אני אענה ע"י פירוק כל חלק בהודעה:
"מאז שהייתי קטנה אני חייה עם חתולים וקיבלתי את זה כמובן מעליו,אבל עם ההתבגרות הגעתי למסקנה שמאוד מפריעה לי צורת החיים הזו - " * כפי שנאמר את כיום בחורה בוגרת - בהנחה שכבר סיימת צבא אם זה ממש מפריע לך אז את יכולה לצאת מהבית ולהשכיר דירה עם שותפים. "הבלאגן,הלכלוך,הקושי לארח אנשים באופן ספונטני" * כן אני מניחה שעם 15 חתולים יכול להיות לכלוך, אבל רוב האנשים לא מגדלים 15 חתולים, ואפשר בהחלט לאמץ ולגדל חתול אחד או שניים מבלי שיהיה לכלוך ובלאגן; ילדים, לדעתי האישית וממה שראיתי, עושים הרבה יותר לכלוך ובלאגן. אני דואגת לנקות באופן קבוע את הבית (כפי שאני מאמינה שהייתי מנקה גם אילו לא היו לי שום בע"ח אפילו): שואבת את הריצפה כשאני מרגישה שיש צורך - ואם ממש מפריע לך ליכלוך יש שואב שנקרא רומבה, הוא טיפונת יקר אבל מדובר בשואב רובוטי שיש לו עמדת טעינה מכוונים אותו לעבוד בשעות מסוימות והוא שואב את הרצפה בבית לבד. מעולה גם אם אין בע"ח בבית. אני מגדלת שלושה חתולים ואף פעם לא היה לי בעיה לארח אנשים באופן ספונטני, מצד שני רוב האנשים שאני מכירה עם אוהבי בע"ח. וגם דודה שלי שלא מתה על חתולים מקבלת בשלוות נפש כלשהיא את החתולים כשהיא באה לבקר. "אולי גם העובדה שאמא שלי בחרה את צורת החיים הזו בשבילי במקום מסויים." * אמא שלך לא בחרה בשבילך את צורת החיים הזו, אני מבטיחה לך במאה אחוז שכשהיא אימצה והחליטה לגדל כל חתול היא חשבה על החיים שלה, ולא על צורת החיים שלך, כי ברור לה, ואני מקווה שגם ברור לך, שבשלב מסוים הילדים שלה יעזבו את הבית והיא תשאר לבד (עם או בלי בן זוג). הבחירה לאמץ ולגדל 15 חתולים הן שלה ובשביל עצמה בלבד. ילדים הם רק דיירים ארעים בבית הוריהם. "לאחרונה אני מתעניינת בנושא מתוך ההתלבטות מה לעשות עם זה" * לעשות עם זה? באיזה מובן? את בת 21 כמעט עצמאית לגמרי ואוטוטו יוצאת מהבית, באמת שאני חושבת שזה יהיה חוסר כבוד לאמא שלך אם בכלל תפצי פה על הנושא. זכותה לחיות את חייה כפי שבא לך. אם זה לא בשבילך לחיות עם חתולים אז סבבה אבל זו הצורת חיים שאמא שלך בחרה לעצמה. שוב: את רק תושבת זמנית בביתה. ".וראיתי שיש קשר בין נשים שחיות ללא זוגיות לבין גידול חתולים" פעם גם אמרו וחשבו שיש קשר בין ילדים שגדלים ע"י שני אבות או רק אמא לבין היותם הומואים...
חוסר זוגיות לא קשורה לגידול חתולים, האמת שאין לה שום בכלל לגידול בע"ח משום סוג. בן אדם שלא נמצא בזוגיות לא נמצא באחת מסיבות רבות מגוונות כשהעיקרית בהן היא פשוט חוסר מזל למצוא את הפרטנר שמתאים לך, יש אנשים שעברו המון דברים נוראיים בחיים שלהם והם פשוט מצולקים רגשית ונפשית ברמה שהם לא מסוגלים לבטוח בפרטנר ולקיים מערכת יחסים תקינה ובריאה, יש אנשים שמבחירה לא נמצאים בזוגיות או שמחוסר זמן עקב עבודה או דברים אחרים מתקשים בתחזוק מערכת יחסים; יש אנשים שנוסעים המון עקב עבודה או ללימודים בחו"ל וזה לא קל לתחזק מערכת יחסים בשלט רחוק אז הם בוחרים שלא להיות במערכת יחסים. יש נשים שעברו התעללות מינית או פיזית והדבר פשוט צילק אותם ברמה הרגשית ונפשית שהן לא מסוגלת להתגבר על כך ולפתח מערכת יחסים. למשל אני יודעת כבר שנתיים שאני עומדת לעזוב את הארץ לחו"ל עקב לימודים ולכן בחרתי שלא לפתח שום מערכת יחסים כי ידעתי שזה לא יהיה פייר בשביל אותו אדם. מדובר בדעה קדומה שמוצאה מהעובדה שבעבר בימים בהם לא היה לנשים זכות בחירה והמילה פמיניזם אפילו לא הומצאה, והאופציה לנשים