שלום, אני נוסע...

Idan91

New member
ה-לו?

מה העניין? הרבה פעמםי לא מגיבים להודעות, לא מתוך החלטה להתעלם. ככה זה. את בסדר.
 

ס ק א ל י

New member
כמובן שאני יכולה לדבר רק בשמי,

אבל - זה פשוט היה לי כל כך ברור כשמש שאף אחד, כולל שומרון עצמו, לא חושב שאת העילה לפרישתו, שנראה היה שמיותר לציין זאת. מעבר לזה שאני מנחשת שהשרשור הזה כבר די עִייף את כולם - אמרת שאתה הולך, אז לך, די, כמה אפשר עוד לדוש בזה. אבל כדי להסיר כל ספק מליבך - אני ממש לא חושבת שיש לך כל קשר לזה. אני שמחה שהצטרפת, ברוכה הבאה!
אמנם הגעת באמצע התלהטות רוחות מסויימת, אבל גם זה יעבור, ויהפוך לפולקלור של הפורום. דומנ שיש לך הרבה מה לתרום לפורום הזה, ואני מאמינה שתוכלי גם להיתרם ולהינות מנושאים אחרים שעוסקים בהם בפורום... באשר לחשש מהישאבות - אני מבינה אותך... ואני חושבת שבצדק את חוששת...
יש הרבה דיונים מרתקים כאן שאפשר להישאב אליהם בקלות, ומצד שני - גם הרבה רוח שטות וחברות וכייף. בקיצור, מיריתי, יו אר מוסט וולקאם - כמו שאומרים אצלנו בעברית, תרשי לי לקבל אותך בידיים פתוחות!
 

ס ק א ל י

New member
נדמה לי שקצת בייטתי עם הידיים

הפתוחות, לא? זה לא בזרועות פתוחות, כאילו?
 
לדעתי

יש משהו בדבריך. גם אני לא הרגשתי נוח עם חלק מהתגובות בשירשור ההוא, שירדו לפסים אישיים בוטים. אין לי בעייה עם זה ששללו את דבריך מכל וכל (ובצדק). אני חושב שאפשר להביע הסתיגות ומחאה חריפה, גם בלי להזדקק לפגיעה אישית. אבל אני מופתע שאתה מתלונן ומייד נופל לאותו בור עצמו. אתה מכנה חבר בפורום "אדם קטן, איש שפל ומלוכלך שלא בוחל באמצעים". מה זה בעיניך אם לא השמצה אישית?
 
מסכים איתך

שאפשר להביע הסתיגות ומחאה חריפה, גם בלי להזדקק לפגיעה אישית. אבל את זה אתה צריך להסביר לכמה אנשים אחרים פה. לא לי. לגבי הבור - נכון, אתה צודק, וגם כתבתי את זה . האדם היחיד בפורום שאיתו ירדתי לפסים אישיים, הוא טל רשף, וזה לאחר שהוא חצה כל קו אדום אפשרי ביחסו אלי.
 
התגובה הראשונה שלי הייתה -

אל תתן לדלת לפגוע בך בדרך החוצה. לא כתבתי אותה וכאן, בין השאר, נח ההבדל ביני לבינך. אני לא שמח לאיד, ולמרות שאני חש כי הצבת עצמך כבנאדם שדבריו אינו ראוים לתגובה, עדיין תקבל אותה - בהצלחה.
 
הירהור

(אני משרשר כאן כי השירשור ההוא כבר נהייה ארוך כאורך הגלות) שומרון אומר בהודעתו הקודמת: "יותר מעשרים אלף הרוגים נמנו עד כה ברעידת האדמה באירן. כך יאבדו כל אויביך ישראל...". דבריו הם בעצם מימוש מדוייק של השורה משיר החנוכה "לעת תכין מטבח (רעידת אדמה) מצר המנבח (איראן) אז אגמור בשיר מזמור (כך יאבדו כל אויביך ישראל)". בשירשור אחר כבר הבעתי את חוסר הנוחות שאני חש כשאני שר את השורה הזו מתוך "מעוז צור".
 

or99

New member
לאו דווקא.

ניתן להבין את השיר גם כנקמה באוייבים הנלחמים בך בפועל, במעגלים הרבה יותר מצומצמים.
 

אלי ו.

New member
הזכרת לי משהו מהגמרא

ברכות א י"א א הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב (תהילים קד) יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה ליד ביתו של ר' מאיר ("בעל הנס" מגדולי התנאים) היו בריונים שהיו מצערים אותו. ר"מ התפלל עליהם שימותו אבל אשתו ברוריה (תנאית בכוחות עצמה) טענה נגדו שלא כתוב "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יתמו חטאים מן הארץ" ולכן ר"מ שינה את תפילתו שיחזרו הבריונים בתשובה, ואכן הם חזרו בתשובה.
 

אלעד2

New member
תרגום מעט יותר מדויק:

הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב (תהילים קד) יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה הבריונים הללו שהיו בשכנות לרבי מאיר, והיו מצערים אותו מאוד, התפלל ר' מאיר עליהם כדי שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך, משום שכתוב "יתמו חטאים מן הארץ"? וכי כתוב "חוטאים"? כתוב "חטאים"! ועוד, לך לסופו של הפסוק: "ורשעים עוד אינם"- וכי בגלל שיתמו חטאים לא יהיו עוד רשעים? אלא בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה- ואז "ורשעים עוד אינם". ביקש רחמים עליהם ושבו בתשובה.
 

or99

New member
ושמעתי פעם מישהו שאמר...

שזו הוכחה לכך שהנשים לא יודעות ללמוד תורה, שהרי הניקוד הוא חַטָּאִים.
 
האם אינך חושבת

ש"צר המנבח" הוא תיאור מוצלח לאירן של האיאתולות ? הם הרי בחזקת "כלב נובח שאינו נושך (בינתיים)" וחלק מהביטחוניסטים שלנו נוהגים לומר שהאיום החמור ביותר עלינו הוא מצידם. אבל זה לא משנה. האמירה "כן יאבדו וגו'" אחרי אסון המוני אינה נעימה לאוזן בכל מקרה, ולא משנה אם המדובר בילדים אירנים, פלסטינים או סורים.
 
למעלה