שלום בנות יקרות
אני חדשה כאן, כל כך טוב לדעת שיש מקום שבו אנשים יכולים להבין בדיוק מה אני מרגישה כי גם הם חוו את אותן חוויות בדיוק. גיליתי את הפורום ממש במקרה ואני שמחה שגיליתי. התיתמתי מאימי לפני כ 3 שנים, הייתי אז בת 17, היום בחישוב מהיר אני בת 20. אני גרה בבית עם אבא שלי ואחי הקטן. כבר עברתי את שלב האבל, היום אני חזקה אבל הכאב תמיד נשאר בלב ולפעמים הגעגועים כל כך חזקים ודמעות עולות לי בעיניים. לפעמים אני כל כך רוצה שתבוא לחבק ולנשק אותי, כמו שנהגה לעשות- ואין ואז אני מרגישה כל כך בודדה וריקה מבפנים, הרגשה שרק אתן חברותיי יכולות להבין.
אני חדשה כאן, כל כך טוב לדעת שיש מקום שבו אנשים יכולים להבין בדיוק מה אני מרגישה כי גם הם חוו את אותן חוויות בדיוק. גיליתי את הפורום ממש במקרה ואני שמחה שגיליתי. התיתמתי מאימי לפני כ 3 שנים, הייתי אז בת 17, היום בחישוב מהיר אני בת 20. אני גרה בבית עם אבא שלי ואחי הקטן. כבר עברתי את שלב האבל, היום אני חזקה אבל הכאב תמיד נשאר בלב ולפעמים הגעגועים כל כך חזקים ודמעות עולות לי בעיניים. לפעמים אני כל כך רוצה שתבוא לחבק ולנשק אותי, כמו שנהגה לעשות- ואין ואז אני מרגישה כל כך בודדה וריקה מבפנים, הרגשה שרק אתן חברותיי יכולות להבין.
