שלום בנות

2blikeangel

New member
שלום בנות

מדי פעם אני מציצה בפורום הזה אני בת 28, נשואה, אבדתי את אימי ממחלת סרטן כשהייתי בת 10 וחצי. אח של אמא גר בארהב, נשוי עם שלושה ילדים בוגרים. לא ראיתי אותו מאז גיל 8, ולא שמרנו איתו ועם המשפחה על קשר. הקשר חודש כי התחתנתי לפני חצי שנה. ולא רק איתם, אלא גם עם בני משפחה מהארץ שמצד אמא. פתאום יש לי משפחה גדולה. בני דודים ואחיינים. אבא שלי אמר שהחתונה שלי מקימה את המתים לתחייה...וניגב דמעות- אבא שלי שלא בוכה בגלוי... החתונה שלי היתה מרגשת כל כך, משמעותית כל כך, שמחה כל כך. כי החתונה שלי איחדה אותי, את אחי ואחותי עם המשפחה מצד אמא. כי הרגשתי שכולם באמת שמחים עבורי ויודעים את סיפור היתמות שלי. בקיץ אני ובעלי מתכננים לנסוע לארהב להיות נוכחים בחתונה של בת דודה שלי (מצד אבא). נשלב ביקורים משפחתיים אצל המשפחה שלי מצד אמא... אתמול קבלתי תמונות מהדוד שלי- מחתונת הבן שלו. ראיתי את הבן שלו בפעם האחרונה-כשהיה בן 8... והוא גדל להיות בחור יפה- לא הייתי מזהה אותו היום. ראיתי את שתי האחיות שלו שאני זוכרת כשהיו קטנות- נשים בוגרות ויפות. וראיתי את התמונה של הדוד שלי- אבא גאה שמחתן את בנו- הזקין מאז שהייתי בת 10 והקשר נותק- והוא הזכיר לי מישהו ולא ידעתי את מי... לקח לי יום שלם להזכר... הוא מזכיר לי את סבא שלי (אבא שלו) שמת כשהייתי בת 8 ואהבתי אותו. הסתכלתי על הילדים שלו- הבן ושתי הבנות וניסיתי לחשוב האם הם מזכירים לי את אמא בתווי הפנים? כל מיני מחשבות, געגועים, זכרונות, הזמן שעבר מאז הילדות שלי...
 

אשבל1

New member
היי וברוכה הבאה לחיק הכותבות

אני חושבת שבסיפור שלך יש הרבה אופטימיות, לגלות מחדש משפחה מורחבת זה נפלא, אשמח לשמוע עוד עלייך ככל שתרצי לשתף....
 
שלום לך ../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה לביתנו הקט. שמחה שהצטרפת אלינו גם בכתיבה. שמחתי גם לשמוע על חתונתך המשמעותית, ועל האיחוד מחדש עם המשפחה. מנסיוני, זה משהו שצריך לעבוד עליו, כי כשלא נמצאים הרבה שנים בקשר, ה"משפחתיות" נשארת על הנייר, וצריך לצקת לתוכהתוכן. אבל נראה שאת אכן הולכת בכיוון זה. את מאוד מוזמנת להישאר עימנו, לשתף ולהשתתף ככל שיתאים לך. אנא הרגישי כמו בבית ...
 
למעלה