שלום בנות

נ ע ם ב ת

New member
שלום בנות ../images/Emo142.gif

כמעט לא הייתי פה בימים האחרונים, אני עסוקה מאד בכל מיני דברים, ופשוט לא מצאתי אפילו דקה של ראש שקט, רק עכשיו. משהו שאולי מעניין לספר - לפני כמה ימים התחלתי איזה טיפול "אלטרנטיבי" - לא יודעת איך לקרוא לזה. הרגשתי שאני זקוקה לעזרה דרך הגוף.. אז בתשאול של הפגישה הראשונה סיפרתי על עצמי, ואח"כ שמתי לב שזו היתה הפעם הראשונה שהמוות של אמא שלי לא היה ה"כרטיס ביקור" שלי. כן, נראה שאני עוברת שינוי, חייבת לציין שהוא אינו נהיר לי עדיין. שבת טוב שתהיה לכן, נעם.
 

1רחלימ

New member
כרטיס ביקור

אני חושבת שרק מאז שאני אמא, כרטיס הביקור שלי הוא לא מות הורי. שרשרת חיים חדשה עושה את שלה. אבל יש לציין שבשל הבר לאחותי למשל לא עמד הכח להקים משפחה ולהתנסות בחוויית האימהות.
 
כרטיס ביקור

בספר 'בנות ללא אם', הופ אדלמן מספרת שבמשך שנים רבות כל מה שהרגישה שיכלה לומר על עצמה זה משהו כמו 'אני הופ, ואבדתי את אימי בגיל 16'.
 

tdr1

New member
לגבי כרטיס ביקור....

אני במשך שנים חיכיתי לרגע שבו יעלה הנושא של "אין לי אמא" בשיחה עם אדם חדש. כשהייתי מספרת על עצמי ומזכירה רק את "אבא" ידעתי שתיכף אצטרך לתת הסברים ודי חששתי מאותו רגע. כיום אני אומרת זאת, אם צריך, יותר בקלות ובהשלמה ובלי "להתנצל" על כך או להרגיש שמשהו לא בסדר איתי.
 
נהדר

יופי של דבר, שינוי חיובי ונפלא. גם אצלי היה זה מעין "כרטיס ביקור" בחלק גדול מחיי, ולא רק לאחרים אלא אף לעצמי. אני רואה בזה שינוי במחשבה ובגישה, שיכול להוביל לדברים טובים, המשיכי כך ושיהיה
. תוכלי להרחיב קצת בנושא הטיפול? שבת טובה ונעימה לך.
 

נ ע ם ב ת

New member
היי איחודית ../images/Emo142.gif

במקרה הזה לא פניתי אל המטפלת בגלל ה"שיטה" שלה, אלא משום מי שהיא - אני מאד מאמינה בה, ומשום שהייתי במצב של לחץ מוגזם והרגשתי שאני צריכה עזרה. היא עובדת בדרך מסויימת על הגופים המעודנים יותר מהגוף הפיסי, ומשלבת דמיון מודרך. אבל אני רק בהתחלה אז קשה לי לומר בדיוק, אמנם שהיא הסבירה לי. אני כן יכולה לומר שהמצב השתפר מאד מאז אותה פגישה בודדת, ואני כמובן אמשיך עם התהליך. נעם.
 
לנ ע ם ב ת ../images/Emo39.gif

נשמע מצוין, במיוחד לאור העובדה שאת מאמינה בה ומרגישה מחוברת אליה. לדעתי, כל דבר היכול להועיל לשחרר לחצים הוא טוב ולא באמת חשובה "השיטה". אם כי ללא ספק יש כאלו שאינן מתאימות לנו (שיטות), אך אני מאמינה שנדע להבחין בזה ועצם פנייתך לעזרה היא כבר דבר אדיר מבחינתי. בנוסף, אם את מרגישה שיפור כבר לאחר פגישה אחת, זה טוב אך אל תתייאשי גם אם בפגישה השנייה או השלישית הדברים יהיו אחרים, כי לעיתים, וזאת מניסיוני כמטפלת ומטופלת, הדברים שונים מפעם לפעם ומדובר בעצם בתהליך שפניו שונים בכל פעם וקשור בדברים רבים. המשיכי לפי האינטואיציה שלך ובטוחה שתבוא לך הקלה. שולחת לך
 

