שלום...אני חדש פה
שלום. אני בן 26 ואני חדש בפורום. אני דתל"ש אבל אני מרגיש שרק פה אני יכול להסביר את הדברים שמפחידים אותי ושאנשים יבינו באמת. בהוראת הפסיכולוגית שלי נכנסתי לפה ואחרי שקראתי כמה הודעות הרגשתי פתאום צורך מוזר לשתף (חוץ מהפסיכו'- לא סיפרת לאף אחד אחר). הסיבה שכל כך קשה לי לספר היא שאני קודם לא בטוח למה אני באמת נמשך, במשך שנים הצורך להסתיר את ההסתקרנות שלי לגבי גברים-מרגיש לי כאילו עצרתי את עצמי לגמרי מחיי חברה רומנטיים (לא היה לי אף פעם חברה) ואולי אני נמשך גם לנשים. על זה אני עובד בימים אלו ולכן החלטתי להתחיל לצאת לעולם הגדול (משמע בנתיים הפורום). בנוסף הסיבה השניה היא הסופיות שבעניין. אני גר במושב קטן שבו הרבה חברה חזרו בשאלה ואז חזרו בתשובה וחוזר חלילה... וכבר אף אחד לא מתרגש מכאלה. ואולי זה מתחבר למה שכתבתי מקודם אבל זה מרגיש לי שברגע שאתה יוצא מהארון למישהו אז אין דרך חזרה- ולכן מכיוון שאני דיי אבוד אז אני שומר הכל לעצמי- שזה לדברי הפסיכו' דיי רע... אז הנה אני.... (זה באמת קצת עזר לפרוק את זה מהלב)
שלום. אני בן 26 ואני חדש בפורום. אני דתל"ש אבל אני מרגיש שרק פה אני יכול להסביר את הדברים שמפחידים אותי ושאנשים יבינו באמת. בהוראת הפסיכולוגית שלי נכנסתי לפה ואחרי שקראתי כמה הודעות הרגשתי פתאום צורך מוזר לשתף (חוץ מהפסיכו'- לא סיפרת לאף אחד אחר). הסיבה שכל כך קשה לי לספר היא שאני קודם לא בטוח למה אני באמת נמשך, במשך שנים הצורך להסתיר את ההסתקרנות שלי לגבי גברים-מרגיש לי כאילו עצרתי את עצמי לגמרי מחיי חברה רומנטיים (לא היה לי אף פעם חברה) ואולי אני נמשך גם לנשים. על זה אני עובד בימים אלו ולכן החלטתי להתחיל לצאת לעולם הגדול (משמע בנתיים הפורום). בנוסף הסיבה השניה היא הסופיות שבעניין. אני גר במושב קטן שבו הרבה חברה חזרו בשאלה ואז חזרו בתשובה וחוזר חלילה... וכבר אף אחד לא מתרגש מכאלה. ואולי זה מתחבר למה שכתבתי מקודם אבל זה מרגיש לי שברגע שאתה יוצא מהארון למישהו אז אין דרך חזרה- ולכן מכיוון שאני דיי אבוד אז אני שומר הכל לעצמי- שזה לדברי הפסיכו' דיי רע... אז הנה אני.... (זה באמת קצת עזר לפרוק את זה מהלב)
