשונה שלו. הוא לא פרפר, לא שכב עם הרבה בנות ובכלל הפעם הראשונה שלו הייתה בגיל יחסית מאוחר. הוא אמר שהיו הזדמנויות אבל לא קפץ עליהם שזה די מעודד.
יש לו בעיות עם אמא שלו שאולי גם זה גורם משפיע ביחסים
הוא כשאין לו כוח לאנשים הוא פשוט נעלם.
אני מנסה לגלות הבנה, אני רוצה שזה יצליח אבל אני לא יודעת מה לעשות מפה הלאה
חשבתי, אולי להיות יותר אסרטיבית, יותר אני לשלוח וליזום ואז ככה אני מראה לו מה זה קשר בוגר, קשר זוגי הדדי..
מה אתם חושבים?
אני יוצאת מזה חודשיים עם בחור ממש חמוד
מהדייט הראשון היה קליק
היה לי יום הולדת והוא התנהג אליי בכבוד.. קנה לי מתנה, השקיע מחשבה
הוא מזמין אותי לצאת, אני נהנת איתו, גם דואג שיהיה לי כיף כשאנחנו שוכבים.
אבל.. לפעמים הוא "נעלם"
למשל, לא תמיד שולח הודעת לילה טוב, לפעמים יש לו יציאות כנות מידי
למשל- לפני היומולדת שלי הוא אמר לי "חבר שלי מהעבודה שעם חברה שלו חודש קנה לה צמיד בפאקינג 400 שקל. את לא תקבלי כזה" ואני חושבת לעצמי, לא באמת ציפיתי שהוא יקנה לי משהו בכלל, מקסימום פרח כי אנחנו כולה חודשיים ביחד אבל למה להגיד לי את זה? קצת מוזר..
לפעמים בשיחות וואטסאפ הוא נעלם באמצע ומגיב אחרי המון זמן.
לפעמים אני תוהה האם אני לוקחת דברים קשה מידי
אני יודעת שהוא עובר תקופה קצת מתסכלת (בן 24) של מה אני מי אני
ואני אישית יודעת מה אני ומי אני.. אולי אני צריכה להיות סובלנית כלפיו? ופחות קנאית?
לפני כחודש הייתה לנו שיחת יחסינו לאן.. זה בא ממנו את האמת, הוא אמר שהוא רוצה קשר זוגי וביקש ממני להיות כנה איתו ואני הכי כנה.
אני החברה הרצינית הראשונה שלו. הוא לא פרפר, לא שכב עם הרבה בנות ובכלל הפעם הראשונה שלו הייתה בגיל יחסית מאוחר. הוא אמר שהיו הזדמנויות אבל לא קפץ עליהם שזה די מעודד.
יש לו בעיות עם אמא שלו שאולי גם זה גורם משפיע ביחסים
הוא כשאין לו כוח לאנשים הוא פשוט נעלם.
אני מנסה לגלות הבנה, אני רוצה שזה יצליח אבל אני לא יודעת מה לעשות מפה הלאה
חשבתי, אולי להיות יותר אסרטיבית, יותר אני לשלוח וליזום ואז ככה אני מראה לו מה זה קשר בוגר, קשר זוגי הדדי..
מה אתם חושבים?
