שלום הרב!

שלום הרב!

יינו של מחלל שבת בפרהסיה הוא יין נסך! האם מותר למחלל שבת עצמו לשתות את יינו??? נפקא מינה לעניין לפני עוור (האם לחרדי מותר לתת לחבירו החילוני יין לשתות) ולעניין עשיית תשובה.
 
מסתמא

הגזרה שגזרו משום חשש יין נסך היא רק לגביי אחרים, אבל אם אותו אדם יודע בעצמו שלא ניסך את היין מותר לו עצמו לשתותו. (ח., קריית הישיבה)
 

א77

New member
יהודית ושקט כנהר זורם

עם כל הכבוד. התבוננו בכרטיסו האישי של אותו שבתאי [לצערי כשאני מזכיר את השבתאי... נגררים בפי עוד שלושה מילים ידועות] ותבינו עם מי יש לכם עסק. עדיף להתעלם ממנו.
 

א77

New member
איני מבין מה הנפ"מ

אותו מחלל שבת בפרהסיא, אם דינו לנסך את היין, הרי בין כך הוא לא שותה יין שאינו מנוסך. ובשואל זה, לא זו דאיירי ממח"ש בפרהסיא. אלא דמשמע מיניה דהוי נמי מומר להכעיס. ואף בדין יין מבושל, כיון שכן המנהג בימינו לפסטר יינות, [גם בכדי שלא יחמיצו] כבר עמדו גדולי האחרונים בזה אם יש תועלת ביין מבושל. ואותו שואל הזכירני שאלת הכיצד מעשרין את התבן ואת המלח, ששאל אותו אדמוני שעיר לאום מלאום מתאמץ.
 
וכמו שהפותח שרשור

כתב (עכשיו ראיתי) שיש נפק"מ גם לעניין תשובה. או סתם אחד שיודע בעצמו שהוא מומר לדבר אחד שבתורה ולא רוצה לעבור יותר מדי עבירות. או כמו שאומרים בפונוביז': נפק"מ לקידושי אישה. (הרי את מקודשת לי על הצד שאין בשתיית היין הזו עבירה...)
 
בעניין הנפק"מ

לעשיית תשובה, למרות שאותו אחד עובר על דאורייתא בשבת, חומר בדברי סופרים מיינה של תורה. לפי השע"ת החילוק הוא שגדרים דרבנן אדם עובר עליהם כי אינו מאמין לדברי החכמים כלל ובדאורייתא הוא עובר כדי "רק" כדי למלא תאוותו.
 

א77

New member
איני רואה שאלה אקטואלית בזו

אם נמצאים בסעודה או במצב מסויים שכולם שותים, הרי אין שום עניין למנוע מהמח"ש בפרהסיא לשתות. אין כאן לפני עיוור, כי דינו של המח"ש בפרהסיא כנכרי משום שהוא ככופר בכהת"כ. אז מדוע שדווקא בסתם יינם תחשוש שלא להכשילו משום עיוורונו. הרי הוא בעצמו טח עיניו מראות. הוא אינו עיוור, ואינך מכשילו בכלום. ברי וליכא ספיקא שבאם ברור וודאי שהיין מתנסך עקב אי פיסטורו, או אם מסיקים כדעת הפוסקים דהשתא ליכא ממשא בפיסטור, כי אז אין לכבדו באף אחת משבע ברכות לדוגמא. כי אז פסלת ואסרת את נכוס של ברכה. חושבני שמטעמים מובנים כדאיי לא להתעסק בסוגיא זו בפורום.
 
ל-א77

מה אינך מבין? השואל באמצע סעודת שבת נתעוררה לו השאלה, רץ מהר לשאול כאן בתקווה לקבל תשובה מיידית. וע"ז היו הלצנים אומרים: סתם יינם אסור משום בנותיהם, על בנותיהם אינם מקפיד ולמה יקפיד על יינם?...
 

א77

New member
הבנתי וראיתי

במוצ"ש אני בודק גם את השעה בה נכתבה ההודעה. פרט לכל זאת והא קא מיירי במומר להכעיס כדחזינן. התייחסתי מאחר והיתה התיחסות אליו.
 
אני כלל לא מומר להכעיס!!!../images/Emo7.gif

ממש ממש לא! אתה שופט אותי עוד בטרם ראיתני! שאלתי מתוך סקרנות לעמדה ההלכתית! לצערי, משום מה, לא כל כך עמדת על כוונתי! אני שאלתי בגדר גזירת חכמים, והנפקא מינה אין בה אלא לחדד את השאלה! מעבר לזה, על אף דקיימא לן הלעיטהו לרשע וימות. באב החס על בנו שאינו רוצה להכשילו קא מיירי. ומדוע אין זו שאלה שיש לדון בה בפורום?? ובכלל מה עניין השאלה לשואל?? וכי אם לקנטר קבעינן אין שאלתי ראויה להתיחסות??? מדוע?? היה שלום! בקר כאן
 
לא ראי זה כראי זה

מדובר בהכשלת אדם חילוני בחזקת "תינוק שנשבה" ואינו יודע מיהדות מספיק בכדי לכפור בה. מדוע להכשילו גם ביין נסך?
 

א77

New member
איני רואה לנכון לדון בזה בכאן

מטעמים מובנים... בעל הדברי חיים מצאנז נשאל פעם בהא דכל ישראל ערבין זל"ז. עד כמה מגעת דין ערבות. רבי חיים צאנזער קא מנח רישיה אגבי פתורא לעת מחצית השעה. ובקיצה הגביה לרישיה ואמר: בזמן זה עברתי על כל התורה שבכתב ושבע"פ. אכולא תלמודא, בבלי וירושלמי. אכולא שו"ע על כל ד' חלקיו. ולא מצאתי דין ערבות אלא עד מח"ש בפרהסיא. גם תינוק שנשבה המח"ש בפרהסיא, דינו כדין כל מח"ש בפרהסיא. ואיכא המון תינוקות שנשבו לביני עמודי דכנסיות הנוצרים רח"ל. ואף אם הם תינוקות שנשבו, הרי דינם לנסך את היין כעכו"ם גמור, ואין כל נפ"מ בין תינוק שנשבה לבין שאינו נשבה בדין זה. ובזאת אני מודיע: זו הודעתי ותגובתי האחרונה בנושא. דיונים מסוג זה, לכה"פ לענ"ד אין מקומם בפורום.
 
אני מוחה בתוקף על כבודי!!!

למה להתעלם ממני???
במה חטאתי??? לא יפה!!
 
למעלה