Storm131

New member
הי נעםבת

אני שמתי לב לזה לאחר שהפכתי לאמא בעצמי,כנראה שהיתה צריכה לבוא חוויה נוספת חזקה במיוחד,וזה ממש סמלי:החיים מול המוות.
 

Storm131

New member
1רחלימ

יש לי שני ילדים:בתי בת-14 וחצי ובני בן-10 וחצי,אני בת 37.
 

1רחלימ

New member
את מרגישה באיזה אופן יש לאבדן אימך

השפעה על מערכת היחסים עם ביתך? אם זה לא מעיק לך לענות...
 

Storm131

New member
1רחלימ

כמובן,יש השפעה.כשילדתי את בתי הייתי ילדה בעצמי בלי עזרה ומאוד מבוהלת.לא הייתי בדיוק אמא סמכותית ובעלת נסיון ולכן נתתי מה שיכולתי,הרבה אהבה,חום וגם פינוק שבעצם בא כדי לפצות את עצמי על העדר אהבה.לא הייתי מודעת אז לעובדה שהיא לא חוותה את מה שאני חוויתי ולכן היא לא זקוקה לפיצוי.כשבתי התבגרה נוצרה בינינו מערכת יחסים די דומה לחברות.אני התבגרתי איתה,אני חווה איתה את גיל ההתבגרות שלה ונהנית מכך שהיא יכולה למרוד ולעצבן,דברים שאני לא יכולתי לעשות.אני מחוברת למה שקורה איתה ,מקשיבה למוזיקה שהיא אוהבת וצופה איתה בסרטים.היום כמובן כשאני מודעת יותר לדברים ובעלת יותר בטחון הדברים קצת השתנו ואני לא היסטרית לגבי כל דבר ומרחמת לגבי כל דבר.כלומר העניינים נהיו יותר נורמליים.
 

1רחלימ

New member
תודה שהפנית אותי, היה מעניין לקרוא

סטרום את באמת מקסימה ופתוחה, נעימת שיחה, וכיף לסובבייך.
 

libi4

New member
כרטיס הביקור שלי../images/Emo80.gif

אני חושבת שמשהו אכן השתנה...אני אומנם לא מציגה את עצמי כ.....ואני בלי אמא אלא שזה פשוט אופף אותי....מאחורי כל אחת אמא שהיא הגב שלנו ולא משנה אזו אמא ועכשיו אני מרגישה כאילו היא פשוט הלכה..ואין לי אפילו למי לספר או לבקש לעשות מכפלת....במיכנסיים שכבר מחכות הרבה זמן....אז לגבי העיניין הזה אני חושבת שההתיתמות וכן בנות זו המילה וזו מילה טעונה וקשה....היא חודרת לנו לתאים ויוצרת אותנו אחרת...בלי אמא זה בלי הרבה... שבוע טוב...
 
כמבון שאדלמן מתכוונת

לבנות שאיבדו את אימן בגיל צעיר. התפיסה שמנחה אותה, ואני בהחלט מצדדת בה, היא שבנות שאיבדו את אמן בגיל צעיר מושפעות בד"כ מהאירוע בצורה מאוד מהותית וקריטית, בשונה מבנות מבוגרות יותר, שעדיין חוות את הכאב, אך הן מבוגרות יותר ולכן יש להן יותר כלים להתמודדות.
 

libi4

New member
יקירתי../images/Emo160.gif

אין לי את הכלים....ומעולם לא היו לי...לצערי לא להתמודד עם המחלה ולא עם המוות עכשיו.... מגיל 12 לא היה פשוט ועכשיו עוד יותר לא... נקווה לטוב
 
למעלה