שלום בנות

princess25

New member
שלום בנות

הי בנות יקרות ,אני לא חדשה כתבתי כאן בעבר וכמעט כל שבוע מתעדכנת בכל מה שקורה בפורום. אני אבדתי את אימי לפני 15 שנה שהייתי ילדה בת 10 יש לי אחות אחת ואנחנו גרות עם אבא. אני קוראת אם הסיפורים של כולכן וממש מזדהה .... אני מרגישה שהבעיה שלי שונה קצת משל כולכן.מכוון שאני השלמתי עם העובדה שאין לי אמא וקבלתי את זה למרות שלפעמים זה קשה וחסר אך הבעיה האמיתית שלי היא עם הסביבה . קשה לי מאוד לספר את זה לאנשים ברמה כזאת שאני יכולה לעבוד שנה שלמה במקום עבודה להיות קשורה לאנשים לספר להם הכל פשוט הכל רק לא על זה . וזה משהו שמאוד מציק לי מכוון שעכשיו עברתי דירה למקום אחר שאף אחד לא מכיר אותי ואני עובדת במקום עבודה חדש שוב התחברתי עם כולם כי אני בן אדם מאוד חברתי ואנשים תמיד נמצאים בסבבתי אך אני מפחדת כי עבר כבר חודש ושוב אנחנו מדברים על הכל רק לא על זה ואני מפחדת שגם במקום עבודה הזה אני אמשוך עוד שנה ולא אספר על אמא. וזה לא שאין שיחות בנושא פשוט כל פעם שמדברים על זה אני משנה נושא בעדינות או במקום להגיד שאבא שלי ואחותי באו לבקר אותי אני אומרת המשפחה שלי היתה אצלי היום וכל מיניי דברים כאלה.אני רוצה להגיש שאין לי בעיה שכולם ידעו אני פשוט לא יודעת איך אומרים את זה .בשנה שעברה התחלתי טיפול פסיכולוגי בנושא אך מכוון שעברתי דירה הוא הופסק אני יודעת שאני צריכה להמשיך בטיפול אך כרגע זה ממש לא מתאפשר לי אני לומדת ועובדת וזה לא בדיוק אפשרי בבקשה תעזרו לי. ותודה על האתר הזה תודה שאתם תמיד כאן
 
שלום לך

לדברייך, השלמת עם הדברים. אבל האם עיבדת את האובדן האבל והחסר? נראה כאילו יש עוד דברים לעבוד עליהם. ברגע שיש השלמה אמיתית מתוך מקום של סגירת מעגל וקבלת הדברים, אין בד"כ בעיה לספר לסביבה. לפעמים עצם זה שלא מספרים לסביבה זה כאילו לא אמיתי... נסי לבדוק מה בעצם מפריע לך לומר זאת. האם בדברים אחרים את פתוחה ומשתפת את האחרים? אם כן, אז למה לא לומר גם את העובדה הזו? שהרי זו עובדה כמו כל עובדה אחרת הקשורה בך... מה שאני אומרת הוא, שכנראה שהדברים לא מספיק מעובדים ואולי רק מודחקים. כמובן שזו דעה בלבד ללא ידיעת כל הנתונים והעובדות, אבל נשמע לי שעלייך לטפל בדברים ולהגיע לשלמות בתוכך. ואז, האמיני לי, תוכלי לומר שאמך נפטרה כמו כל עובדה אחרת שאת מספרת על עצמך. אולי תנסי בכל זאת למצוא שוב מטפל/ת בסביבה החדשה שבה את מתגוררת. ובינתיים, נסי להגיע להבנה בתוכך בנוגע לסיבה שאינך מסוגלת לומר זאת, נסי להתחבר לרגש המפריע לך ולבדוק מהו... אל תאיצי בדברים, כשיגיע הרגע הנכון תדעי לעשות זאת. שבוע טוב
 

לונה..

New member
את פשוט נפלאה

רק מלקרוא את המילים שלך אני נעשית רגועה ושלווה יותר. ואגב, ההודעה שלך עזרה לי כרגע מאוד - בתחום שאינו קשור לנושא הפורום - גם במהות וגם בתחושה. תודה שסגרת לי את השבוע כמו שצריך
 

princess25

New member
תודה

תודה שענית לי . כן אני יודעת שעדיין לא סגרתי את המעגל הזה ויש עוד מה לטפל.וזה נכון שלפעמים אני מרגישה שזה ממש לא אמיתי אני פתוחה ומספרת על הכל ורק על זה לא משום שקודם כל אני ממש לא אוהבת לדבר על זה ודבר שני אני לא רוצה שירחמו עליי ויחשבו שאני מסכנה כי אני ממש לא מרגישה כזאת . כרגע אין לי אפשרות לטפל כי יש לי עומס של עבודה ולימודים בכל אופן ממש תודה
 
רק משהו קטן...

איש לא ירחם עלייך ולא יחשוב שאת מסכנה אם לא תשדרי צורך כזה... הסביבה מקבלת בד"כ, את מה שאת משדרת לה וכך מתייחסת לדברים. קחי לך את הזמן ובקצב שלך עשי את הדברים. כל דבר בעיתו... שבוע נפלא
 
למעלה