שלום, בקשת עזרה.

[מיכל..~]

שלום, בקשת עזרה.

שלום וחג סוכות שמח

אני רוצה להתייעץ אתכם בקשר לדבר וגם לבקש עזרה, אני מדריכה במועדונית לילדים ממשפחות מצוקה, הקבוצה שלי כוללת 16 ילדים מכיתות א-ד במסגרת העבודה אני עורכת שיחות אישיות עם ילדים, יש לי 4 ילדים איתם אני נפגשת באופן קבוע פעם בשבוע לזמן של חצי שעה כל פעם. בעיקרון בשיחות האלה, אני צריכה לעשות איתם משהו ודרך הפעילות לדבר איתם, (לעשות כל מיני יצירות, צבעה, חרוזים וכדו' או בישול או סתם דרך משחק קלפים..) הבעיה שאין לי כל כך רעיונות איך *באמת* להגיע ללבו של הילד ואיך להצליח לכוון את השיחה למקומות נכונים אליהם אני רוצה להגיע איתו. יש לכם רעיונות על פעילויות או דך גישה זו או אחרת לשיחות אישיות בהם אני מצליחה לסלול עם הילד באמת דרך כלשהי?? בשנים האחרונות עבדתי בעיקר עם נוער ותחום הילדים חדש לי מאוד, לכן אשמח לכל עצה שהיא! תודה מראש על תשובה, וחג שמח!

 

[שיעור והפסקה]

שילוב של לב ועשיה - שילוב מנצח../images/Emo23.gif

לעניות דעתי הכי חשוב זה להיות אמיתית, במיוחד במיוחד אם אין לך הרבה נסיון. הדרך, שאני מאמינה בה, זה קודם כל לתת ולשתף, יענו - להניח את הלב שלך בשקט ואז לתת להם להתקרב. הנושאים כבר יבואו. ובמיוחד דרך עשיה. אז יוצאים הדיבורים הכי טובים. אבל איך מתחילים? קודם כל מעשיה. לדוגמא - בוחרים את החרוזים, ופתאום יוצא איזה פרצוף מהחרוזים - ואז הפרצוף הזה מזכיר לך מישהו שהיתה לך איתו איזה פדיחה שהיית קטנה, וזה הסיפור שאת מספרת להם. למשל הבישול יצא לא משהו - אז לשתף אותם באיך שרפת פעם את הסיר הכי חשוב של דודה שלך. מין כאלה כל מיני, מצחיקים, עצובים, לאו דווקא כאלה ש"מגדילים" אותך. מאוד ממומלץ שזה יהיה מבוסס על מקרים אמיתיים, ומותר קצת לשנות. יכול להיות כשלון שהפך להצלחה, זה גם טוב. ואז את יכולה לשאול אותם אם גם להם זה מזכיר משהו. ואז אולי להציע להם - אולי שתעשו יחד משהו עם הזכרונות האלו של כולכם - וזו תהייה יצירה קטנה לאותו מפגש. אבל אל תנסי להיות חינוכיסטית מדי, ואל תנסי להיות חברה מדי - תגישי את עצמך, ותני להם לבוא. אם זה מדבר אליך - אז סבבה ובהצלחה בכל מקרה

 

[מיכל..~]

תודה רבה על התגובה

אולי ההודעה שלי לא יצאה כלכך מובנת, הכוונה שאני נפגשת באופן פרטי עם כל ילד.. 4 ימים שונים 4 ילדים שונים. ז"א השיחות הם "אחד על אחד" אני צריכה כל מיני רעיונות של משחקי- שאלות כאלה, או משחקי תפקידים.. הציעו לי למשל ליצור עם הילד/ה בובה מגרב ואז לעשות מעין תאטרון בובות ודרך הבובה הילד ידבר על עצמו בצורה שתהיה לו יותר קלה.. אני מניחה שאת הדברים מהסוג הזה אני יעשה בשלב שבו הילד ירגיש יותר בטוח איתי ויותר פתוח לבנתיים אני צריכה כל מיני רעיונות לשיחות שיבנו עם הילד אמון וביטחון, כמובן שתוך כדי עשייה, לא משנה איזו מדברים עם הילד ובונים איתו משהו- אבל צריך כלי עזר.. תודה רבה על התגובה

 

[פלגיה]

ראיתי שיש שתי דרכים

דרך החובבנים ודרך המקצוענים. דרך החובבנים זה מה שאני הייתי עושה. הייתי יוצרת בזמן שלי עם הילד מן "שמורת טבע" עבורו, שבה יש אווירה נעימה, עוסקים בפעילויות האהובות עליו לפי בחירתו, ומשוחחים על כל דבר שבעולם. כך נוצרת אווירה חברית ואווירה של אימון והילד מדבר גם על דברים שמעסיקים אותו ומציקים לו. הפעילויות שמתאימות כאן הן כל מה שאפשר: יצירה (בחומרים שונים ומגוונים) קריאת סיפור יחד (לפי בחירת הילד), משחק קופסה שהוא אוהב (מונופול או חבילה הגיעה, רביעיות, לוטו, דומינו, או כל מה שיש) ועוד ועוד. לא כל כך משנה מה עושים, משנה שנוצרת אווירה נעימה ונפתחת שיחה. דרך המקצוענים היא לבחור דווקא בפעילויות שמתאימות לבעיה ולקושי הספציפי של הילד. לדוגמה - אם הילד סובל מדימוי גוף, לא סתם תהיה "יצירה" אלא עושים יחד קולאז' מדמויות שנגזרו מעיתון. או אם הילד בעייתי בהבעת רגשות, לא קוראים סתם איזה ספר שהוא אלא ספר בדומה ל"ציפור הנפש" של מיכל סנונית. בעקבות הפעילות אפשר ליזום שיחה הנוגעת בדיוק בנקודות הכאובות שהועלו. מקצוענים בתחום בריאות הנפש יודעים לעשות את זה (בין אם מלימודיהם, או מאינטואיציה) אני ראיתי פסיכוטרפיסטית בעבודתה והשתאיתי כל פעם מחדש - גם בשל בחירת הפעילות שתתאים גם לילד וגם לבעיה, והן מניווט השיחה ביניהם. לדרך הזו מתאימים משחקי תפקידים (פשוט הצגות) תיאטרון בובות, תחפושות, ריקוד לפי מוזיקה מסויימת, ספרים המהווים טריגרים לדיון, וכדומה. מעבר לזה - אין לי הרבה המלצות מפורטות ,הן בגלל שאמרת באופן כללי "ילדים" ללא ציון מה בדיוק הבעיה, והן בגלל שאני לא מקצוענית בתחום הזה.