הייתה רק להתחתן וכמה שיותר מהר ולהביא ילדים על ילדים כי אם לא נישאת עד גיל מסוים נחשבת לרווקה בתולה זקנה (אגב מדובר על גיל 24 בערך). איכשהוא משם גדל המיתוס הזה. ואם לא היה ברור, הוא רחוק מהאמת. הבעיה לדעתי היא לא בנשים אלא בפרטנרים הפוטנציאלים. יש נשים כמוני שלא תהייה מוכנות למסור את החתולים שלהם רק כי נכנס בן זוג חדש לחיי או כי נולד ילד, מבחינתי החתולים שלי הם הילדים שלי, ולכן בחירת הפרטנרים שלי נעשית בהתאמה: כלומר אני מראש מחפשת בן זוג שיאהב בע"ח ברמה דומה לשלי, לצערי זה לא משהו שבא בקלות כי רוב האנשים לא חושבים על בע"ח כיצור חי ונושם, בשבילם הוא סוג של בובה שאפשר לאמץ ולזרוק כשזה כבר לא מתאים לנו. אני באמת שלא יודעת מה המצב הזוגי של אמא שלך, אבל אני מנחשת מהשאלות שלך שכנראה היא כרגע לא מצויה במערכת יחסים או אולי המון זמן לא הייתה באחת וזה גורם לך לחשוש לעצמך. אז קודם כל רצוי שבאמת תפנימי שאולי יש סיבה שאת לא מודעת עליה לכך שאמא שלך לא נמצאת בזוגיות, סיבה שהיא יותר פנימית, רגשית, פרטית שלה. אולי מדובר במשהו שובר לב כמו קושי לבטוח בגבר עקב פגיעה כלשהיא שהיא עברה (רגשית כמו גבר שבגד בה או פיזית התעללות מסוג שהיא), אולי היא עדיין מאוהבת בגבר שהייתה איתו בעבר והמחשבה על להיות עם גבר אחר מרגישה לה כמו בגידה באהבה הזו. יש מאות תיאוריות, אבל אל לך להסיק מדעות קדומות ומ(אולי!)מקרה אחד שנתקלת בו על הסך הכולל. בסך הכולל נשים שמגדלות בע"ח מוצאות אהבה, ואלו שבאמת אוהבות את החתולים שלהם גם ימשיכו לגדל אותם אחרי הנישואים. יש והיו לנו בפורום לא מעט נשים בזוגיות מאושרת שמגדלות בשמחה גם בעל, גם ילדים על ארבע ואצל חלקן גם ילדים אנושיים. "בנוסף שיש קשר בין חיידק כלשהו בצואת חתולים שיכול לעבור לבני אדם ולהשפיע עליהם." *את מדברת על נגיף הטוקסופלזמה, קודם כל הסיכויים של אמא הרה להידבק בנגיף הזה מאדמה נגועה או מבשר נגוע שלא בושל כראוי גדולים פי כמה וכמה מאשר מחתול. לכן מומלץ שנשים לא יתעסקו בגינון ובאדמה במהלך ההריון ואם כן יש להשתמש בכפפות ולהחליף בגדים אחרי העבודה, ואת הבשר פשוט לדאוג לבשל למצב של וואל דן. בכדאי להידבק בנגיף מחתול החתול צריך להיות בכלל נשא שלו וגם אז את ממש צריכה לאכול את הצוואה שלו בכדאי להידבק. בכל מקרה יש בדיקה שאפשר לעשות לחתול וגם לאם בכדאי לברר האם החתול נגוע ואם לאם ההרה יש נוגדנים בגוף או לא. אם החתול בריא אז אין שום בעיות אם הוא נגוע אז פשוט נוקטים במשנה זהירות. במידה ויש נוגדנים אז אין שום חשש לחיי התינוק, במידה ואין נוגדנים ובמצב שגם החתול נגוע הפיתרון הוא אחד משניים: לתת לבן הזוג להתעסק עם הארגז במהלך ההריון, או לדאוג לנקות את הארגז עם כפפות, בסיום הניקוי לשטוף היטב ידיים עם סבון ואפילו לחטא ידיים באלכוהול. לדעתי, במקרה שלך בגלל שגדלת עם מספר כה גדול של חתולים, אם תעשי את בדיקת הנוגדנים תגלי שיש לך את הנוגדנים בדם. כדאי לעשות את הבדיקה פשוט גשי לרופא המשפחה שלך ובקשי הפנייה, אם ישאל למה תגידי שאת רוצה לבדוק כדאי להיות בטוחה. "ופתרונות או עצות בנושא.." פתרונות: מהבחינה של החתולים של אמא שלך אין לך מה לעשות, כאמור את בת 21 וכבר עם חצי רגל מחוץ לבית. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות אם את נשארת לגור בבית של אמא שלך זה לא לאפשר להם גישה לחדר השינה שלך. אבל מעבר לזה אין משהו שאת יכולה לעשות. או כאמור תעזבי את הבית ותעברי לגור אם עם אביך או עם שותפים.
