אז במובנים רבים איבדת אותה
כשהיית בת 12. אימי נפטרה כשהייתי בת 19, אולם היא חלתה כשהייתי בת 9.5, ומאז הניתוח הראשון שלה לא חזרה להיות היא עצמה, במובנים רבים, כך שאמא ממש, כמו שהיא, הייתה לי עד גיל 9.5, ולגיל זה אני מתייחסת כאל גיל אובדן אימי. ואגב, אני רוצה להבהיר שאף פעם לא קל לאבד אמא, באף גיל. אבל בכל זאת יש הבדל ביכולת שלנו להתמודד. למשל, בודאי קראת את השרשור של רחלי לגבי ה'קללה' של ביתה, ושם דברנו על האמונה המאגית שיש לפעמים לילדים שמה שקרה לאמא, קרה בגלל מה שהם אמרו. זו רק דוגמא למשהו שמבוגר ידע טוב יותר איך להתמודד איתו מאשר ילד.
